[ליצירה]
פששש...
אני כולי נ-פ-ע-ם !!! מי אתה, 'רדף השיג'??? אחרי מי רדפת, ומה השגת? (סתאאאם, המשפט האחרון הוא סתם 'חירבוש' לשמו...) אין ספק, אתה משהו מיוחד! אני רואה אותך בעוד איזה 15-10 שנים, מרצה מכובד לפילוסופיה באחת האוניברסיטאות החשובות בארץ..!
יישר-חילך לאורייתא, ו(להבדיל)- לפילוסופיה! (ואולי... בראייה כלל-עולמית, כלל-מחשבתית, הרי זה... 'היינו-הך'..?)
קבל שכוייעח ענק, וגיוס קל ונעים!
אה כן, וגם... 'פסח כשר ושמח'!
ממני, הראל.
[ליצירה]
מאוד מזכיר לי
את אימרתו של אחד התנאים (וכל-כך מאוחר עכשיו ואין לי כח לבדוק): "אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו" או: "קשוט עצמך ואחר-כך קשוט אחרים", מדרשים מהסוג הזה. מכל מקום- יפה.
[ליצירה]
אכן...
לשם שינוי מסכים אני עם הירושלמי (וואוו, זה נדיר, לא?) שאסקופא (ב-א', כן, ב-א'!) זו מילה ארמית שנכנסה לשפה העברית ועל-כן מותר (ואף רצוי!) להשתמש בה. אין אני מסכים עימו שפירושה הוא: עקב. ידוע ורווח בעברית הביטוי "כאסקופא הנדרסת". לומשה, "אסקפה" זה בוודאי ה'עיברות' של המילה הארמית (יעני: הפיכתה למילה עברית), ו'מילון'- כמו שיש 'מפה' ו'מפית', כך יש גם 'אסקופא' ו'אסקופית'. מה פה לא ברור? כעת, בקשר לטענתו של 'עונותיים' (הלא הוא: אביבוש תיו... לא, סליחה, 'אביב וסתיו'), כן, לשם שינוי שיר מאוד 'חיובי' בעיניי, עוסק בבעיה כאובה שכל העולם (ומהר!!!) חייב לתת עליו דין וחשבון. שמואל, אם תעסוק יותר בנושאים כאלה, מבטיח אני לך, שלא אדלג בתדירות כה גבוהה על שיריך (למרות כל עיוותי הלשון ה'מחרידים', המקפים המתקיפים ושלל סימני הקריאה). להית', הראל.
[ליצירה]
ממחיש בצורה
מאלפת ממש- את ההבדל שבינינו לבינם. ו-לא, לא הייתי קורא ליצירה זו "נונסנס". זה ממש לא "נונסנס". זה מתאר מציאות עגומה ביותר, את ה"עיוורון התהומי" של חלק גדול מהציבור הישראלי בקשר ל"סכסוך"הזה, ה"סכסוכונצ'יק הקטן הזה" שבינינו, לבין הפלסטינאים...
תגובות