[ליצירה]
הו, היצירה הזאת...
מוטלת על-פני הקרקע כגוויל יתום זה כ-20 יום, ועדיין אף-אחד לא טרח לנטלה... בושה וחרפה! אין ספק, יצירה משובחת, המסופרת בפי תלמיד מתקופת המשנה. אנשים טובים, הגיבו נא! יש בה עומק רב ביצירה הזאת, וחבל שתישאר יתומה! ולך זר: זר ברכות, תבורך מן השמיים, וכל מילי דמיטב!
[ליצירה]
אוי...
פראפראזה פאראפראזה אבל... האם אין לכם נושאים קצת יותר אופטימיים לכתוב עליהם פראפראזות..? נמאס כבר, נמאס!!! יאללה, תעבירו אולי לערוץ הטבע, לערוץ המדע, לערוץ ההסטוריה, או אפילו לערוץ הספורט! אם אני רוצה לראות שחור בעיניים- יש לי ערוצי-חדשות בשפע! (מאחד שנמאס לו...)
[ליצירה]
זה גם נכון אבל-
זה לא רק זה. קודם-כל צריך שיהיו רגשות; רגשות של צדק. יש לצערינו אנשים שיש להם מחסור ברגשות כאלה. רק אח"כ- כשיש לך מטען סביר של רגשות-צדק וערכים, רק אז- מתחיל המשחק האמיתי. רק אז- שואל אתה את עצמך: מה עדיף? מה יותר מוסרי ומה ערכי יותר ודוחה את השאר. נו אתה רואה? ע"י משפט אחד גרמת לי לכתוב את כל זה...
[ליצירה]
כיוונת לדעת גדולים
דימויה של האשה (או הרעיה) ללחם כבר מוזכר בתנ"ך, בסיפור על יוסף ואשת פוטיפר: "ולא ידע את אשר עימו בבית כי אם את הלחם אשר הוא אוכל" [אני מקווה שמצטט אני נכונה את הפסוק כי נכון-לעכשיו- אין תנ"ך ברשותי]. מכל-מקום: שיר פשוט ונחמד.
החזן.
[ליצירה]
תגובה (קצת) מאוחרת...
לא, אינני קורא אנציקלופדיות, אבל אני בהחלט מתעניין בהסטוריה! אני ב-ה-ח-ל-ט אינני חושב שיודע אני את הכל והכי טוב, אך אם יש לי מה לומר (גם אם זו ביקורת נוקבת)- אני אומר זאת, ללא פשרות, ולעיתים גם- ללא רחמים..!
תגובות