[ליצירה]
הה, אהבתי!
באמת (וזה ממש לא צחוק!) יש הרבה מבקרי-ספרות, שכותבים על שיר מסויים תילי-תילים של מילים ורעיונות, גם אם הוא ממש 'לא משהו'...(זכיתי להכיר חלק מהם באופן 'אישי'...)
[ליצירה]
כן...
באמת מוסר בלי מסכות את ריקנותו הרוחנית של האדם המערבי הממוצע... ועל-כן, חייב האדם לחפש משמעות לחייו (ע"ע ויקטור פרנקל). אם תשאל אותי- חושב אני שמצאתי משמעות לחיי בתורה ובמצוות (וגם בסולידאריות אין-קץ לעמנו). ואתה?
[ליצירה]
החכמתני!
מוכרח אני כאן להעיר 2 הערות: א) מבחינת היהדות (וודאי שמבחינתה של החסידות) ה'צדיק' (=המיסטיקן), אסור לו להיבדל מתוך העדה, הוא צריך 'להעלות' אותם מעלה מעלה, גם אם הדבר כרוך בירידתו שלו, זוהי משמעות הביטוי 'ירידה לצורך עליה'. ב) היה לי רב בתיכונית שאמר, וחזר ואמר תמיד, שהמילה 'מצווה', היא מאותו שורש שממנו באה המילה 'צוות'. ר"ל: היהדות מ-ב-ו-ס-ס-ת על עיקרון ה'צוות', ע"פ היהדות האידיאל הוא לעבוד את ה' בתור חלק מקבוצה, היהדות בזה להתבודדות! וכבר מצינו דוגמאות רבות בהסטוריה הקבלית והחסידית למינה, על 'חבורות קדושות' וכיו"ב. יוצא מכאן, שהתעלות אמיתית אינה פרי נחלתה של ההתבודדות דווקא, להיפך! דווקא מתוך הרגשת השיתוף, הרגשת ההשתתפות של היחיד כחלק מהקבוצה, יכול הוא להתעלות מעלה מעלה! גמח"ט, הראל.
[ליצירה]
סליחה, אבל...
אינני חושב, שיהודי, ואין זה משנה מהיכן הגיע, מותר לו לשכוח את זהותו העדתית. זה פשוט 'פשע'! הנה אני למשל, 'מחזן' יצירות אשכנזיות, אך אני גם קרוב ליצירות יהודיות מגלויות אחרות, כמו למשל: רומנסות ספרדיות וכו'. האם זה אומר, שמחוייב אני לשכוח את מוצאי העדתי? בשום פנים ואופן לא! לכן רן, היה גאה במוצאך, אך יחד עם זאת, אל תשכח שאתה חלק מכלל-ישראל, לטוב או לרע!
תגובות