החזן הנודד
-
בן 34, נולדתי בבני-ברק, גדלתי ברמת-גן, בוגר ישיב(ו)ת-הסדר וצבא, בעל תואר ראשון ב'ספרות עמ"י' באונ' בר-אילן, משמש (כרגע)כחזן בדרום-אפריקה
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כן, זה באמת משהו! זה ב-א-מ-ת שיר מעולה! הצלחת פה להעביר ברגישות עצומה, את היחסים שבין איש ואישה, יחסים שיכולים להיות שבריריים לחלוטין (במיוחד לגבי רווק ד-ת-י). וכל-זאת, עם בקשה כנה לקב"ה, ושילוב מוטיבים קבליים ברורים. בשיר הזה הרגשתי הזדהות עצומה איתך, קבל יישר-כח ע-נ-ק, החזן. [ליצירה]
- [ליצירה] צודקת, באמת- מה עוד נותר? [ליצירה]
- [ליצירה] ארז יישר-כוחך על אומץ ליבך. וכפי שהגבתי כבר על יצירתו של נפש ממללא, "מצעד הגאווה": זהו נושא כאוב, וטוב שיש מישהו שמעלה אותו. כיוון שאני יהודי-דתי, אגדיר זאת (ההומוסקסואליות) כסטייה מדרך-הטבע. אתה אולי לא תסכים איתי, וזו זכותך המלאה. אך אני מאמין באמונה שלמה, שאפשר להתגבר על-כך, אם רוצים באמת. שבוע-טוב לך, הראל. [ליצירה]
- [ליצירה] כנראה ש- באמת לא הבנתי... לאחר שראיתי את התגובות האחרות, ובמיוחד את זו של נפש ממללא עצמו, הבנתי ש"נפלתי בפח"... אך שוב, אין זה עומד בסתירה לטענתי: ההומוסקסואליות היא נושא כאוב, וצריך לתת עליה את כל תשומת-הלב, גם אם רוב-רובו של הציבור הדתי- אינו כזה. שוב שבוע-טוב לכם, הראל. [ליצירה]
- [ליצירה] סנגוריה במידת-מה על היצירה. אכן מדובר פה על אדם (אולי מוגבל-נפשית, במקצת) שאינו מבדיל בין עיקר וטפל, שמתרכז רק בטראומות הקטנות שלו במקום להזדעזע מן התמונה הכוללת, מן הטרגדיה הגלובלית הזו ששמה- שואה. (בכך- יצירה זו מזכירה באופן מופלא את שירו הפופולארי של אלתרמן- "אליפלט", ע"ע) וזו אכן האירוניה שיצירה זו באה להמחיש. רק ממש לא הבנתי- ושהמחבר יסביר לי בדחיפות- למה נקראת היצירה "יואב"? גיבור היצירה הוא אותו סמואל ואין שום יואב ביצירה! מחכה בקוצר-רוח להסבר, החזן. [ליצירה]
- [ליצירה] המממ, חמוד ביותר! לגבי אנשים מסויימים, לעולם תישאר 'ילד' (בצורתו החיובית, כמובן). להורייך, למשל... [ליצירה]
- [ליצירה] זה שבר שיא גינס, כמדומני. התגובות המשורשרות הללו, חושבני שלא היה כדבר הזה בתולדות האתר, נכון? יאללה, בוא נעשה זאת למנהג של קבע, O. K? [ליצירה]
- [ליצירה] ההה... זה כאב-הראש במקצוע שלך, חביבי... אתה נוסע לחו"ל המון, אתה חייב ל-ס-ב-ו-ל! וזהו! [ליצירה]
- [ליצירה] אכן... כתיבה זורמת וקולחת, שנכנסת אל תוך נבכי הנפש של עצמיותך (הלוואי על רבים מכותבי האתר כאן...). כמובן שיש מקום רב לשיפור (כמו שהציעה זאת שכתבה כאן מעליי), אך 'נקודת-המוצא'- בהחלט במקום הנכון. שירתך קצת מזכירה לי את שירתה של אסתר ראב, וזו (תאמיני או לא)- מחמאה! וכמו שנאמר כאן לפניי: "ברוכה הבאה בצל קורתנו!" [ליצירה]
- [ליצירה] ממחיש בצורה מאלפת ממש- את ההבדל שבינינו לבינם. ו-לא, לא הייתי קורא ליצירה זו "נונסנס". זה ממש לא "נונסנס". זה מתאר מציאות עגומה ביותר, את ה"עיוורון התהומי" של חלק גדול מהציבור הישראלי בקשר ל"סכסוך"הזה, ה"סכסוכונצ'יק הקטן הזה" שבינינו, לבין הפלסטינאים... [ליצירה]
תגובות