[ליצירה]
כן...
באמת מוסר בלי מסכות את ריקנותו הרוחנית של האדם המערבי הממוצע... ועל-כן, חייב האדם לחפש משמעות לחייו (ע"ע ויקטור פרנקל). אם תשאל אותי- חושב אני שמצאתי משמעות לחיי בתורה ובמצוות (וגם בסולידאריות אין-קץ לעמנו). ואתה?
[ליצירה]
אם יורשה לי...
זה תמיד טוב להיות אופטימיים, השאלה היא: האם יהיה רובד נוסף באותו שיר 'שמח'... עליי להודות, שכבר קראתי הרבה שירים בחיי (אינני רוצה 'להשוויץ', חלילה), והשירים היותר עמוקים, היותר רב-רבדיים, הם דווקא השירים העצובים. אם תצליח לכתוב שיר אופטימי ומלא שמחת-חיים, אך יחד עם זאת- כזה שצופן בחובו עומק נוסף (שאיננו מורגש כל-כך בקריאה ראשונית)- אשריך!
[ליצירה]
"בינגו", כמו שאומרים!
ה'התרוצצות' הזו, רצוא ושוב, בין דורו של פרעה לבין דורנו אנו, כשבסיום- האמירה החד-משמעית שדורנו הוא "תינוק שנישבה" בכל מה שקשור לעברו ולזכרון ההסטורי אותו הוא אמור לנצור וממנו הוא אמור ללמוד- כל אלה הופכים את השיר לשיר אלמוות (לפחות בעיניי). אהבתי מאוד, הראל.
[ליצירה]
"להכעיס", זה העניין..!
כנראה שהכותב סובל מתסכול עמוק... הוא רוצה תגובות, והמון, ומהר, לכן גם תגובות נזעמות הוא יקבל בשמחה... לכן הוא כותב ב"להכעיס" כזה, כמו ילד שאף-פעם לא קיבל תשומת-לב ראויה לשמה. נכון, שמואל???
תגובות