[ליצירה]
!!!
כך אמר ה'ממזר' והוסיף החזן:
יישר-כח לך, "ממזרון מדופלם"!
אך הרשה לי לך לייעץ 'קטנטנה',
בתקווה שבליבך היא תישכון בפינה (?):
בעת גיוסך, נא אמור לקצינת הפיקוד:
"רוצה אני זאת להיות- החרזן הרשמי של הגדוד!"
טוב, השיר מאולץ הוא, השורות מתארכות,
כי לא זו דרכי- סוג שירה שכזאת..
[ליצירה]
או.קיי. ...
"חיפפתי" קצת...
למעשה שמעתי על התופעה הזאת לראשונה (ואולי גם- לאחרונה), בהרצאה שנשא הסופר א.ב. יהושע על אחד מספריו, לפני כמה שנים ב"בר-אילן". והוא הביא עובדה זאת "מפורשות" מפרופ' ספראי (שכמדומני, עדיין מלמד באונ' הנ"ל). טוב, נהגתי לא בצורה אקדמאית, ואני בהחלט מצטער על-כך (עוויתי, פשעתי!) אבל תודו שזאת עובדה מעניינת! ואם אתם רוצים להיות בטוחים במידע הנ"ל (והיכן בדיוק הוא מוזכר) אז כדאי מאוד שתתפסו את הפרופ' הנ"ל, ותשאלו אותו לפשר הדבר!!!
ממני, פמיניסט לעת מצוא...
[ליצירה]
כוכבים נוצצים...
מכיר את השיר הזה?- "איש אחד חלם / שבלילה הוא מת / ובבקר הוא קם / וראה זו אמת / כוכבים נוצצים"... וכו'. שני הקטעים האלה מאוד הזכירו לי את שיר-הילדות הזה. נחמד, לא?
[ליצירה]
מה עוד ניתן לומר...
שעוד לא נאמר??? צ'מעי ילדה (אל תיעלבי, זה ביטוי של חיבה!) עוד ילמדו עלייך בחוג לספרות עברית באוניברסיטה! מצטרף בחום רב לקודמיי (במיוחד- לעופים פלאפון) ומחכה בקוצרוח לעוד חלק(ים). שבצ'לום לך, הראל.
[ליצירה]
נו שתזכה...
שרומן זה יאריך ימים... ושיהיה (אם אפשר) חושפני וגלוי לעין-כל... גם אנחנו, ככלות-הכל, רוצים ליהנות מזיווה של העיר ואף אם מרוחקים אנחנו ממנה מרחק אלפי מילין (תרתי משמע)...
[ליצירה]
יפה מאוד!
מונולוג קסום ביותר! וגם אני מצטרף לשואלים: "איך אתה בדיוק עושה את זה???" ממש..."ללקק את האצבעות!" (למה דווקא הביטוי ה-ז-ה עלה לי לראש?! אנא עארף...)
תגובות