החזן הנודד
-
בן 34, נולדתי בבני-ברק, גדלתי ברמת-גן, בוגר ישיב(ו)ת-הסדר וצבא, בעל תואר ראשון ב'ספרות עמ"י' באונ' בר-אילן, משמש (כרגע)כחזן בדרום-אפריקה
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] וואוו, זה פשוט... מורכב! חבר'ה, אולי ניקח שיר זה לפורום יצירה, ונתחיל לנתחו? כי הוא נראה לי מה-זה 'רב-רבדי שכזה'! שכוייח ע-נ-ק ממני, הראל. [ליצירה]
- [ליצירה] כמה נעים לקחת מושג פילוסופי "הכל זורם" (מי טבע זאת [שלא לומר: "בו"], זנון, תאלס?) ולצקת בו רגשות, רגשות של אהבה. אהבתי, החזן. [ליצירה]
- [ליצירה] חותם בשתי ידיי!!! שיר נכון להחריד! (וזה עוד אחד מסממני הצביעות, שעמנו, ובמיוחד החברה החרדית- נגוע/ה בה). ויודעים אתם, ילדים יקרים (או שמא: ילדים שהתבגרו), מה עומד בבסיס הדברים??? כן, ניחשתם נכונה: כ-ס-ף!!! [ליצירה]
- [ליצירה] רגערגע... רק עכשיו קלטתי שזה אינו שיר אחד שחוזר על עצמו, אלא קבוצת שירים (בהתהוות מתמדת) שהכותרת שלה הוא: "שלא תשכחו"... מר קרן הנכבד, אולי (למען הסדר הטוב)- תקטלג את השירים הללו: שלא תשכחו א', שלא תשכחו ב' וכו', כדי שבאמת לא נשכח שזהו אוגדן של שירים ולא שיר אחד החוזר על עצמו שוב ושוב... [ליצירה]
- [ליצירה] רגע, עוד אף-אחד לא הגיב לזה??? בושה וחרפה!!! אני חושב שזה ממש גאוני! נכון, אמנם בשיר אומרת המשוררת: "ופשוטים הדברים וחיים..." ועוד יותר מזה: "ו-מ-ו-ת-ר ב-ם ל-נ-ג-ו-ע !" האם אמנם פשוטים כה הדברים? מסתבר שלא... כי הם נמצאים מאחורי סורגים כלשהם... סורגים אבסטרקטיים, אבל סורגים... והשאלה הפותחת את השיר: "האמנם עוד יבואו ימים"- לוטה (עדיין) בערפל... [ליצירה]
- [ליצירה] הה, אהבתי אהבתי אהבתי! זה נכון, לצערנו, רוב המקובלים בימינו- ראויים לשמם על-שם ה"קבלות" שהם נותנים לאחר שמקבלים את הכסף... אוי, כמה שאני אוהב שירים ציניקאנים כאלה, המפרטים את כל העוולות בחברה (ובחברה הישראלית, בפרט). יומנעים לך, החזן. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה... שמחה שאינה שלמה... זו אכן שמחתנו, בינתיים...אהבתי, א.ש., אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרף לניחום. ברוך דיין האמת. שלא תדעי צער. שלמרות אירועים כאלה- תוסיפי להיות מלאת שמחת-חיים (כפי שהראית לי זאת בימים האחרונים). ממני, הראל. [ליצירה]
- [ליצירה] מי זו, תפוזינה??? לא, סתם... אהבתי, שיר נפלא, עם ניחוח כה חי ומוחשי של אהבה. [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה לתגובה ראשית, תודה על התגובה (כבר התחלתי להרגיש די-מיותם... כמעט כולם מקבלים פה תגובות ורק אני לא...). בעניין אליסה, זו כמובן לא אליסה בארץ הפלאות... בטהובן כתב קטע יפהפה שנקרא: fur ellise, לאליסה (אם תרצי, אפשר להפוך אותה לישראלית ממש: "לעליזה"...). אני בטוח, שכבר כאשר תשמעי את הצלילים הראשונים של היצירה תגידי: "אה, וודאי, איך אפשר שלא להכיר יצירה כזאת...). ההסטוריונים השונים חוקרי-בטהובן חושבים כי אותה אליסה היתה אהובתו הנסתרת (אולי הראשונה?). ובעניין נפוליאון- כפי שאת וודאי יודעת, את הסימפוני השלישית שלו הוא הקדיש לנפוליאון, לפני שזה- הפך את עצמו לקיסר, וגם הקונצ'רטו החמישי לפסנתר (זה המכונה: "הקיסר"), ההסטוריונים עדיין מתווכחים, האם זה "קומפז" (מלשון "קומפוזיציה"...) על נפוליאון או לא... יומנעים לך, הראל. [ליצירה]
תגובות