ישנם רגעים
בהם אני פשוט
נשרף
מרוב אהבה.
ומאידך ישנם רגעים
בהם אהבה זו הולכת ונכבית,
הולכת ומתכלה
עד אשר חוזר אני לחיות את חיי הרגילים
חיי המשעממים והנורמאליים
כאחד האנשים, כאחד האדם.
החזן הנודד
-
בן 34, נולדתי בבני-ברק, גדלתי ברמת-גן, בוגר ישיב(ו)ת-הסדר וצבא, בעל תואר ראשון ב'ספרות עמ"י' באונ' בר-אילן, משמש (כרגע)כחזן בדרום-אפריקה
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ------ יפה [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה לפעמים הניגודים השינוי הקיצוני הזה הוא מה שגומר אותנו כי אדם שיש לו הכל ופתאום הכל מתכלה הוא חש ריק מטורף. לכן צריך להאיחז בדבר שאינו בר חלוף... [ליצירה]
- [ליצירה] מפעים... (גם הדרך וגם התוכן...) [ליצירה]
- [ליצירה] השיר באמת בנוי בצורה יפה וקליל כזה. אני רק מקווה שתשכיל להבדיל בין אש התשוקה שמתכלה לבין אש האהבה שהיא לנצח [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, מצמרר... ובכל-זאת: אתה כשרון, אתה... ברוך-הבא! הראל. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה, נחמד..! במיוחד אהבתי את: "שניסה להשתיל לי / כבד מנשוא"... [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד! סגנונך כסגנון עגנון-רב-סגנון (כפי שכינהו ביאליק)! אהבתי מאוד, הראל. [ליצירה]
- [ליצירה] החכמתני! מוכרח אני כאן להעיר 2 הערות: א) מבחינת היהדות (וודאי שמבחינתה של החסידות) ה'צדיק' (=המיסטיקן), אסור לו להיבדל מתוך העדה, הוא צריך 'להעלות' אותם מעלה מעלה, גם אם הדבר כרוך בירידתו שלו, זוהי משמעות הביטוי 'ירידה לצורך עליה'. ב) היה לי רב בתיכונית שאמר, וחזר ואמר תמיד, שהמילה 'מצווה', היא מאותו שורש שממנו באה המילה 'צוות'. ר"ל: היהדות מ-ב-ו-ס-ס-ת על עיקרון ה'צוות', ע"פ היהדות האידיאל הוא לעבוד את ה' בתור חלק מקבוצה, היהדות בזה להתבודדות! וכבר מצינו דוגמאות רבות בהסטוריה הקבלית והחסידית למינה, על 'חבורות קדושות' וכיו"ב. יוצא מכאן, שהתעלות אמיתית אינה פרי נחלתה של ההתבודדות דווקא, להיפך! דווקא מתוך הרגשת השיתוף, הרגשת ההשתתפות של היחיד כחלק מהקבוצה, יכול הוא להתעלות מעלה מעלה! גמח"ט, הראל. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי... פראפראזה פאראפראזה אבל... האם אין לכם נושאים קצת יותר אופטימיים לכתוב עליהם פראפראזות..? נמאס כבר, נמאס!!! יאללה, תעבירו אולי לערוץ הטבע, לערוץ המדע, לערוץ ההסטוריה, או אפילו לערוץ הספורט! אם אני רוצה לראות שחור בעיניים- יש לי ערוצי-חדשות בשפע! (מאחד שנמאס לו...) [ליצירה]
- [ליצירה] 'כולי צמרמורת', כמו שאומרים... גם אני הזדעזעתי קשות... אבל מילא... אגב, נראה לי שה'מתיאוס פסיון' שלו (של באך, כמובן)- הרבה יותר מתאים למעמד זה מהפולונז שלו אבל... זו דעתי האישית, כמובן... [ליצירה]
- [ליצירה] כן, ככה בד"כ מתחילה יצירה... גם אצלי. קבלי ח"ח גדול, הראל. [ליצירה]
- [ליצירה] סליחה, טעיתי רק עכשיו, כשקראתי את השיר בפעם השלישית או הרביעית- ובמיוחד לאחר השורה האחרונה- פלנטה אחרת- הבנתי שהתכוונת לשואה. אבל בהתחלה- כשקראתי על הצריפים והחלונות והאירגון וכו'- הייתי בטוח שאתה מדבר על תקופת המעברות, בה אנשי השלטון באותה תקופה היו בטוחים שפתרו את בעיות כל העולים. סליחה, לפעמים אני עושה מעצמי בדיחה כל-כך גדולה,שבא לבכות. [ליצירה]
- [ליצירה] למה כל הזמן נטפלים רק לפרויד? פרויד פרויד פרויד... נמאס! אולי תיטפלו גם קצת ליונג, או לאדלר, שיהיה קצת פחות משעעמם? כל הזמן פרויד פרויד פרויד... [ליצירה]
- [ליצירה] מקולות מיים רבים אדירים- עדותיך (ושיריך, ותרגומיך) נאמנו מאוד. אהבתי, החזן. [ליצירה]
תגובות