ישנם רגעים
בהם אני פשוט
נשרף
מרוב אהבה.
ומאידך ישנם רגעים
בהם אהבה זו הולכת ונכבית,
הולכת ומתכלה
עד אשר חוזר אני לחיות את חיי הרגילים
חיי המשעממים והנורמאליים
כאחד האנשים, כאחד האדם.
החזן הנודד
-
בן 34, נולדתי בבני-ברק, גדלתי ברמת-גן, בוגר ישיב(ו)ת-הסדר וצבא, בעל תואר ראשון ב'ספרות עמ"י' באונ' בר-אילן, משמש (כרגע)כחזן בדרום-אפריקה
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ------ יפה [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה לפעמים הניגודים השינוי הקיצוני הזה הוא מה שגומר אותנו כי אדם שיש לו הכל ופתאום הכל מתכלה הוא חש ריק מטורף. לכן צריך להאיחז בדבר שאינו בר חלוף... [ליצירה]
- [ליצירה] מפעים... (גם הדרך וגם התוכן...) [ליצירה]
- [ליצירה] השיר באמת בנוי בצורה יפה וקליל כזה. אני רק מקווה שתשכיל להבדיל בין אש התשוקה שמתכלה לבין אש האהבה שהיא לנצח [ליצירה]
- [ליצירה] אם יורשה לי... זה תמיד טוב להיות אופטימיים, השאלה היא: האם יהיה רובד נוסף באותו שיר 'שמח'... עליי להודות, שכבר קראתי הרבה שירים בחיי (אינני רוצה 'להשוויץ', חלילה), והשירים היותר עמוקים, היותר רב-רבדיים, הם דווקא השירים העצובים. אם תצליח לכתוב שיר אופטימי ומלא שמחת-חיים, אך יחד עם זאת- כזה שצופן בחובו עומק נוסף (שאיננו מורגש כל-כך בקריאה ראשונית)- אשריך! [ליצירה]
- [ליצירה] אה, זה ה- לוחש לסוסים המפורסם? טוב לדעת! [ליצירה]
- [ליצירה] סליחה, אבל... אינני חושב, שיהודי, ואין זה משנה מהיכן הגיע, מותר לו לשכוח את זהותו העדתית. זה פשוט 'פשע'! הנה אני למשל, 'מחזן' יצירות אשכנזיות, אך אני גם קרוב ליצירות יהודיות מגלויות אחרות, כמו למשל: רומנסות ספרדיות וכו'. האם זה אומר, שמחוייב אני לשכוח את מוצאי העדתי? בשום פנים ואופן לא! לכן רן, היה גאה במוצאך, אך יחד עם זאת, אל תשכח שאתה חלק מכלל-ישראל, לטוב או לרע! [ליצירה]
- [ליצירה] ה"אהוב" הזה... הוא במקרה- המחשב, נכון? רעיון ממש יפה, ומשובב-נפש! אהבתי מאוד, הראל. [ליצירה]
- [ליצירה] אין תגובה והמבין יבין... [ליצירה]
- [ליצירה] מאוד מזכיר לי את אימרתו של אחד התנאים (וכל-כך מאוחר עכשיו ואין לי כח לבדוק): "אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו" או: "קשוט עצמך ואחר-כך קשוט אחרים", מדרשים מהסוג הזה. מכל מקום- יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] כן גם אני מצטרף לכל התשבחות שמעליי... (ו-אגב, באתר אחר רשמתי לך מחמאה, וגיליתי לך ששמי שונה באתר הזה... כתבתי שאתר זה הוא 'מתחרה', ואת מחית בתוקף, וביקשת "אהו"י"... טוב, אז... הא לך התשובה...) [ליצירה]
- [ליצירה] כן, לצערנו... במציאות החומרנית השלטת כבר עשרות שנים בארצנו (ובמדינתנו) וש'מתעבה' יותר ויותר עם השנים- כבר מ-מ-ש לא נותנים כבוד לאנשי רוח דגולים, חיים ומתים כאחד... [ליצירה]
- [ליצירה] כן, גם אני חושב כך שבסופו של דבר נגיע לנבואה, בימים העתידיים ההם (ימות המשיח? העולם הבא? איני יודע בוודאות...). שמעתי פעם הסבר אמוני על תופעת "ירידת הדורות" ומאידך- ההתפתחות הטכנולוגית (והמחשבתית!) האדירה במרוצת הדורות ("עידן האורות" וכו'). האם יש סתירה בין שני המושגים? לא כל-כך... בזמנו של משה רבינו עה"ש, אפשר לומר שהוא היה ממש "ענק שבענקים" אך לעומתו- כל העם היו ממש "אפסים" (אם להשתמש בלשון של ימינו...). ככל שעוברים וחולפים הדורות- דרגתם של האנשים הגדולים באמת- הולכת ויורדת, אך מאידך- העם ככלל- מתעלה! הוא נעשה יותר ויותר גדול! יותר ויותר חכם, (ומאמין אני שגם) יותר ויותר מוסרי! לכן כולנו תקווה שבימות המשיח (או בעולם הבא) או- בסופה המוחלט של ההסטוריה- כל עם ה' (ואולי גם כל בני-האדם) יהיו בדרגה הרוחנית העליונה ביותר. טוב, כנראה שדברתי מספיק לעכשיו, אז- שבוע טוב! נ.ב., זוכר את השיר ההוא שפרסמתי- "לובביץ'" שבעקבותיו שפכת עליי קיטונות של רותחין? אז בהתחלה השבתי לך כמה תשובות על טענותייך, אבל אח"כ החלטתי (גם כתוצאה של לחץ מצד חברים וידידים) להסירו. אולי ב-א-מ-ת השיר היה יותר מדי חריף ופוגע. אה, איך אני בשבילך, נשמה... [ליצירה]
- [ליצירה] דימוי יפה. דימוי יפה, אהבתי- החזן. [ליצירה]
תגובות