ישנם רגעים
בהם אני פשוט
נשרף
מרוב אהבה.
ומאידך ישנם רגעים
בהם אהבה זו הולכת ונכבית,
הולכת ומתכלה
עד אשר חוזר אני לחיות את חיי הרגילים
חיי המשעממים והנורמאליים
כאחד האנשים, כאחד האדם.
[ליצירה]
תגובה
לפעמים הניגודים
השינוי הקיצוני הזה
הוא מה שגומר אותנו
כי אדם שיש לו הכל ופתאום הכל מתכלה
הוא חש ריק מטורף.
לכן צריך להאיחז בדבר שאינו בר חלוף...
[ליצירה]
[ליצירה]
הה, פאנץ'- ליין יפה!
בהתחלה חושבים, שמדובר על אסיר משוחרר, ורק בסוף מגלים שהמדובר בקוף, איזה יופי! (אבל בינינו, לא יותר נכון להכניס זאת לקטגוריית "שיר-בדיחה"?)
[ליצירה]
ושוב אני חוזר ואומר:
זו לא שירה! בבקשה מכם, אנשים נחמדים וחביבים, הפסיקו לקרוא "שירה" לכל מה שכתוב בחרוזים! אתם הופכים את המילה "שירה" למילה זולה, חסרת-ערך ומשקל. קיראו לזאת "שיר-בדיחה", או "מקאמה", רק לא "שירה", רק לא "שירה". בתקווה להיענות-תפילותיי, החזן.
[ליצירה]
הה, כעת יודעים אנחנו על מוצאו של החבר ירושלמי!
כן, בסופו של דבר... הכל נשאר במשפחה! וכדאי מאוד שגם ידידנו (שנינו יודעים מי...) יקרא זאת. יישר-כוחך, עונותיים! עשית זאת שוב..!
[ליצירה]
אפשר לאהוב בכל עוז
ואפשר לשיר על אהבה, אפשר לכאוב, ואפשר לכתוב על הכאב, אפשר לחיות, ואפשר להתפלסף על מהות החיים, וזה ממש לא סותר! אלא שבשירה (לדעתי)- יש לעשות זאת בצורה מעודנת יותר, פחות חד-משמעית, מאשר במציאות. טוב, אבל זו רק דעתי...
[ליצירה]
טוב,
כמובן שפה אני מחוייב להעיר "חולק עליך"... נכון שאין לתת זכויות לעולים ע-ל ח-ש-ב-ו-ן אלה שנולדו כאן, אבל- יש לתת להם זכויות, אחרי-הכל... ו"שיבת עם-ישראל לארצו"- היא ממש לא 'שיחזור מלאכותי של תולדות שאבד עליהן הכלח'... יום יבוא (אני מקווה), ואפילו
א-ת-ה תודה בזה...
[ליצירה]
בעקבות תגובתך...
כן, גם אני חושב שזו יצירה ממש יפה! כנראה מדברת על הלוט שבכל דור ודור, ובכל סדום וסדום... רק (מה לעשות, בעניני עברית, אני מוכרח להיות יקה, ולא יעזור שום-דבר!), בבית השני בשורה השלישית: " שמא בשמיים יחשבו בטעות"! אסור להביט לאחור ש-מ-א בשמיים יחשבו בטעות!... ושוב אני שואל: איפה 'המילון' כשצריכים אותו???
תגובות