ישנם רגעים
בהם אני פשוט
נשרף
מרוב אהבה.
ומאידך ישנם רגעים
בהם אהבה זו הולכת ונכבית,
הולכת ומתכלה
עד אשר חוזר אני לחיות את חיי הרגילים
חיי המשעממים והנורמאליים
כאחד האנשים, כאחד האדם.
[ליצירה]
תגובה
לפעמים הניגודים
השינוי הקיצוני הזה
הוא מה שגומר אותנו
כי אדם שיש לו הכל ופתאום הכל מתכלה
הוא חש ריק מטורף.
לכן צריך להאיחז בדבר שאינו בר חלוף...
[ליצירה]
[ליצירה]
נכון, אבל
שכחת את כוחות בעלות-הברית האחרים (ארה"ב, בריטניה וכו') שהיו שותפות לניצחון. למרות תיעובך את הקפיטליזם ואת המדינות הקפיטליסטיות- קצת צדק הסטורי- ממש לא יזיק...
[ליצירה]
זה גם נכון אבל-
זה לא רק זה. קודם-כל צריך שיהיו רגשות; רגשות של צדק. יש לצערינו אנשים שיש להם מחסור ברגשות כאלה. רק אח"כ- כשיש לך מטען סביר של רגשות-צדק וערכים, רק אז- מתחיל המשחק האמיתי. רק אז- שואל אתה את עצמך: מה עדיף? מה יותר מוסרי ומה ערכי יותר ודוחה את השאר. נו אתה רואה? ע"י משפט אחד גרמת לי לכתוב את כל זה...
[ליצירה]
היי, חמוד!
חמוד, אבל גם נכון ועצוב... במפגש האחרון בחנוכה, הצעתי למקים האתר ועורכו הנכבד ('מנחמינו' בפי הפאנל), שתהיה מעין 'תורנות תגובות', היינו- שכל שבוע יטילו על מישהו אחר מהכותבים הקבועים- להגיב על כל יצירות השבוע, או לפחות- על היצירות שלא זכו לתגובה כלל. הוא ענה לי, שזה צריך להיות ספונטאני, וכו' וכו'...
כן. זה חבל מאוד. כיוון שיש פה הרבה כותבים מוכשרים, שלא זוכים לתשומת הלב הראויה. האם רוצים אנחנו 'לסלקם' מאתר זה בבושת-פנים??? חבל, באמת חבל. וכבר אמר הלל הזקן: מאי דשאני עליך-לחברך לא תעביד! (מה ששנוא עליך-על תעשה לחברך). לאביבוש- יישר-כוחך על ה'תוכחה ברוח טובה' הזו, ונקווה שתפעל פעולתה!
[ליצירה]
משום-מה
כשקראתי שיר זה, הדמות הראשונה שעלתה לי לראש היא "וושתי", מהמגילה. אולי בגלל "שתייה כיד המלך". אבל גם אם זו לא וושתי, השיר חמוד. אהבתי, החזן.
תגובות