החזן הנודד
-
בן 34, נולדתי בבני-ברק, גדלתי ברמת-גן, בוגר ישיב(ו)ת-הסדר וצבא, בעל תואר ראשון ב'ספרות עמ"י' באונ' בר-אילן, משמש (כרגע)כחזן בדרום-אפריקה
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] צודק עם זה שמעליי. אבל למה לא לומר במפורש ש"גם במסורת היהודית זה ככה"? למה לעמעם את הדברים? [ליצירה]
- [ליצירה] הפעם אהבתי. הפעם- יכול אני לומר בגאווה, שכשם היצירה- כן היא! [ליצירה]
- [ליצירה] !!! כך אמר ה'ממזר' והוסיף החזן: יישר-כח לך, "ממזרון מדופלם"! אך הרשה לי לך לייעץ 'קטנטנה', בתקווה שבליבך היא תישכון בפינה (?): בעת גיוסך, נא אמור לקצינת הפיקוד: "רוצה אני זאת להיות- החרזן הרשמי של הגדוד!" טוב, השיר מאולץ הוא, השורות מתארכות, כי לא זו דרכי- סוג שירה שכזאת.. [ליצירה]
- [ליצירה] מסכים איתך בעניין דיבור בעברית (ורק בעברית), אבל ממש לא מסכים איתך בעניין ה"להיעלם". כל עם שומר על עברו וחוקר אותו. גם אנחנו מחוייבים לשמור על עברינו. ו"עברינו" זה לא רק ההסטוריה שלנו, אלא גם הפולקלור שלנו, השירים שלנו וכו'. כי זה בכל-זאת נכס תרבותי. ואם אנו לא נשמור זאת- מי ישמור? האם אתה יודע- שבאונ' בר-אילן למשל (וממש אין אני מתכוון פה לעשות "פרסומת" או משהו כזה), בפקולטה למדעי היהדות, בקומת ה"ספרות"- ישנם שני חוגים מיוחדים (ששוכנים בחדרים סמוכים, אגב)- החוג ליידיש והחוג ללאדינו? וצריך שיהיו קיימים חוגים שכאלה, בגלל כל מה שאמרתי לך לעיל. וכש-תסיים את חוק לימודיך בישיבת ההסדר, אני מציע לך לבקר באחד משני החוגים הללו (או בשניהם), אתה עשוי להתרשם לטובה...(אולי הייתי צריך לכתוב זאת ב"הודעה אישית" אבל נו, שכולם יראו, מצידי... מקווה שגם מצידך). [ליצירה]
- [ליצירה] הו... כמה קררר! רוחות קרירות מלטפות אותי ברחמים... תודה לכם/ן! [ליצירה]
- [ליצירה] אם יורשה לי... א. אני לא תמיד מסכים לכך שהאמת מסנוורת. רוב הפעמים- האמת מ-מ-ש לא מסנוורת, ואנשים חוזרים על טעויותיהם משכבר הימים, בלי ללמוד מהנסיון. ב. האהבה יכולה להיות עיוורת, גם כאשר האמת מסנוורת. אהבת-אמת איננה חייבת להסתיים במפח-נפש, אע"פ שהיא עיוורת. בקיצור, מסכים אני לדברי רן ידידי; לדעתי- הקשר בין שני חלקי המשפט- רופף ביותר, וזהו! יומנעים, החזן. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר מעמיק לכל הדיעות אבל אשמח אם תפרש לי אותו (ואפילו ב"הודעה אישית"). מעניינות אותי דעותיהם של הרב שג"ר והרב עדין שטיינזלץ בנושא יצירה (ויצירה אמונית- בפרט). הראל. [ליצירה]
- [ליצירה] יופי מצמרר כן, מה לעשות, (במיוחד פה אצלינו) בכל שמחה יש איזשהו קורטוב של עצבות. [ליצירה]
- [ליצירה] כן כן, ייתכן בהחלט! זה מ-מ-ש הסגנון של קישון! וראה לדוגמא סיפורו: "יצחק הסוף איננו" או אפילו "תעלת-בלאומילך" ו"השועל בלול התרנגולות" (עם ה'המשך בעמוד חמש' המפורסם...). קישון הוא ממש ה-אלוף (בה"א הידיעה), בלקחת אי-הבנות קטנות, טריוויאליות לחלוטין, וניפוחן עד לכדי "מלחמת-עולם" שלמה... ואתה יצחק, פשוט 'תלמיד מובהק' שלו! יפה מאוד, הוחזר קישון! [ליצירה]
- [ליצירה] סליחה, טעיתי רק עכשיו, כשקראתי את השיר בפעם השלישית או הרביעית- ובמיוחד לאחר השורה האחרונה- פלנטה אחרת- הבנתי שהתכוונת לשואה. אבל בהתחלה- כשקראתי על הצריפים והחלונות והאירגון וכו'- הייתי בטוח שאתה מדבר על תקופת המעברות, בה אנשי השלטון באותה תקופה היו בטוחים שפתרו את בעיות כל העולים. סליחה, לפעמים אני עושה מעצמי בדיחה כל-כך גדולה,שבא לבכות. [ליצירה]
תגובות