[ליצירה]
רגע... אני מזהה פה כישרון!
ידידי הנכבד, יש לך את זה! את כושר כתיבת הסיפורת היהודית כל-כך הזו, את ה'עגנוניות' הזו! יופיופיופי, המשך כך! ממני, הראל.
[ליצירה]
נכון...
למרות כל ה'מודרניזציה' המזויפת שאנו שקועים בה, הקלאסיקה העברית חוזרת, ובגדול! אינני יודע אם לכך התכוונת, אעפ"כ- זה המסר הראשוני שעלה בראשי. מעולה, מצוין, וכל מילי דמיטב, אהוב אהבתי, הראל.
[ליצירה]
*
אולי אם אכן כך היה הדבר- הכל היה נראה אחרת... לא היינו חווים את הפונדמנטליזם המוסלמי על כל נוראותו וטירופו, וכו'. אך מה לעשות- בהיסטוריה אין "אילו"...
[ליצירה]
עם הקדמה שכזאת...
כל שיר הוא פ-נ-י-נ-ה..! (וההקדמה היא כחוט האוגדם יחדיו). אב"א היקר, אנא שמור לי איזה עותק מספר שיריך העומד לצאת לאור, כי אני כבר מ-כ-ו-ר...
[ליצירה]
אני מסכים
לדעתו של אורי. גם אני חושב שצריך לתת הזדמנות שניה ליצירות שנשכחו, אך דעתי היא- שצריך לפרסמן ללא התגובות שניתנו עליהן משכבר (אם ניתנו). שייראו- כמו חדשות, ישר מן התנור!
[ליצירה]
כנראה ש-
באמת לא הבנתי... לאחר שראיתי את התגובות האחרות, ובמיוחד את זו של נפש ממללא עצמו, הבנתי ש"נפלתי בפח"... אך שוב, אין זה עומד בסתירה לטענתי: ההומוסקסואליות היא נושא כאוב, וצריך לתת עליה את כל תשומת-הלב, גם אם רוב-רובו של הציבור הדתי- אינו כזה. שוב שבוע-טוב לכם, הראל.
[ליצירה]
גמני
אהבתי. אכן, כל אחד והמוסיקה החביבה עליו, אין עוררין על-כך... אגב, ה"פה" (שבכותרת-היצירה)- יכול להקרא גם בקמץ, אבל גם- בסגול... יומנעים לך, החזן.
תגובות