דבקות
החזן הנודד
-
בן 34, נולדתי בבני-ברק, גדלתי ברמת-גן, בוגר ישיב(ו)ת-הסדר וצבא, בעל תואר ראשון ב'ספרות עמ"י' באונ' בר-אילן, משמש (כרגע)כחזן בדרום-אפריקה
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] וכמובן ש... ה-ב' היא בצירה, (לא, לא ציר של דלת...) לא בחיריק. שנזכה כולנו... הראל. [ליצירה]
- [ליצירה] ... יפה. מזכיר לי את פולין (ואת הרב הנדלר :). [ליצירה]
- [ליצירה] זה מקסים.. [ליצירה]
- [ליצירה] היי, שמתי לב שהתווים הם באמת התווים של השיר... בכל אופן יפה מאוד! [ליצירה]
- [ליצירה] שמתי לב לזה שהחסידים לא " משתגעים " בניגון שלהם אלא עסוקים במשהו יותר עמוק - מצא חן בעיני. [ליצירה]
- [ליצירה] עם חידה שכזאת- מי צריך פתרון? התענגתי מרוב נחת, החזן. [ליצירה]
- [ליצירה] סנגוריה במידת-מה על היצירה. אכן מדובר פה על אדם (אולי מוגבל-נפשית, במקצת) שאינו מבדיל בין עיקר וטפל, שמתרכז רק בטראומות הקטנות שלו במקום להזדעזע מן התמונה הכוללת, מן הטרגדיה הגלובלית הזו ששמה- שואה. (בכך- יצירה זו מזכירה באופן מופלא את שירו הפופולארי של אלתרמן- "אליפלט", ע"ע) וזו אכן האירוניה שיצירה זו באה להמחיש. רק ממש לא הבנתי- ושהמחבר יסביר לי בדחיפות- למה נקראת היצירה "יואב"? גיבור היצירה הוא אותו סמואל ואין שום יואב ביצירה! מחכה בקוצר-רוח להסבר, החזן. [ליצירה]
- [ליצירה] תאמיני לי... הבנו את הקטע טוב מאוד, גם בלי המשפט האחרון... (אם היית שמה בסוגריים את אותו משפט פרשני, וכותבת אותו בגודל הכי קטן- 'אולי' היינו סולחים לך...) :-) [ליצירה]
- [ליצירה] עצה לדוד: תתעודד! יש דברים הרבה יותר גרועים בחיים (כמו למשל: אובדן החיים...). יומנעים, הראל. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי זה חזזזזזזק!!! מזדהה איתך לחלוטין, אחי. חזק ואמץ! [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, איזה כישרון נו, מתי יוצא הספר לאור? מחכה בכליון-עיניים, החזן. [ליצירה]
- [ליצירה] המממ... יש עלייך, אחותי, יש עלייך... לא התעמקתי כל-כך במה שהסיפור בא להביע, אבל אין ספק: יש עלייך, אחותי, יש עלייך... [ליצירה]
- [ליצירה] סליחה אבל... אני מוכרח להעלות כאן תמיהה (כלפי מישי, הפעם); למה "חתלתולי"??? אם את חושבת שכותב היצירה הוא 'החתלתול של שרדינגר'- אז את טועה. מבלי להמעיט בערך החתלתול, ומתוך הכרתי האישית את הכותב (מקווה שאין לו בעיה עם זה...) שב אני ואומר- זה לא החתלתול... ואם הרסתי לך איזו אקסיומה, אז...סליחה! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לך, 'עונותיים', מה הייתי עושה בלעדיך..? [ליצירה]
- [ליצירה] לשמחה לאיד! על תמונה שכזו- אי אפשר לשמוח לאיד (וגם לא רצוי), פשוט אפשר לשמוח! זו תמונה המביעה את שמחת-החיים בכל תוקפה. והילדות הן אכן "צנועות וחסודות" כיוון שלא טעמו טעמו של חטא, ואושרם הוא אושר אמיתי, לא מתחסד... בכל-מקרה, אהבתי מאוד תמונה זו, ומקווה לראות את תמונת "תינוקות של בית-רבן" (היום הראשון בגן) בעוד זמן קצר! [ליצירה]
תגובות