קל וקשה
---------
זה קל ביותר להאשים מישהו שאינו חושב כמותך
(או שגדל בסביבה תרבותית שונה משלך)
בעבודת-אלילים או בכפירה.
הרבה יותר קשה הוא למצוא את המכנה המשותף
(שבכל-זאת קיים)
בינו ובינך.
החזן הנודד
-
בן 34, נולדתי בבני-ברק, גדלתי ברמת-גן, בוגר ישיב(ו)ת-הסדר וצבא, בעל תואר ראשון ב'ספרות עמ"י' באונ' בר-אילן, משמש (כרגע)כחזן בדרום-אפריקה
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כן, גם זה נכון... אורי פירש נכונה את שירי. אבל זה לא רק זה... לפעמים אתה נמצא בסיטואציה מסוימת, ועד שאתה מבין אותה לפרטי-פרטיה, עד ש'נופל לך האסימון'- אתה נמצא בפאזה אחרת בחייך, או- אם נהיה קצת יותר קונקרטיים, אתה מבין ש-"נפלת בפח"... על-כן רוצה אני שייגמרו לי כל האסימונים, שכבר לא אהיה בהפתעה מאירועים שונים שקורים לי או מדברים שונים שנאמרים עליי. למה להיות במפח-נפש כל הזמן, אה? [ליצירה]
- [ליצירה] כן, באמת נכון "אנשים/ באמת קוביות"... גם אני אהבתי את הקישורים בסוף (שאפשר לקשר שורה אחת לזו שלפניה, וזה יוצר משפט אחד, אך גם- לזו שאחריה, וזה יוצר משפט אחר...). [ליצירה]
- [ליצירה] ההה... איזה יופי, שמחהל'ה... שירים קל-קלילים עם איזה פאנץ'-ליין קטנצ'יק בסוף... איזה יופי! [ליצירה]
- [ליצירה] כן, יש אקליפטוס לימוני אני בעצמי ראיתי. ובעניין "הבונים החופשיים"- אני הייתי כותב: "הבונים החופשיים/ מערכים" אבל גם-כך זה יפה. אהבתי, החזן. [ליצירה]
- [ליצירה] *** מצטרף לקביעתך בבית האחרון בכל לב. [ליצירה]
- [ליצירה] מסכים איתך בעניין דיבור בעברית (ורק בעברית), אבל ממש לא מסכים איתך בעניין ה"להיעלם". כל עם שומר על עברו וחוקר אותו. גם אנחנו מחוייבים לשמור על עברינו. ו"עברינו" זה לא רק ההסטוריה שלנו, אלא גם הפולקלור שלנו, השירים שלנו וכו'. כי זה בכל-זאת נכס תרבותי. ואם אנו לא נשמור זאת- מי ישמור? האם אתה יודע- שבאונ' בר-אילן למשל (וממש אין אני מתכוון פה לעשות "פרסומת" או משהו כזה), בפקולטה למדעי היהדות, בקומת ה"ספרות"- ישנם שני חוגים מיוחדים (ששוכנים בחדרים סמוכים, אגב)- החוג ליידיש והחוג ללאדינו? וצריך שיהיו קיימים חוגים שכאלה, בגלל כל מה שאמרתי לך לעיל. וכש-תסיים את חוק לימודיך בישיבת ההסדר, אני מציע לך לבקר באחד משני החוגים הללו (או בשניהם), אתה עשוי להתרשם לטובה...(אולי הייתי צריך לכתוב זאת ב"הודעה אישית" אבל נו, שכולם יראו, מצידי... מקווה שגם מצידך). [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד! מונולוג קסום ביותר! וגם אני מצטרף לשואלים: "איך אתה בדיוק עושה את זה???" ממש..."ללקק את האצבעות!" (למה דווקא הביטוי ה-ז-ה עלה לי לראש?! אנא עארף...) [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, מצמרר... ובכל-זאת: אתה כשרון, אתה... ברוך-הבא! הראל. [ליצירה]
- [ליצירה] הה, יפה ומעורר מחשבה! מכאן אני צריך להבין שריח המעיל (מה ז'תומרת "האחרון"???) מזכיר לך נשכחות לא כל-כך נעימות, הלא-כן? [ליצירה]
- [ליצירה] כן, גם זה קצת עצוב... אבל הרבה יותר אופטימי מהשיר ה'עצוב באמת'... ואגיד לך איזו שורה מפורסמת (משיר קודש מפורסם) שיר זה הזכיר לי: "קרב יום אשר הוא לא יום ולא לילה", שזו נבואה (פחות או יותר) די אופטימית... תתעודד אחי, תתעודד! [ליצירה]
תגובות