[ליצירה]
מילות-סיכום:
לאלפא: Escher זה הצייר, לא? זה שצייר את הפרדוכסים השונים (ברווזים שהופכים לדגים וכו')? טוב, כפי שאת אמרת- "אם לא- אז לא"... בכל-מקרה, אנסה להשיג את הספר. לזר ולאיש: תודה רבה גם על תגובותיכם שלכם, ובמעמד חגיגי זה, מתכבד אני לנעול את הפורומונצ'יק החביב! לילה טוב לכולכם, הראל.
[ליצירה]
אפשר לאהוב בכל עוז
ואפשר לשיר על אהבה, אפשר לכאוב, ואפשר לכתוב על הכאב, אפשר לחיות, ואפשר להתפלסף על מהות החיים, וזה ממש לא סותר! אלא שבשירה (לדעתי)- יש לעשות זאת בצורה מעודנת יותר, פחות חד-משמעית, מאשר במציאות. טוב, אבל זו רק דעתי...
[ליצירה]
אם יורשה לי...
א. אני לא תמיד מסכים לכך שהאמת מסנוורת. רוב הפעמים- האמת מ-מ-ש לא מסנוורת, ואנשים חוזרים על טעויותיהם משכבר הימים, בלי ללמוד מהנסיון.
ב. האהבה יכולה להיות עיוורת, גם כאשר האמת מסנוורת. אהבת-אמת איננה חייבת להסתיים במפח-נפש, אע"פ שהיא עיוורת. בקיצור, מסכים אני לדברי רן ידידי; לדעתי- הקשר בין שני חלקי המשפט- רופף ביותר,
וזהו! יומנעים, החזן.
[ליצירה]
כן, זה באמת משהו!
זה ב-א-מ-ת שיר מעולה! הצלחת פה להעביר ברגישות עצומה, את היחסים שבין איש ואישה, יחסים שיכולים להיות שבריריים לחלוטין (במיוחד לגבי רווק ד-ת-י). וכל-זאת, עם בקשה כנה לקב"ה, ושילוב מוטיבים קבליים ברורים. בשיר הזה הרגשתי הזדהות עצומה איתך, קבל יישר-כח ע-נ-ק, החזן.
תגובות