אהוב אותי
כמיים צוננים בימי-שרב
אהוב אותי
כקרן-שמש ביום סגריר
אהוב אותי
כי אף-אחד לא.
החזן הנודד
-
בן 34, נולדתי בבני-ברק, גדלתי ברמת-גן, בוגר ישיב(ו)ת-הסדר וצבא, בעל תואר ראשון ב'ספרות עמ"י' באונ' בר-אילן, משמש (כרגע)כחזן בדרום-אפריקה
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] פשוט ויפה פשוט ויפה [ליצירה]
- [ליצירה] במילים בודדות אמרת הכל "ואף אחד לא" כמה כאב במשפט הזה... עדינה [ליצירה]
- [ליצירה] ------ נוגע ללב! [ליצירה]
- [ליצירה] שיר קצר ויפה. בשתי התקבולות הראשונות דמויים יפים ואופטימים ,אך הסיפא עצוב ונוגע ללב. [ליצירה]
- [ליצירה] קצר ויפה שיר קצר ומביע הכל [ליצירה]
- [ליצירה] רומנטיקה במיטבה, אבל... מבחינה הלכתית קצת קשה לי עם זה... וכמו ש'זר' רמז: יש פה, ככלות הכל- אלמנט של אגואיזם כלשהו... [ליצירה]
- [ליצירה] אין מה לדבר... אתה כישרון עולה... ברוך-הבא לאתר, הראל. [ליצירה]
- [ליצירה] הוהו, תתפלא! ישנם חיילים שעקרו מהם דברים הרבה יותר משמעותיים; זכויות, למשל...(שלא לדבר על עקירת איברים וכו', טוב, למה להרוס את המצברוח?) כעת, ברובד היותר עמוק- ניסיתי למצוא משמעות נוספת, פנימית יותר, ולא כל-כך הצלחתי. מכל-מקום, שיר חביב! [ליצירה]
- [ליצירה] חרטה וקבלה לעתיד אכן, תהליך התשובה של לי (לענ"ד)- הוא תהליך נכון. קודם-כל מתחרטים על העבר, ורק אח"כ מקבלים לא לחזור על מעשים אלה בעתיד. אך שאלתה של אחייניתה של לי "למה שלא תחזרי בתשובה"- זה קצת מקומם, כי: א) אי אפשר לומר שרק אנשים דתיים (או אולי נכון יותר לומר: "האנשים הדתיים הקונוונציונאליים") הם עובדי-ה' באמת והחילוניים הם סתם "זבל"... ב) תהליך התשובה הוא תהליך ארוך (ולעיתים אף מייגע). להפוך ליהודי שומר תורה ומצוות- זהו לא תהליך של "מהיום למחר". לוקח זמן ללמוד את כל החובות המוטלות על יהודי הקרוי "דתי" ויותר מכך: לוקח עוד יותר זמן כדי ל-ה-ת-ח-ב-ר לזה. לכן שאלתה של אותה אחיינית: "למה שלא תחזרי בתשובה" אכן מעידה על ריקנות מסויימת אצל חלק מהציבור הקרוי "דתי" ואף "חרדי". טוב, סיימתי דברי להפעם, לילה טוב לכ-ו-ל-ם! החזן. [ליצירה]
- [ליצירה] בנוסף לכל מחאותיי אותם כבר כתבתי בעבר כתגובה לשיריך, אעיר הפעם: "מה זה, הפכת גם ללשונאי / 'ממציא מילים' שכזה?" מה זה צריך להיות, "כאש-צורבייה"? מה זה "צורבייה"? מימיי לא שמעתי על מילה כזאת... ו"הולמן פעמוני אזהרה"... מה זה ה'הולמן' הזה..? משהו כמו פטיש, אולי..? לא, באמת! תסביר לי, לבור ועם-הארץ שכמותי, מה זה כל הביטויים האלה??? ו"רחפיה"? מה זה לעזאזל "רחפיה"? משהו שדומה ל'רחפת'??? ולסיום, בשורה האחרונה: "נדע גנים לזרות"... בטח התכוונת לומר: "נדע גנים ל-ז-ר-ו-ע", נכון? הרי בוודאי לא תרצה לזרות גנים שלמים לרוח... [ליצירה]
- [ליצירה] לראות יצירה שלך... זה כמו...ללכת לסרט מותח במיוחד! (רציתי קודם לכתוב: 'זה כמו לצאת למלחמה' אך במחשבה שניה- זה יותר מדי "מלחמתי"...). אתה מתחיל לראות, וכבר- מ-ר-ו-ת-ק! יישר-כוחך, אחי! [ליצירה]
- [ליצירה] הה, איזו יופי! פראפראזה כ-ל-ב-ב-י! כל-הכבוד והמשך כך! יומנעים לך, הראל. [ליצירה]
- [ליצירה] אכן... לשם שינוי מסכים אני עם הירושלמי (וואוו, זה נדיר, לא?) שאסקופא (ב-א', כן, ב-א'!) זו מילה ארמית שנכנסה לשפה העברית ועל-כן מותר (ואף רצוי!) להשתמש בה. אין אני מסכים עימו שפירושה הוא: עקב. ידוע ורווח בעברית הביטוי "כאסקופא הנדרסת". לומשה, "אסקפה" זה בוודאי ה'עיברות' של המילה הארמית (יעני: הפיכתה למילה עברית), ו'מילון'- כמו שיש 'מפה' ו'מפית', כך יש גם 'אסקופא' ו'אסקופית'. מה פה לא ברור? כעת, בקשר לטענתו של 'עונותיים' (הלא הוא: אביבוש תיו... לא, סליחה, 'אביב וסתיו'), כן, לשם שינוי שיר מאוד 'חיובי' בעיניי, עוסק בבעיה כאובה שכל העולם (ומהר!!!) חייב לתת עליו דין וחשבון. שמואל, אם תעסוק יותר בנושאים כאלה, מבטיח אני לך, שלא אדלג בתדירות כה גבוהה על שיריך (למרות כל עיוותי הלשון ה'מחרידים', המקפים המתקיפים ושלל סימני הקריאה). להית', הראל. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, מישי ומביט... פשוט ק-ר-ע-ת-ם אותי מצחוק... וזה ממש לא דבר של מה בכך!... אבל- יממה לפני תישבוף ('תשעה באב' למי שעדיין לא קלט) זה די בעייתי... מכל-מקום: סדנת ההסתלבטות על שמואל ירושלמי בחיתוליה וצריך למצוא מנחה לכל זה. מי מתנדב? [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרף בחום. שנה טובה לכולנו! [ליצירה]
תגובות