[ליצירה]
רגערגע...
רק עכשיו קלטתי שזה אינו שיר אחד שחוזר על עצמו, אלא קבוצת שירים (בהתהוות מתמדת) שהכותרת שלה הוא: "שלא תשכחו"... מר קרן הנכבד, אולי (למען הסדר הטוב)- תקטלג את השירים הללו: שלא תשכחו א', שלא תשכחו ב' וכו', כדי שבאמת לא נשכח שזהו אוגדן של שירים ולא שיר אחד החוזר על עצמו שוב ושוב...
[ליצירה]
וואוו, טלי...
טלי חמודלי, את משהו!!! ושוב, כל מה שרק נותר לומר הוא: "וואוו"... ציור אימפרסיוניסטי מ-ע-ו-ל-ה !!! פשוט מעולה... (תגידי, את במקרה בוגרת המדרשה לאומנות, או משהו כזה..?) המבט הזה, ההליכה לקראת הלא-נודע, אל הרגע הגדול מכל... טלי, מה עוד נותר לי להגיד??? עפר אני לרגלייך, טלי... (ששש... לא אמרתי כלום... עוד עלולים להאשים אותי ב'מחשבות מלוכלכות'...). שבוע-טוב לך, הראל.
[ליצירה]
"בינגו", כמו שאומרים!
ה'התרוצצות' הזו, רצוא ושוב, בין דורו של פרעה לבין דורנו אנו, כשבסיום- האמירה החד-משמעית שדורנו הוא "תינוק שנישבה" בכל מה שקשור לעברו ולזכרון ההסטורי אותו הוא אמור לנצור וממנו הוא אמור ללמוד- כל אלה הופכים את השיר לשיר אלמוות (לפחות בעיניי). אהבתי מאוד, הראל.
[ליצירה]
לרן-
"קלעת בדיוק למטרה"! במסרישי שקיבלתי מאת היוצר הוא הודה בפניי, שזוהי פיסקה מתוך "אורות-התחייה" לרב קוק זצ"ל. בתגובה על מסרישו, הצעתי לו, שבפעם הבאה שהוא מפרסם משהו מאת מישהו אחר, שיכתוב למטה באותיות קטנות: 'לקוח מתוך "............." מאת ........'. זהו.
[ליצירה]
*
אולי אם אכן כך היה הדבר- הכל היה נראה אחרת... לא היינו חווים את הפונדמנטליזם המוסלמי על כל נוראותו וטירופו, וכו'. אך מה לעשות- בהיסטוריה אין "אילו"...
[ליצירה]
לשמחה לאיד!
על תמונה שכזו- אי אפשר לשמוח לאיד (וגם לא רצוי), פשוט אפשר לשמוח! זו תמונה המביעה את שמחת-החיים בכל תוקפה. והילדות הן אכן "צנועות וחסודות" כיוון שלא טעמו טעמו של חטא, ואושרם הוא אושר אמיתי, לא מתחסד... בכל-מקרה, אהבתי מאוד תמונה זו, ומקווה לראות את תמונת "תינוקות של בית-רבן" (היום הראשון בגן) בעוד זמן קצר!
[ליצירה]
כיוונת לדעת גדולים
דימויה של האשה (או הרעיה) ללחם כבר מוזכר בתנ"ך, בסיפור על יוסף ואשת פוטיפר: "ולא ידע את אשר עימו בבית כי אם את הלחם אשר הוא אוכל" [אני מקווה שמצטט אני נכונה את הפסוק כי נכון-לעכשיו- אין תנ"ך ברשותי]. מכל-מקום: שיר פשוט ונחמד.
החזן.
תגובות