קל וקשה
---------
זה קל ביותר להאשים מישהו שאינו חושב כמותך
(או שגדל בסביבה תרבותית שונה משלך)
בעבודת-אלילים או בכפירה.
הרבה יותר קשה הוא למצוא את המכנה המשותף
(שבכל-זאת קיים)
בינו ובינך.
[ליצירה]
אכן...
לשם שינוי מסכים אני עם הירושלמי (וואוו, זה נדיר, לא?) שאסקופא (ב-א', כן, ב-א'!) זו מילה ארמית שנכנסה לשפה העברית ועל-כן מותר (ואף רצוי!) להשתמש בה. אין אני מסכים עימו שפירושה הוא: עקב. ידוע ורווח בעברית הביטוי "כאסקופא הנדרסת". לומשה, "אסקפה" זה בוודאי ה'עיברות' של המילה הארמית (יעני: הפיכתה למילה עברית), ו'מילון'- כמו שיש 'מפה' ו'מפית', כך יש גם 'אסקופא' ו'אסקופית'. מה פה לא ברור? כעת, בקשר לטענתו של 'עונותיים' (הלא הוא: אביבוש תיו... לא, סליחה, 'אביב וסתיו'), כן, לשם שינוי שיר מאוד 'חיובי' בעיניי, עוסק בבעיה כאובה שכל העולם (ומהר!!!) חייב לתת עליו דין וחשבון. שמואל, אם תעסוק יותר בנושאים כאלה, מבטיח אני לך, שלא אדלג בתדירות כה גבוהה על שיריך (למרות כל עיוותי הלשון ה'מחרידים', המקפים המתקיפים ושלל סימני הקריאה). להית', הראל.
[ליצירה]
כן, גם הפעם...
יוצא לי להסכים עם ממזי... יצירה טובה אינה חייבת להכיל בתוכה כל-כך הרבה מוות... ובכל-זאת: זה היה קצת מנחם לקרוא על מישהי, שנזכרת בחייה בעבר (שהוא למעשה- ההווה, תקופתנו אנו), כשהיא כבר סבתא-רבה. אם רוצים אנו למצוא אופטימיות בסיפור, אולי זוהי האופטימיות הגדולה ביותר..! ככל יתר יצירותייך, גם זו (כאילו שאת צריכה אותי לשם-כך...)- יצירה גדולה. שבוע טוב לך, הראל.
[ליצירה]
[ליצירה]
מה זה,
wishful thinking? מכל-מקום, אהבתי...
[ליצירה]
אחרי שקראתי
את הסברך המפורט, וחזרתי וקראתי את הבית האחרון- הבנתי את כוונתך. אבל גם אם אין מבינים את המסר שניסית להעביר- השיר עדיין מ-ה-מ-ם! שלא לדבר על כל הרימוזים משיריה של רחל: "סתור-שיער כתינוק" וכו'. אהבתי מאוד מאוד מאוד, החזן.
[ליצירה]
תשובה לזו שמעליי:
זוהי פראפראזה על דבריו של רבי נחמן מברסלב שאמר: "אין דבר שלם יותר מלב שבור" (זה אפילו הולחן ע"י נעמי שמר, ע"ע). ה'לב שבור' כאן- לא בא לציין את שברון הלב שבא כתוצאה מאהבה נכזבת (מ'שבירתה של האהבה') אלא את טוהר האהבה; אהבה טהורה באמת- אינה נחלת לב-אבן, אלא נחלתו של "לב שבור", דהיינו: לב פגיע, לב מרגיש ומתרגש. זה, לענ"ד הפירוש שר' נחמן היה מקבל ל"לב שבור" שלו...
תגובות