[ליצירה]
הה, כעת יודעים אנחנו על מוצאו של החבר ירושלמי!
כן, בסופו של דבר... הכל נשאר במשפחה! וכדאי מאוד שגם ידידנו (שנינו יודעים מי...) יקרא זאת. יישר-כוחך, עונותיים! עשית זאת שוב..!
[ליצירה]
איי...
כל שיר שלך...'פצצת-זמן-מתקתקת'!!! (למה? ככה! כי ככה בא לי!).הלשון העשירה, הדו-שיח, האיזכורים התנ"כיים ומשחקי-המילים למיניהם, אהבתי אהבתי אהבתי!!! (וגם ממך אדרוש ברוב חציפות כמו שכבר דרשתי ממישהו אחר פה באתר: עותק מספר השירים הראשון שלך- אליי. אתה שומע? א-ל-י-י !!!)
[ליצירה]
גמני
אהבתי. אכן, כל אחד והמוסיקה החביבה עליו, אין עוררין על-כך... אגב, ה"פה" (שבכותרת-היצירה)- יכול להקרא גם בקמץ, אבל גם- בסגול... יומנעים לך, החזן.
[ליצירה]
תגובה לתגובה
ראשית, תודה על התגובה (כבר התחלתי להרגיש די-מיותם... כמעט כולם מקבלים פה תגובות ורק אני לא...). בעניין אליסה, זו כמובן לא אליסה בארץ הפלאות... בטהובן כתב קטע יפהפה שנקרא: fur ellise, לאליסה (אם תרצי, אפשר להפוך אותה לישראלית ממש: "לעליזה"...). אני בטוח, שכבר כאשר תשמעי את הצלילים הראשונים של היצירה תגידי: "אה, וודאי, איך אפשר שלא להכיר יצירה כזאת...). ההסטוריונים השונים חוקרי-בטהובן חושבים כי אותה אליסה היתה אהובתו הנסתרת (אולי הראשונה?). ובעניין נפוליאון- כפי שאת וודאי יודעת, את הסימפוני השלישית שלו הוא הקדיש לנפוליאון, לפני שזה- הפך את עצמו לקיסר, וגם הקונצ'רטו החמישי לפסנתר (זה המכונה: "הקיסר"), ההסטוריונים עדיין מתווכחים, האם זה "קומפז" (מלשון "קומפוזיציה"...) על נפוליאון או לא... יומנעים לך, הראל.
תגובות