ברוך ה', לא בי המדובר. או שכך לפחות... נראה לי...
סניליות
-------
חולה אני מדי
מכדי להגיב
על כל שטות
הנאמרת...
...עלי
(או אפילו) מלפני
מאחורי ומצדדי-
הוא העומד!
[ליצירה]
זה מזכיר ממש
את המערכון של בראבא, מכיר? הוא מציג איש זקן הפותח את העיתון ואומר בזעף: "היום- אתה פותח את העיתון, מה אתה קורא? זה רצח, זה גנב, זה שדד, פיצוץ פה פיצוץ שם. פעם...(בערגה), היית פותח את העתון, היית יכול לקרוא: זה רצח... זה גנב... זה שדד... פיצוץ פה...פיצוץ שם...אח! פעם היו ימים אחרים!"
[ליצירה]
"בינגו", כמו שאומרים!
ה'התרוצצות' הזו, רצוא ושוב, בין דורו של פרעה לבין דורנו אנו, כשבסיום- האמירה החד-משמעית שדורנו הוא "תינוק שנישבה" בכל מה שקשור לעברו ולזכרון ההסטורי אותו הוא אמור לנצור וממנו הוא אמור ללמוד- כל אלה הופכים את השיר לשיר אלמוות (לפחות בעיניי). אהבתי מאוד, הראל.
[ליצירה]
הוי הסגנון הזה
מעלה בי נשכחות, אל משוררים גדולים שהיו ואינם, איזה יופי. לקרוא- ולהפליג אל מחוזות קסומים.
[ליצירה]
[ליצירה]
מסכים בהחלט! (עם רדף השיג)
כל יוצר צריך לשמור את יצירותיו, ואפילו אם אינן ראויות. תמיד, אבל ת-מיד אפשר לשפר, להכניס אלמנטים חדשים ליצירה, לשנות את כיוונה! גמני כתבתי פעם סיפורים (כן, הייתה פעם תקופה כזו בחיי), אך כולם אבדו! ותאמין לי, אני מצטער על-כך- 'קשות'! זהו.
שבצ'לום וכל-טוב, הראל.
[ליצירה]
הו, היצירה הזאת...
מוטלת על-פני הקרקע כגוויל יתום זה כ-20 יום, ועדיין אף-אחד לא טרח לנטלה... בושה וחרפה! אין ספק, יצירה משובחת, המסופרת בפי תלמיד מתקופת המשנה. אנשים טובים, הגיבו נא! יש בה עומק רב ביצירה הזאת, וחבל שתישאר יתומה! ולך זר: זר ברכות, תבורך מן השמיים, וכל מילי דמיטב!
[ליצירה]
נו רן מתוק,
מה עם הספר? מחכה כבר- ל-ס-פ-ר!!! בבקשה ממך, ילד כישרוני להפליא שכמוך, העותק הראשון של ספרך הראשון- אליי! אתה שומע? א-ל-י-י !!! ממני, מכור בלחץ.
[ליצירה]
מצטרף לכולם בחום
אין ספק- אחת מהיצירות הטובות ביותר שנכתבו פה אי-פעם (שמעת, עופים?) במיוחד נגע לליבי אמירת התהילים למען הצלת הילדה הקטנה (והמקבילה ה'מספרית' לכך). זה כל-כך אקטואלי בשבילי הרגע... מיד, אבל מ-י-ד, מצרף יצירה זו ל'מועדפות'. קולקבוד, הראל.
תגובות