אהוב אותי
כמיים צוננים בימי-שרב
אהוב אותי
כקרן-שמש ביום סגריר
אהוב אותי
כי אף-אחד לא.
החזן הנודד
-
בן 34, נולדתי בבני-ברק, גדלתי ברמת-גן, בוגר ישיב(ו)ת-הסדר וצבא, בעל תואר ראשון ב'ספרות עמ"י' באונ' בר-אילן, משמש (כרגע)כחזן בדרום-אפריקה
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] פשוט ויפה פשוט ויפה [ליצירה]
- [ליצירה] במילים בודדות אמרת הכל "ואף אחד לא" כמה כאב במשפט הזה... עדינה [ליצירה]
- [ליצירה] ------ נוגע ללב! [ליצירה]
- [ליצירה] שיר קצר ויפה. בשתי התקבולות הראשונות דמויים יפים ואופטימים ,אך הסיפא עצוב ונוגע ללב. [ליצירה]
- [ליצירה] קצר ויפה שיר קצר ומביע הכל [ליצירה]
- [ליצירה] הממ.. מעניין מאוד... כאילו מה, רצית להראות, שהמציאות של ימינו אינה מזכירה אפילו בחטף- את המציאות של אז, כאשר כל הדברים התנהלו "כתיקונן"? אם את זאת ניסית להראות, אז- הצלחת, פחות או יותר... [ליצירה]
- [ליצירה] כן, בהחלט הגדרה עדינה מדי... אבל אם כל שני וחמישי אגיד בעעעעע ואיכסה ופויה על "יצירות" שאיני אוהב- כבר תכאב לי הלשון... [ליצירה]
- [ליצירה] חותם בשתי ידיי!!! שיר נכון להחריד! (וזה עוד אחד מסממני הצביעות, שעמנו, ובמיוחד החברה החרדית- נגוע/ה בה). ויודעים אתם, ילדים יקרים (או שמא: ילדים שהתבגרו), מה עומד בבסיס הדברים??? כן, ניחשתם נכונה: כ-ס-ף!!! [ליצירה]
- [ליצירה] חרטה וקבלה לעתיד אכן, תהליך התשובה של לי (לענ"ד)- הוא תהליך נכון. קודם-כל מתחרטים על העבר, ורק אח"כ מקבלים לא לחזור על מעשים אלה בעתיד. אך שאלתה של אחייניתה של לי "למה שלא תחזרי בתשובה"- זה קצת מקומם, כי: א) אי אפשר לומר שרק אנשים דתיים (או אולי נכון יותר לומר: "האנשים הדתיים הקונוונציונאליים") הם עובדי-ה' באמת והחילוניים הם סתם "זבל"... ב) תהליך התשובה הוא תהליך ארוך (ולעיתים אף מייגע). להפוך ליהודי שומר תורה ומצוות- זהו לא תהליך של "מהיום למחר". לוקח זמן ללמוד את כל החובות המוטלות על יהודי הקרוי "דתי" ויותר מכך: לוקח עוד יותר זמן כדי ל-ה-ת-ח-ב-ר לזה. לכן שאלתה של אותה אחיינית: "למה שלא תחזרי בתשובה" אכן מעידה על ריקנות מסויימת אצל חלק מהציבור הקרוי "דתי" ואף "חרדי". טוב, סיימתי דברי להפעם, לילה טוב לכ-ו-ל-ם! החזן. [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד ביותר..! :-) [ליצירה]
- [ליצירה] מזכיר קצת את השיר "רעיה" של אביהו מדינה. לא-כך? [ליצירה]
- [ליצירה] =. אכן, =. [ליצירה]
- [ליצירה] היי, חמוד! חמוד, אבל גם נכון ועצוב... במפגש האחרון בחנוכה, הצעתי למקים האתר ועורכו הנכבד ('מנחמינו' בפי הפאנל), שתהיה מעין 'תורנות תגובות', היינו- שכל שבוע יטילו על מישהו אחר מהכותבים הקבועים- להגיב על כל יצירות השבוע, או לפחות- על היצירות שלא זכו לתגובה כלל. הוא ענה לי, שזה צריך להיות ספונטאני, וכו' וכו'... כן. זה חבל מאוד. כיוון שיש פה הרבה כותבים מוכשרים, שלא זוכים לתשומת הלב הראויה. האם רוצים אנחנו 'לסלקם' מאתר זה בבושת-פנים??? חבל, באמת חבל. וכבר אמר הלל הזקן: מאי דשאני עליך-לחברך לא תעביד! (מה ששנוא עליך-על תעשה לחברך). לאביבוש- יישר-כוחך על ה'תוכחה ברוח טובה' הזו, ונקווה שתפעל פעולתה! [ליצירה]
- [ליצירה] ואולי רצית לומר: "שנאתיך, האתר"? הצעתי כמה הצעות-יעול למנחם, מקווה שייושמו- במהירה! [ליצירה]
- [ליצירה] עזוב, "עונותיים", זה מקרה אבוד... אני כבר התייאשתי מ-ז-מ-ן! [ליצירה]
תגובות