החזן הנודד
-
בן 34, נולדתי בבני-ברק, גדלתי ברמת-גן, בוגר ישיב(ו)ת-הסדר וצבא, בעל תואר ראשון ב'ספרות עמ"י' באונ' בר-אילן, משמש (כרגע)כחזן בדרום-אפריקה
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] איזהו זקן? "זה שקנה חכמה"! קנית אותי, אדון עמירם, בחכמת- החיים המהלכת לה חופשי, וללא מיצרים- בשיריך! [ליצירה]
- [ליצירה] כן... כנראה ש... זה ב-ד-י-ו-ק מה שמעכב את הגאולה... מריבות בינינו...על דברים טפשיים כל-כך... [ליצירה]
- [ליצירה] כל-כך נכון במציאות הישראלית תמיד מאשימים את הלא-נכונים (בעגה הישראלית: את השין-גימלים). [ליצירה]
- [ליצירה] מה עוד ניתן לומר... שעוד לא נאמר??? צ'מעי ילדה (אל תיעלבי, זה ביטוי של חיבה!) עוד ילמדו עלייך בחוג לספרות עברית באוניברסיטה! מצטרף בחום רב לקודמיי (במיוחד- לעופים פלאפון) ומחכה בקוצרוח לעוד חלק(ים). שבצ'לום לך, הראל. [ליצירה]
- [ליצירה] נכון... למרות כל ה'מודרניזציה' המזויפת שאנו שקועים בה, הקלאסיקה העברית חוזרת, ובגדול! אינני יודע אם לכך התכוונת, אעפ"כ- זה המסר הראשוני שעלה בראשי. מעולה, מצוין, וכל מילי דמיטב, אהוב אהבתי, הראל. [ליצירה]
- [ליצירה] אחי, זאת כל החכמה... החכמה היא להיות מאוהב א-פ-י-ל-ו כאשר אתה נשוי... אבל בסה"כ מצטרף לאופטימיסטים שמעליי, הראל. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי... יעני, אתה הנחש, כן? מ"מ, איזה ארוס/ארס נפלא, יא ערס שכמוך! (אהה, פשוט... 'ללקק את האצבעות'!!!) [ליצירה]
- [ליצירה] כן, באמת הכל נזיל הכל יחסי. קראתי את שלושת שיריך האחרונים וזו המסקנה העולה מהם: החול הוא אולי החומר הזול ביותר והנדוש ביותר אך הוא יכסה את גוויות הגמלים בבוא זמנם, ההשתאות לנוכח המכונית ההדורה המתחלפת ברגשות-חמלה לנוכח הפרסונה הנכה (בעלת הקביים) היוצאת ממנה, והזמן- שמצד אחד מרפא את כל מה שזקוק לריפוי ומאידך- גורם ל"חוברי-חבר" למיניהם- להצטער על מעשיהם. אותו רעיון- הנזילות והיחסיות מובע היטב גם בשירך הקודם: דאגות, עליו הגבתי כבר. למקרא השיר האחרון, "רפואה" נזכרתי פתאום בתמונתו המפורסמת של סלוואדור דאלי, בדבר השעונים הנוזלים. גם הוא כיוון לאותו רעיון. אהבתי, החזן. [ליצירה]
- [ליצירה] מפה, מאיפה שאני גר עכשיו... אל דאגה (לכל מי שדואג...), זה רק בשביל היצירה! ברוך ה', אצלי הכל בסדר! [ליצירה]
- [ליצירה] ... אם זה בקטגוריה של "שירי ילדים"- אז אני בטח עובר... גם לי זה היה עמוק מדי... [ליצירה]
תגובות