ישנם רגעים
בהם אני פשוט
נשרף
מרוב אהבה.
ומאידך ישנם רגעים
בהם אהבה זו הולכת ונכבית,
הולכת ומתכלה
עד אשר חוזר אני לחיות את חיי הרגילים
חיי המשעממים והנורמאליים
כאחד האנשים, כאחד האדם.
[ליצירה]
תגובה
לפעמים הניגודים
השינוי הקיצוני הזה
הוא מה שגומר אותנו
כי אדם שיש לו הכל ופתאום הכל מתכלה
הוא חש ריק מטורף.
לכן צריך להאיחז בדבר שאינו בר חלוף...
[ליצירה]
[ליצירה]
כפי שאמרתי
סגנון אלתרמני במיטבו (וגם מזכיר קצת את שירה של תרצה, ביתו- "כבר ערב, העיר אורותיה החליפה" וכו'. אבל אולי תנסה להיות גם קצת משוררים אחרים? אולי קצת יהודה עמיחי, קצת פנחס שדה, או אפילו גם קצת נתן זך (השמאלני להחריד, עוכר-ישראל וכו')? הצעת-יעול תמימה, החזן.
[ליצירה]
יפה! י-פה!
ח-זק! ותת-חזק! ובעזרת קרל מרקס, ולנין- נצוח, ננ-צח! קדימה, אל ה-נצחון! פועלי כל העולם- הקשיבו אל- חבר ירושלמי! הוא אמנם ירושלמי, אך רוחו- קוסמופוליטית! עלה, עלה במעלות הרבולוציה קומרד ירושלמי, ותהי רוחו של לנין- איתך, בכל אשר- ת-לך! (רק ממש לא הבנתי, מה עושה פה- הגזר..?)
[ליצירה]
לשמחה לאיד!
על תמונה שכזו- אי אפשר לשמוח לאיד (וגם לא רצוי), פשוט אפשר לשמוח! זו תמונה המביעה את שמחת-החיים בכל תוקפה. והילדות הן אכן "צנועות וחסודות" כיוון שלא טעמו טעמו של חטא, ואושרם הוא אושר אמיתי, לא מתחסד... בכל-מקרה, אהבתי מאוד תמונה זו, ומקווה לראות את תמונת "תינוקות של בית-רבן" (היום הראשון בגן) בעוד זמן קצר!
[ליצירה]
נכון...
למרות כל ה'מודרניזציה' המזויפת שאנו שקועים בה, הקלאסיקה העברית חוזרת, ובגדול! אינני יודע אם לכך התכוונת, אעפ"כ- זה המסר הראשוני שעלה בראשי. מעולה, מצוין, וכל מילי דמיטב, אהוב אהבתי, הראל.
[ליצירה]
האוורורה טבעה מזמן!
זה ה-מ-ו-ח שלו שזקוק לאוורור...
[ליצירה]
[ליצירה]
וואוו, טלי...
טלי חמודלי, את משהו!!! ושוב, כל מה שרק נותר לומר הוא: "וואוו"... ציור אימפרסיוניסטי מ-ע-ו-ל-ה !!! פשוט מעולה... (תגידי, את במקרה בוגרת המדרשה לאומנות, או משהו כזה..?) המבט הזה, ההליכה לקראת הלא-נודע, אל הרגע הגדול מכל... טלי, מה עוד נותר לי להגיד??? עפר אני לרגלייך, טלי... (ששש... לא אמרתי כלום... עוד עלולים להאשים אותי ב'מחשבות מלוכלכות'...). שבוע-טוב לך, הראל.
תגובות