[ליצירה]
מסכים איתך
בעניין דיבור בעברית (ורק בעברית), אבל ממש לא מסכים איתך בעניין ה"להיעלם". כל עם שומר על עברו וחוקר אותו. גם אנחנו מחוייבים לשמור על עברינו. ו"עברינו" זה לא רק ההסטוריה שלנו, אלא גם הפולקלור שלנו, השירים שלנו וכו'. כי זה בכל-זאת נכס תרבותי. ואם אנו לא נשמור זאת- מי ישמור? האם אתה יודע- שבאונ' בר-אילן למשל (וממש אין אני מתכוון פה לעשות "פרסומת" או משהו כזה), בפקולטה למדעי היהדות, בקומת ה"ספרות"- ישנם שני חוגים מיוחדים (ששוכנים בחדרים סמוכים, אגב)- החוג ליידיש והחוג ללאדינו? וצריך שיהיו קיימים חוגים שכאלה, בגלל כל מה שאמרתי לך לעיל. וכש-תסיים את חוק לימודיך בישיבת ההסדר, אני מציע לך לבקר באחד משני החוגים הללו (או בשניהם), אתה עשוי להתרשם לטובה...(אולי הייתי צריך לכתוב זאת ב"הודעה אישית" אבל נו, שכולם יראו, מצידי... מקווה שגם מצידך).
[ליצירה]
תשובה לזו שמעליי:
זוהי פראפראזה על דבריו של רבי נחמן מברסלב שאמר: "אין דבר שלם יותר מלב שבור" (זה אפילו הולחן ע"י נעמי שמר, ע"ע). ה'לב שבור' כאן- לא בא לציין את שברון הלב שבא כתוצאה מאהבה נכזבת (מ'שבירתה של האהבה') אלא את טוהר האהבה; אהבה טהורה באמת- אינה נחלת לב-אבן, אלא נחלתו של "לב שבור", דהיינו: לב פגיע, לב מרגיש ומתרגש. זה, לענ"ד הפירוש שר' נחמן היה מקבל ל"לב שבור" שלו...
[ליצירה]
אייאייאיי...
ברצון הייתי הולך שם להתחזן אבל... בטח קרררררר שם מאוד, לא? מכל-מקום:...השירים האלה... מצליחים להעביר לי... את היופי... של איסלנד... גם אם... לא הייתי שם... מעולם..!
[ליצירה]
טוב, אז זה הרבי מקוצק...
מה, אני צריך לדעת- הכל?! בכל-אופן: הוא וודאי התכוון לאהבת אדם לקונו, אבל- בהחלט אפשר להחיל זאת על אהבת אדם- לרעייתו. הלא-כן?
[ליצירה]
נו...
לאחר תגובה כזאת, מהירה ונוקבת מצידך, אני 'לוקח את דבריי בחזרה'... אבל איפה, איפה כל הביטויים ה'מופרעים' וה'מוזרים' שאתה משתמש בהם בשיריך, כמו: צורבייה, רעניה וכו', משום-מה לא מצאתים בשיר זה!
תגובות