ישנם רגעים
בהם אני פשוט
נשרף
מרוב אהבה.
ומאידך ישנם רגעים
בהם אהבה זו הולכת ונכבית,
הולכת ומתכלה
עד אשר חוזר אני לחיות את חיי הרגילים
חיי המשעממים והנורמאליים
כאחד האנשים, כאחד האדם.
החזן הנודד
-
בן 34, נולדתי בבני-ברק, גדלתי ברמת-גן, בוגר ישיב(ו)ת-הסדר וצבא, בעל תואר ראשון ב'ספרות עמ"י' באונ' בר-אילן, משמש (כרגע)כחזן בדרום-אפריקה
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ------ יפה [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה לפעמים הניגודים השינוי הקיצוני הזה הוא מה שגומר אותנו כי אדם שיש לו הכל ופתאום הכל מתכלה הוא חש ריק מטורף. לכן צריך להאיחז בדבר שאינו בר חלוף... [ליצירה]
- [ליצירה] מפעים... (גם הדרך וגם התוכן...) [ליצירה]
- [ליצירה] השיר באמת בנוי בצורה יפה וקליל כזה. אני רק מקווה שתשכיל להבדיל בין אש התשוקה שמתכלה לבין אש האהבה שהיא לנצח [ליצירה]
- [ליצירה] הצעה טכנית, אם יורשה לי... למנחם: אולי לאור העובדה שיצירה מסוג זה עוררה כל-כך הרבה רגשות, וכל-כך הרבה "הלם" וכו'- אולי כדאי באמת שתפתח חלון חדש ליצירות "בעיתיות" שכאלה... כי יצירות מסוג זה הן לא יצירות בתחום הקונסנזוס, אך בכל אופן- חשוב למביני דבר- לדעת על קיומן, ולו רק כדי להבין את עולמו הפנימי של היוצר (בקריאת יצירות אחרות פרי-עטו, 'להבא')... מעוד אחד שחבט ראשו בקירו הווירטואלי למקרא היצירה... [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרף לכל אלה שמעליי. מצויין, אחי. חזק ואמץ! [ליצירה]
- [ליצירה] אינני יכול שלא להגיב על-כך! פעם, כשגם אני הייתי בישיבה, גם אני עברתי אותה חווייה: לא היה לי מה להגיד, אבל לחצו עליי, ולכן אמרתי, אבל לאחר-מכן הרגשתי, שהיה מה לשפר, תמיד יש מה לשפר... אבל אז (כמו תמיד)- היה כבר מאוחר מדי... וגם אני, ממש כמוך, רק רציתי לשיר... טוב, כנראה שבגלל זה נעשיתי חזן... לפעמים, השירה הרבה יותר מהותית, הרבה יותר 'אמיתית', מכל דבר-תורה שבעולם. האם לא כך מלמדת אותנו החסידות (על ר - ו - ב פלגיה, על-כל-פנים), שהכל צריך לנבוע מהלב? נקודה למחשבה... בכל-מקרה, שבוע טוב לכולם, ממני, הראל. [ליצירה]
- [ליצירה] כן... באמת מוסר בלי מסכות את ריקנותו הרוחנית של האדם המערבי הממוצע... ועל-כן, חייב האדם לחפש משמעות לחייו (ע"ע ויקטור פרנקל). אם תשאל אותי- חושב אני שמצאתי משמעות לחיי בתורה ובמצוות (וגם בסולידאריות אין-קץ לעמנו). ואתה? [ליצירה]
- [ליצירה] =. קבלי ח"ח גדול! רק צריך לכתוב: "מתחבאת אני בתוך חדר חשוך". אחרי הכל- הדוברת בשיר היא אישה... [ליצירה]
- [ליצירה] הה... יפה, הצלחת להטעות את כולנו! בהתחלה חושבים, שזהו שיר על אליעזר בן-יהודה (אב"י, כמו שכולם יודעים...) אבל לאור תוכנו של השיר נראה שהכוונה ל...הרב קוק זצ"ל? אהבתי מאוד, הראל. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי פרנוסה... נו רב זונדל, הצלחת להטמין קצת דולארים מתחת לשטיח?... חיוך נסוך לו על-פני... נו שוין! גמח"ת (לא...זה לא "גמ"ח תמרוקים" או משהו כזה...) ממני, הראל. [ליצירה]
- [ליצירה] !!! כך אמר ה'ממזר' והוסיף החזן: יישר-כח לך, "ממזרון מדופלם"! אך הרשה לי לך לייעץ 'קטנטנה', בתקווה שבליבך היא תישכון בפינה (?): בעת גיוסך, נא אמור לקצינת הפיקוד: "רוצה אני זאת להיות- החרזן הרשמי של הגדוד!" טוב, השיר מאולץ הוא, השורות מתארכות, כי לא זו דרכי- סוג שירה שכזאת.. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה! תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, לבכות כל שיר כזה עושה לי צביטה בלב. [ליצירה]
תגובות