ישנם רגעים
בהם אני פשוט
נשרף
מרוב אהבה.
ומאידך ישנם רגעים
בהם אהבה זו הולכת ונכבית,
הולכת ומתכלה
עד אשר חוזר אני לחיות את חיי הרגילים
חיי המשעממים והנורמאליים
כאחד האנשים, כאחד האדם.
[ליצירה]
תגובה
לפעמים הניגודים
השינוי הקיצוני הזה
הוא מה שגומר אותנו
כי אדם שיש לו הכל ופתאום הכל מתכלה
הוא חש ריק מטורף.
לכן צריך להאיחז בדבר שאינו בר חלוף...
[ליצירה]
[ליצירה]
יצחק היקר!
'פרפרי הלילה' הנמשכים לאור כמטורפים- הם עשים, לא פרפרים 'עסלים'! ו-למה הפרפרים הם סמל האביב (וסמל החיונית בכלל)? כי רובם- ממש יפיפיים! והדרך שלהם לעופף מפרח לפרח כשבדרך (דרך-אגב)- מנסים "לצוד" להם איזו חתיכה... איך אתה מצפה מהם ל-א להיות סמל לאביב, לנעורים וכו'? מכל-מקום, מקווה שנתתי לך 'פידבק' להשלמת המאמר, הראל.
[ליצירה]
כוכבים נוצצים...
מכיר את השיר הזה?- "איש אחד חלם / שבלילה הוא מת / ובבקר הוא קם / וראה זו אמת / כוכבים נוצצים"... וכו'. שני הקטעים האלה מאוד הזכירו לי את שיר-הילדות הזה. נחמד, לא?
[ליצירה]
הממ.. מעניין מאוד...
כאילו מה, רצית להראות, שהמציאות של ימינו אינה מזכירה אפילו בחטף- את המציאות של אז, כאשר כל הדברים התנהלו "כתיקונן"? אם את זאת ניסית להראות, אז- הצלחת, פחות או יותר...
[ליצירה]
יפה, אהבתי.
יצירה סנטימנטאלית ורגישה, הממחישה את היהודים "ההם", היהודים ניצולי השואה ויהודי הדור הקודם בכלל (ו-איזה יופי! סופסוף יצירה שמוזכר בה "חזן"!). אהבתי, באמת שאהבתי, החזן.
[ליצירה]
כן...
באמת מוסר בלי מסכות את ריקנותו הרוחנית של האדם המערבי הממוצע... ועל-כן, חייב האדם לחפש משמעות לחייו (ע"ע ויקטור פרנקל). אם תשאל אותי- חושב אני שמצאתי משמעות לחיי בתורה ובמצוות (וגם בסולידאריות אין-קץ לעמנו). ואתה?
תגובות