קל וקשה
---------
זה קל ביותר להאשים מישהו שאינו חושב כמותך
(או שגדל בסביבה תרבותית שונה משלך)
בעבודת-אלילים או בכפירה.
הרבה יותר קשה הוא למצוא את המכנה המשותף
(שבכל-זאת קיים)
בינו ובינך.
[ליצירה]
'כולי צמרמורת', כמו שאומרים...
גם אני הזדעזעתי קשות... אבל מילא... אגב, נראה לי שה'מתיאוס פסיון' שלו (של באך, כמובן)- הרבה יותר מתאים למעמד זה מהפולונז שלו אבל... זו דעתי האישית, כמובן...
[ליצירה]
לשמחה לאיד!
על תמונה שכזו- אי אפשר לשמוח לאיד (וגם לא רצוי), פשוט אפשר לשמוח! זו תמונה המביעה את שמחת-החיים בכל תוקפה. והילדות הן אכן "צנועות וחסודות" כיוון שלא טעמו טעמו של חטא, ואושרם הוא אושר אמיתי, לא מתחסד... בכל-מקרה, אהבתי מאוד תמונה זו, ומקווה לראות את תמונת "תינוקות של בית-רבן" (היום הראשון בגן) בעוד זמן קצר!
[ליצירה]
בקול צווחני וגבוה:
"המפקד, צוחקים עליך, המפקד... אני במקומך... הייתי כבר 'יורד' עליהם... המפקד..." (למי שלא מבין מה 'נפל עליי', שיקרא בבקשה את תגובת קודמי).
[ליצירה]
אחרי שקראתי
את הסברך המפורט, וחזרתי וקראתי את הבית האחרון- הבנתי את כוונתך. אבל גם אם אין מבינים את המסר שניסית להעביר- השיר עדיין מ-ה-מ-ם! שלא לדבר על כל הרימוזים משיריה של רחל: "סתור-שיער כתינוק" וכו'. אהבתי מאוד מאוד מאוד, החזן.
תגובות