[ליצירה]
מצטרף לכולם בחום
אין ספק- אחת מהיצירות הטובות ביותר שנכתבו פה אי-פעם (שמעת, עופים?) במיוחד נגע לליבי אמירת התהילים למען הצלת הילדה הקטנה (והמקבילה ה'מספרית' לכך). זה כל-כך אקטואלי בשבילי הרגע... מיד, אבל מ-י-ד, מצרף יצירה זו ל'מועדפות'. קולקבוד, הראל.
[ליצירה]
נו רן מתוק,
מה עם הספר? מחכה כבר- ל-ס-פ-ר!!! בבקשה ממך, ילד כישרוני להפליא שכמוך, העותק הראשון של ספרך הראשון- אליי! אתה שומע? א-ל-י-י !!! ממני, מכור בלחץ.
[ליצירה]
בקול צווחני וגבוה:
"המפקד, צוחקים עליך, המפקד... אני במקומך... הייתי כבר 'יורד' עליהם... המפקד..." (למי שלא מבין מה 'נפל עליי', שיקרא בבקשה את תגובת קודמי).
[ליצירה]
החכמתני!
מוכרח אני כאן להעיר 2 הערות: א) מבחינת היהדות (וודאי שמבחינתה של החסידות) ה'צדיק' (=המיסטיקן), אסור לו להיבדל מתוך העדה, הוא צריך 'להעלות' אותם מעלה מעלה, גם אם הדבר כרוך בירידתו שלו, זוהי משמעות הביטוי 'ירידה לצורך עליה'. ב) היה לי רב בתיכונית שאמר, וחזר ואמר תמיד, שהמילה 'מצווה', היא מאותו שורש שממנו באה המילה 'צוות'. ר"ל: היהדות מ-ב-ו-ס-ס-ת על עיקרון ה'צוות', ע"פ היהדות האידיאל הוא לעבוד את ה' בתור חלק מקבוצה, היהדות בזה להתבודדות! וכבר מצינו דוגמאות רבות בהסטוריה הקבלית והחסידית למינה, על 'חבורות קדושות' וכיו"ב. יוצא מכאן, שהתעלות אמיתית אינה פרי נחלתה של ההתבודדות דווקא, להיפך! דווקא מתוך הרגשת השיתוף, הרגשת ההשתתפות של היחיד כחלק מהקבוצה, יכול הוא להתעלות מעלה מעלה! גמח"ט, הראל.
תגובות