ישנם רגעים
בהם אני פשוט
נשרף
מרוב אהבה.
ומאידך ישנם רגעים
בהם אהבה זו הולכת ונכבית,
הולכת ומתכלה
עד אשר חוזר אני לחיות את חיי הרגילים
חיי המשעממים והנורמאליים
כאחד האנשים, כאחד האדם.
[ליצירה]
תגובה
לפעמים הניגודים
השינוי הקיצוני הזה
הוא מה שגומר אותנו
כי אדם שיש לו הכל ופתאום הכל מתכלה
הוא חש ריק מטורף.
לכן צריך להאיחז בדבר שאינו בר חלוף...
[ליצירה]
[ליצירה]
אם יורשה לי...
זה תמיד טוב להיות אופטימיים, השאלה היא: האם יהיה רובד נוסף באותו שיר 'שמח'... עליי להודות, שכבר קראתי הרבה שירים בחיי (אינני רוצה 'להשוויץ', חלילה), והשירים היותר עמוקים, היותר רב-רבדיים, הם דווקא השירים העצובים. אם תצליח לכתוב שיר אופטימי ומלא שמחת-חיים, אך יחד עם זאת- כזה שצופן בחובו עומק נוסף (שאיננו מורגש כל-כך בקריאה ראשונית)- אשריך!
[ליצירה]
איי...
כל שיר שלך...'פצצת-זמן-מתקתקת'!!! (למה? ככה! כי ככה בא לי!).הלשון העשירה, הדו-שיח, האיזכורים התנ"כיים ומשחקי-המילים למיניהם, אהבתי אהבתי אהבתי!!! (וגם ממך אדרוש ברוב חציפות כמו שכבר דרשתי ממישהו אחר פה באתר: עותק מספר השירים הראשון שלך- אליי. אתה שומע? א-ל-י-י !!!)
[ליצירה]
מאוד מזכיר לי
את אימרתו של אחד התנאים (וכל-כך מאוחר עכשיו ואין לי כח לבדוק): "אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו" או: "קשוט עצמך ואחר-כך קשוט אחרים", מדרשים מהסוג הזה. מכל מקום- יפה.
[ליצירה]
נעים ונחמד
כל הכבוד לך, אבאל'ה, שיר זה מעורר געגועים חמימים לילדות ולמנעמיה, אהבתי אותו מאוד. ושאלה צדדית: האם השם "אבא איפוד" הוא שם אמיתי או פסיבדונים? אם הוא פסבדונים- אשמח לדעת את פירושו. שוב כל הכבוד, הראל.
[ליצירה]
אוי...
פראפראזה פאראפראזה אבל... האם אין לכם נושאים קצת יותר אופטימיים לכתוב עליהם פראפראזות..? נמאס כבר, נמאס!!! יאללה, תעבירו אולי לערוץ הטבע, לערוץ המדע, לערוץ ההסטוריה, או אפילו לערוץ הספורט! אם אני רוצה לראות שחור בעיניים- יש לי ערוצי-חדשות בשפע! (מאחד שנמאס לו...)
[ליצירה]
אכן, נחמד הדבר...
רצית פידבק? קיבלת! (למרות שהרעיון ממש לא חדש. כבר 'מליון' אנשים אמרו זאת בעבר... ששש, מה אתה עושה? שוב אתה רוצה להעציב את לב הילדה?!)
תגובות