ברוך ה', לא בי המדובר. או שכך לפחות... נראה לי...
סניליות
-------
חולה אני מדי
מכדי להגיב
על כל שטות
הנאמרת...
...עלי
(או אפילו) מלפני
מאחורי ומצדדי-
הוא העומד!
[ליצירה]
סליחה, מה זה צריך להיות?
לא פרסמת את זה כבר פעם??? ושוב, (אומרים לך ואתה לא לומד!) "עשרה"=זכר, "עשר"=נקבה. וכל הנקבות=מכות! (סתאאאאם, פמיניסטיות, ממש לא התכוונתי...). לכן- לא 'עשרת' המכות, כי אם 'עשר' המכות. קאפיש?
[ליצירה]
אז מה את רוצה
לומר לנו, שאין הרבה הבדל בין חילונים לדתיים? לענ"ד בזה את צודקת בהחלט: בין החילונים הפטריוטים של אז ובין הדתיים-לאומיים של אז- לא היה הרבה הבדל. אבל היום- המצב שונה לחלוטין. הלוואי על כולנו- בית חילוני כזה. פשוט- הלוואי על כולנו. גם על החילונים וגם על אלה המכונים: "חרדים". שבוע טוב, החזן.
[ליצירה]
אכן...
כתיבה זורמת וקולחת, שנכנסת אל תוך נבכי הנפש של עצמיותך (הלוואי על רבים מכותבי האתר כאן...). כמובן שיש מקום רב לשיפור (כמו שהציעה זאת שכתבה כאן מעליי), אך 'נקודת-המוצא'- בהחלט במקום הנכון. שירתך קצת מזכירה לי את שירתה של אסתר ראב, וזו (תאמיני או לא)- מחמאה! וכמו שנאמר כאן לפניי: "ברוכה הבאה בצל קורתנו!"
[ליצירה]
נו שתזכה...
שרומן זה יאריך ימים... ושיהיה (אם אפשר) חושפני וגלוי לעין-כל... גם אנחנו, ככלות-הכל, רוצים ליהנות מזיווה של העיר ואף אם מרוחקים אנחנו ממנה מרחק אלפי מילין (תרתי משמע)...
[ליצירה]
הה, כעת יודעים אנחנו על מוצאו של החבר ירושלמי!
כן, בסופו של דבר... הכל נשאר במשפחה! וכדאי מאוד שגם ידידנו (שנינו יודעים מי...) יקרא זאת. יישר-כוחך, עונותיים! עשית זאת שוב..!
[ליצירה]
כן, זה באמת משהו!
זה ב-א-מ-ת שיר מעולה! הצלחת פה להעביר ברגישות עצומה, את היחסים שבין איש ואישה, יחסים שיכולים להיות שבריריים לחלוטין (במיוחד לגבי רווק ד-ת-י). וכל-זאת, עם בקשה כנה לקב"ה, ושילוב מוטיבים קבליים ברורים. בשיר הזה הרגשתי הזדהות עצומה איתך, קבל יישר-כח ע-נ-ק, החזן.
תגובות