[ליצירה]
...
יפה, רעיון בהחלט משעשע..! (וזו עוד הזדמנות טובה לראות את שתי הבנות המקסימות...) רק אני מקווה שבפעם הבאה שתצלמי אותן- לא תענדי עליהן "צלמים" למיניהם ותקראי לתמונה: "נוצרות אמונים" או משהו כזה... מכל-מקום: "דוז פואה..!"
[ליצירה]
כן, גם הפעם...
יוצא לי להסכים עם ממזי... יצירה טובה אינה חייבת להכיל בתוכה כל-כך הרבה מוות... ובכל-זאת: זה היה קצת מנחם לקרוא על מישהי, שנזכרת בחייה בעבר (שהוא למעשה- ההווה, תקופתנו אנו), כשהיא כבר סבתא-רבה. אם רוצים אנו למצוא אופטימיות בסיפור, אולי זוהי האופטימיות הגדולה ביותר..! ככל יתר יצירותייך, גם זו (כאילו שאת צריכה אותי לשם-כך...)- יצירה גדולה. שבוע טוב לך, הראל.
[ליצירה]
[ליצירה]
טוב,
תמיד זה טוב ללמוד משהו חדש... אבל מי זה ה-דוגלאס הופסטאדר הזה, סופר? ומה זה: "אשר וגדל"? בכל-מקרה תודה, הראל.
[ליצירה]
הה, כעת יודעים אנחנו על מוצאו של החבר ירושלמי!
כן, בסופו של דבר... הכל נשאר במשפחה! וכדאי מאוד שגם ידידנו (שנינו יודעים מי...) יקרא זאת. יישר-כוחך, עונותיים! עשית זאת שוב..!
[ליצירה]
בעקבות תגובתך...
כן, גם אני חושב שזו יצירה ממש יפה! כנראה מדברת על הלוט שבכל דור ודור, ובכל סדום וסדום... רק (מה לעשות, בעניני עברית, אני מוכרח להיות יקה, ולא יעזור שום-דבר!), בבית השני בשורה השלישית: " שמא בשמיים יחשבו בטעות"! אסור להביט לאחור ש-מ-א בשמיים יחשבו בטעות!... ושוב אני שואל: איפה 'המילון' כשצריכים אותו???
תגובות