ישנם רגעים
בהם אני פשוט
נשרף
מרוב אהבה.
ומאידך ישנם רגעים
בהם אהבה זו הולכת ונכבית,
הולכת ומתכלה
עד אשר חוזר אני לחיות את חיי הרגילים
חיי המשעממים והנורמאליים
כאחד האנשים, כאחד האדם.
החזן הנודד
-
בן 34, נולדתי בבני-ברק, גדלתי ברמת-גן, בוגר ישיב(ו)ת-הסדר וצבא, בעל תואר ראשון ב'ספרות עמ"י' באונ' בר-אילן, משמש (כרגע)כחזן בדרום-אפריקה
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ------ יפה [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה לפעמים הניגודים השינוי הקיצוני הזה הוא מה שגומר אותנו כי אדם שיש לו הכל ופתאום הכל מתכלה הוא חש ריק מטורף. לכן צריך להאיחז בדבר שאינו בר חלוף... [ליצירה]
- [ליצירה] מפעים... (גם הדרך וגם התוכן...) [ליצירה]
- [ליצירה] השיר באמת בנוי בצורה יפה וקליל כזה. אני רק מקווה שתשכיל להבדיל בין אש התשוקה שמתכלה לבין אש האהבה שהיא לנצח [ליצירה]
- [ליצירה] !!! כך אמר ה'ממזר' והוסיף החזן: יישר-כח לך, "ממזרון מדופלם"! אך הרשה לי לך לייעץ 'קטנטנה', בתקווה שבליבך היא תישכון בפינה (?): בעת גיוסך, נא אמור לקצינת הפיקוד: "רוצה אני זאת להיות- החרזן הרשמי של הגדוד!" טוב, השיר מאולץ הוא, השורות מתארכות, כי לא זו דרכי- סוג שירה שכזאת.. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, עכשיו שראיתי- הבנתי. למה, ריבונו של עולם, בראת עולם, עם כל-כך הרבה בעיות, למה??? [ליצירה]
- [ליצירה] לאה, את גדולה! "לאה, לאה, לאה- אני דלוק עליה", האם זה נכתב עלייך? הוי, זה ממש חימם לי את הלב. (למרות שגם אני מסכים שזה קצת בעייתי להכניס זאת בקטגוריית "שירה"). אהבתי, החזן. [ליצירה]
- [ליצירה] ניתוח מדוייק ניתוח מדוייק ומעמיק של השמאל האנטי-יהודי הישראלי, הנגוע בשנאה עצמית ובשנאת-חינם. כעת מרשה אני לברך אותך: "ברוך הבא בצל קורתינו". החזן. [ליצירה]
- [ליצירה] יצחק היקר! 'פרפרי הלילה' הנמשכים לאור כמטורפים- הם עשים, לא פרפרים 'עסלים'! ו-למה הפרפרים הם סמל האביב (וסמל החיונית בכלל)? כי רובם- ממש יפיפיים! והדרך שלהם לעופף מפרח לפרח כשבדרך (דרך-אגב)- מנסים "לצוד" להם איזו חתיכה... איך אתה מצפה מהם ל-א להיות סמל לאביב, לנעורים וכו'? מכל-מקום, מקווה שנתתי לך 'פידבק' להשלמת המאמר, הראל. [ליצירה]
- [ליצירה] וואוו, איזה יופי! כמה טוב לקרוא 'שיר-קלילון' כזה על הבוקר! (נו, אחרי 'מופע מוזריות בחמת-גדר', שיר קליל כזה מראה שיש לך גם פן אחר, הפן שאני אוהב...). (רגע, כתבת "מבוסס על מקרה אמיתי כמעט". אני מקווה שהמקרה ההוא הסתיים בכי-טוב, ללא כ-ל נזק...) [ליצירה]
- [ליצירה] שיר חזק כל-כך נשי, כל-כך אינטימי ואירוטי ובכל-זאת: נתון (עדיין) לפרשנויות שונות. אהבתי, החזן. [ליצירה]
- [ליצירה] אכן... כתיבה זורמת וקולחת, שנכנסת אל תוך נבכי הנפש של עצמיותך (הלוואי על רבים מכותבי האתר כאן...). כמובן שיש מקום רב לשיפור (כמו שהציעה זאת שכתבה כאן מעליי), אך 'נקודת-המוצא'- בהחלט במקום הנכון. שירתך קצת מזכירה לי את שירתה של אסתר ראב, וזו (תאמיני או לא)- מחמאה! וכמו שנאמר כאן לפניי: "ברוכה הבאה בצל קורתנו!" [ליצירה]
- [ליצירה] ההה, אהוב אהבתי!!! אתה גדול, אתה... זו לא רק אגדה יפה, זוהי גם 'פארודיה' נפלאה על כל האגדות למיניהם... (יוצרים אחרים יאמרו: "אל תגיד 'פארודיה', תגיד 'פאראפראזה', אך לי- אין זה אכפת כלל וכלל...). קבל ח"ח גדול ואוהב, הראל. [ליצירה]
- [ליצירה] אם יורשה לי... א. אני לא תמיד מסכים לכך שהאמת מסנוורת. רוב הפעמים- האמת מ-מ-ש לא מסנוורת, ואנשים חוזרים על טעויותיהם משכבר הימים, בלי ללמוד מהנסיון. ב. האהבה יכולה להיות עיוורת, גם כאשר האמת מסנוורת. אהבת-אמת איננה חייבת להסתיים במפח-נפש, אע"פ שהיא עיוורת. בקיצור, מסכים אני לדברי רן ידידי; לדעתי- הקשר בין שני חלקי המשפט- רופף ביותר, וזהו! יומנעים, החזן. [ליצירה]
תגובות