קל וקשה
---------
זה קל ביותר להאשים מישהו שאינו חושב כמותך
(או שגדל בסביבה תרבותית שונה משלך)
בעבודת-אלילים או בכפירה.
הרבה יותר קשה הוא למצוא את המכנה המשותף
(שבכל-זאת קיים)
בינו ובינך.
החזן הנודד
-
בן 34, נולדתי בבני-ברק, גדלתי ברמת-גן, בוגר ישיב(ו)ת-הסדר וצבא, בעל תואר ראשון ב'ספרות עמ"י' באונ' בר-אילן, משמש (כרגע)כחזן בדרום-אפריקה
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] טוב, שיהיה וואלתר! מה זה משנה... העיקר הכוונה! רגע, אולי אכתוב איזה שירון קטן גם על וולטייר (הפילוסוף הצרפתי בן המאה ה-18)? ואולי גם על וויזלטיר? אה, לאחרונה מצאתי שזה אתגר די-נחמד לכתוב על דמויות הסטוריות. אתה גם לומד הסטוריה, וגם קצת מעדן אותה, מבחינה פואטית.! [ליצירה]
- [ליצירה] נו, יפה... שיר קליל שכזה... נחמד! [ליצירה]
- [ליצירה] נכון... וגם משפט כמו: "מצווה גדולה להיות בשמחה ת-מיד" (אגב, מאוד מעניין אותי: מי אמרו לראשונה?) אותו דין חל עליו, כנראה... [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרף לכל אלה שמעליי סיפור חביב וקליל שכזה, למרות כל המתח באמצע... [ליצירה]
- [ליצירה] פששש... עמוק לאללה... אבל עם המסקנה הזדהיתי כמובן! מושג התשובה ביהדות- עמוק הוא מני-ים (ובמיוחד בכתביו של הראי"ה קוק זצ"ל). שלא כמו בדתות האחרות, השטחיות... (תתוודה וזהו, עכשיו אתה יכול להתחיל לחטוא מחדש...). אהבתי מאוד, החזן. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה! תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] הרהורים באספמיא הלכתי על אספלט, הלכתי על מלט, ותמיד היתה לי תחושה קלוקלת. הלכתי על עפר, הלכתי על בטון, ותמיד היתה לי הרגשה של שיגרון. הלכתי על חבל, הלכתי על חימר, ותמיד היה לי רע ומר. לא סתם... ש-לי יהיה רע ומר?! השיר נפלא, אהבתי. החזן. [ליצירה]
- [ליצירה] יצחק היקר! 'פרפרי הלילה' הנמשכים לאור כמטורפים- הם עשים, לא פרפרים 'עסלים'! ו-למה הפרפרים הם סמל האביב (וסמל החיונית בכלל)? כי רובם- ממש יפיפיים! והדרך שלהם לעופף מפרח לפרח כשבדרך (דרך-אגב)- מנסים "לצוד" להם איזו חתיכה... איך אתה מצפה מהם ל-א להיות סמל לאביב, לנעורים וכו'? מכל-מקום, מקווה שנתתי לך 'פידבק' להשלמת המאמר, הראל. [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה לתגובה ראשית, תודה על התגובה (כבר התחלתי להרגיש די-מיותם... כמעט כולם מקבלים פה תגובות ורק אני לא...). בעניין אליסה, זו כמובן לא אליסה בארץ הפלאות... בטהובן כתב קטע יפהפה שנקרא: fur ellise, לאליסה (אם תרצי, אפשר להפוך אותה לישראלית ממש: "לעליזה"...). אני בטוח, שכבר כאשר תשמעי את הצלילים הראשונים של היצירה תגידי: "אה, וודאי, איך אפשר שלא להכיר יצירה כזאת...). ההסטוריונים השונים חוקרי-בטהובן חושבים כי אותה אליסה היתה אהובתו הנסתרת (אולי הראשונה?). ובעניין נפוליאון- כפי שאת וודאי יודעת, את הסימפוני השלישית שלו הוא הקדיש לנפוליאון, לפני שזה- הפך את עצמו לקיסר, וגם הקונצ'רטו החמישי לפסנתר (זה המכונה: "הקיסר"), ההסטוריונים עדיין מתווכחים, האם זה "קומפז" (מלשון "קומפוזיציה"...) על נפוליאון או לא... יומנעים לך, הראל. [ליצירה]
- [ליצירה] עדין ויפה ביטוי נאמן ועדין למתח שבין העול (תורה ומצוות) ובין החיים על כל מהמורותיהם, וכן ליחס האמביוולנטי שיש לחילונים משכילים- כלפי שומרי תורה ומצוות. נהנתי- הראל. [ליצירה]
תגובות