[ליצירה]
או.קיי. ...
"חיפפתי" קצת...
למעשה שמעתי על התופעה הזאת לראשונה (ואולי גם- לאחרונה), בהרצאה שנשא הסופר א.ב. יהושע על אחד מספריו, לפני כמה שנים ב"בר-אילן". והוא הביא עובדה זאת "מפורשות" מפרופ' ספראי (שכמדומני, עדיין מלמד באונ' הנ"ל). טוב, נהגתי לא בצורה אקדמאית, ואני בהחלט מצטער על-כך (עוויתי, פשעתי!) אבל תודו שזאת עובדה מעניינת! ואם אתם רוצים להיות בטוחים במידע הנ"ל (והיכן בדיוק הוא מוזכר) אז כדאי מאוד שתתפסו את הפרופ' הנ"ל, ותשאלו אותו לפשר הדבר!!!
ממני, פמיניסט לעת מצוא...
[ליצירה]
למה כל הזמן
נטפלים רק לפרויד? פרויד פרויד פרויד... נמאס! אולי תיטפלו גם קצת ליונג, או לאדלר, שיהיה קצת פחות משעעמם? כל הזמן פרויד פרויד פרויד...
[ליצירה]
בנוסף לכל מחאותיי
אותם כבר כתבתי בעבר כתגובה לשיריך, אעיר הפעם: "מה זה, הפכת גם ללשונאי / 'ממציא מילים' שכזה?" מה זה צריך להיות, "כאש-צורבייה"? מה זה "צורבייה"? מימיי לא שמעתי על מילה כזאת... ו"הולמן פעמוני אזהרה"... מה זה ה'הולמן' הזה..? משהו כמו פטיש, אולי..? לא, באמת! תסביר לי, לבור ועם-הארץ שכמותי, מה זה כל הביטויים האלה??? ו"רחפיה"? מה זה לעזאזל "רחפיה"? משהו שדומה ל'רחפת'??? ולסיום, בשורה האחרונה: "נדע גנים לזרות"... בטח התכוונת לומר: "נדע גנים ל-ז-ר-ו-ע", נכון? הרי בוודאי לא תרצה לזרות גנים שלמים לרוח...
[ליצירה]
מעולה,
פשוט מעולה! הסיפור בנוי טוב, הכתיבה זורמת, הדמויות בהחלט מובנות, והמסר- ברור וחד כתער. סיפור שממש מתאים לימי הסליחות הממשמשים ובאים, אהבתי מאוד, הראל.
[ליצירה]
מרגש וכואב
בלי עין-הרע, יש לך כשרון-כתיבה חזק, נדיר ביופיו, שיודע "לשים את הדברים על השולחן". הנה, או-טו-טו מתפנה אני לקרוא את יצירתך הגדולה "חיוך בכל סבל".
ביי לעת-עתה, החזן.
תגובות