החזן הנודד
-
בן 34, נולדתי בבני-ברק, גדלתי ברמת-גן, בוגר ישיב(ו)ת-הסדר וצבא, בעל תואר ראשון ב'ספרות עמ"י' באונ' בר-אילן, משמש (כרגע)כחזן בדרום-אפריקה
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] וואאוו, שיר אמוני למהדרין. הלוואי ונזכה כולנו... [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד בהחלט! רק הייתי משנה את הקטגוריה של היצירה ל'נונסנס'. ככה מתאים יותר, לא? [ליצירה]
- [ליצירה] נו טוף! קיבלתי והסכמתי. [ליצירה]
- [ליצירה] הה, יפה מאוט מאוט! ו... 'שיהיה במזל', כמו שאומרים..! [ליצירה]
- [ליצירה] הה, יפה ומעורר מחשבה! מכאן אני צריך להבין שריח המעיל (מה ז'תומרת "האחרון"???) מזכיר לך נשכחות לא כל-כך נעימות, הלא-כן? [ליצירה]
- [ליצירה] ולי זה דווקא הזכיר את: "המחדש בטובו בכל יום- מעשה בראשית", גם את האנשים, גם כל אחד מאיתנו, לתקופותיו השונות... [ליצירה]
- [ליצירה] שתזכה לשנים רבות! אפילו אם יצא לך לכתוב עוד אלפי שירים "דכאוניים" שכאלה... מזל-טוב! הראל. [ליצירה]
- [ליצירה] גם זה... חד-כתער... ומייד מכניס אני יצירה זאת ל'אהודות'. [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה לתגובה ראשית, תודה על התגובה (כבר התחלתי להרגיש די-מיותם... כמעט כולם מקבלים פה תגובות ורק אני לא...). בעניין אליסה, זו כמובן לא אליסה בארץ הפלאות... בטהובן כתב קטע יפהפה שנקרא: fur ellise, לאליסה (אם תרצי, אפשר להפוך אותה לישראלית ממש: "לעליזה"...). אני בטוח, שכבר כאשר תשמעי את הצלילים הראשונים של היצירה תגידי: "אה, וודאי, איך אפשר שלא להכיר יצירה כזאת...). ההסטוריונים השונים חוקרי-בטהובן חושבים כי אותה אליסה היתה אהובתו הנסתרת (אולי הראשונה?). ובעניין נפוליאון- כפי שאת וודאי יודעת, את הסימפוני השלישית שלו הוא הקדיש לנפוליאון, לפני שזה- הפך את עצמו לקיסר, וגם הקונצ'רטו החמישי לפסנתר (זה המכונה: "הקיסר"), ההסטוריונים עדיין מתווכחים, האם זה "קומפז" (מלשון "קומפוזיציה"...) על נפוליאון או לא... יומנעים לך, הראל. [ליצירה]
- [ליצירה] המסר חד וברור בנוי טוב, כהלכתו. [ליצירה]
תגובות