החזן הנודד
-
בן 34, נולדתי בבני-ברק, גדלתי ברמת-גן, בוגר ישיב(ו)ת-הסדר וצבא, בעל תואר ראשון ב'ספרות עמ"י' באונ' בר-אילן, משמש (כרגע)כחזן בדרום-אפריקה
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] טוב... לא כולם- ניחנו בכל הכישרונות שבעולם... שמע, לאחר המסרישי, אולי כדאי שתנסה 'להעביר' לאותה 'עלמה אהובה' (דומני ששנינו יודעים מיהי...) את אותה יצירה עלומה שבליבך! שבוע-טוב וכל-טוב, הראל. [ליצירה]
- [ליצירה] רוצה קצת רקע? אין בעיות! וואלטר רטנאו היה יהודי גרמני (בנו של תעשיין עשיר) שכבר מגיל צעיר- השתלב בפוליטיקה הגרמנית וכן בתעשייתה. הוא נחשב בעיני רבים (כמו הרבה יהודים לפניו ואחריו)- לגאון. בשנות העשרה של המאה ה-20, (לאחר מלחמת העולם הראשונה) הוא התמנה לשר החוץ של גרמניה. תפקידו ה'לא רשמי' היה: לשקם את גרמניה, בעיקר חברתית, מבחינת הקשר שלה עם המדינות שהיו אויבותיה במלחמה. הוא עשה זאת בהצלחה יתירה: הוא הביא להסכם הדדיות עם בריה"מ (שזה עתה נולדה...) ועם צרפת. אך כפי שאת יכולה להבין מהשיר, הלאומנים הגרמנים (שיותר מאוחר יהיו חלק מהמפלגה הנאצית) שנאו אותו שנאת-מוות וזממו לרצחו. בשנת 1922- הוא נרצח על-ידם, כשהוא נוסע לעבודתו בבניין-הממשלה. במותו- ערכו לו הלוויה ממלכתית. זהו, דומני שהרקע לשיר הוא די-סביר, ובפעם הבאה, אם אני כותב על איזו דמות הסטורית- נא לא להתעצל, ולבדוק באנציקלופדיה (או בGOUGLE)- מי הוא היה באמת. בסדר? ליל-מנוחה לך, הראל. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מסכים לדעתו של אורי. גם אני חושב שצריך לתת הזדמנות שניה ליצירות שנשכחו, אך דעתי היא- שצריך לפרסמן ללא התגובות שניתנו עליהן משכבר (אם ניתנו). שייראו- כמו חדשות, ישר מן התנור! [ליצירה]
- [ליצירה] תגיד, לא נמאס לך כבר??? אתה הרי יודע שפה תקבל תגובות צוננות (אם בכלל...). יש לי הצעה מעניינת: מדוע שלא תפנה לאתר של המפלגה הקומוניסטית הישראלית (אני בטוח שיש להם אתר משלהם) ותציע להם להיות 'משורר-הבית' שלהם? מובטחני שיעסיקו אותך שם 'בחפץ-לב'! חבל על כל האנרגיות המבוזבזות, רובו של ציבור-הקוראים פה באתר- פשוט אינו הציבור שלך... [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי... אופטימי וחמוד! [ליצירה]
- [ליצירה] אביבושושולו! גדול אתה, אחי!!! תמיד טוב לחייך למקרא הערותיך..! אגב, מה שלום הגלויות של ירושלמולו? [ליצירה]
- [ליצירה] שמעתי פעם ממישהו... מישהו שהוא תלמיד-חכם, מרצה לתלמוד באוניברסיטה, שבימי-הביניים, באחת מקהילות שו"ם הזכורות לטוב (קהילות מפורסמות בתלמידי-החכמים שלהם, לא קהילות "פארש"...), היה ביכנ"ס שהיה מורכב כולו מנשים, וזאת- באישור הרבנים!!! ושלא תבינו אותי לא נכון, זה היה מ-א-ו-ת ש-נ-י-ם לפני שמחוללי התנועה הרפורמית חלמו בכלל להיוולד! ואני שואל: למה שלא יהיה כדבר הזה בימינו אנו, אההה??? [ליצירה]
- [ליצירה] רציתי לכתוב לך אתמול שזה גדול, ושזה מעביר אותי אל מקומות קסומים ורחוקים, אבל משום-מה- ההודעה לא התקבלה... [ליצירה]
- [ליצירה] אומר רק זאת: אולי זה באמת פגם שאין אנחנו מפנימים את מהותו של היום הזה כל-צרכנו, אך גם צריך להפנים את הדברים מבחינת הפרספקטיבה הרחבה שלהם. גאולת-ישראל כפי שהינך יודע- היא 'קימעא קימעא'; לאט-לאט. צריכים אנו להפנים בתוכנו ידיעה זאת. לדעת, שתהליכים מורכבים, יסודיים, אינם קורים 'מהיום למחר', הם עלולים להימשך הרבה הרבה זמן... לכן- וודאי שצריכים אנו לבכות על חורבן הבית, אין ספק בדבר, אך יחד עם זאת- שתהיה בנו ההכרה ה-מ-ו-ח-ל-ט-ת וחסרת הפשרות, שיום יבוא (גם אם ייקח לו הרבה זמן להגיע), ועם ישראל יגיע לגאולתו הנכספת. שבוע-טוב לכם, הראל. [ליצירה]
- [ליצירה] ככה אני אוהב אתכן! שיר פמיניסטי למהדרין. תבורכי ביתי, תבורכי. החזן. [ליצירה]
תגובות