אהוב אותי
כמיים צוננים בימי-שרב
אהוב אותי
כקרן-שמש ביום סגריר
אהוב אותי
כי אף-אחד לא.
החזן הנודד
-
בן 34, נולדתי בבני-ברק, גדלתי ברמת-גן, בוגר ישיב(ו)ת-הסדר וצבא, בעל תואר ראשון ב'ספרות עמ"י' באונ' בר-אילן, משמש (כרגע)כחזן בדרום-אפריקה
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] פשוט ויפה פשוט ויפה [ליצירה]
- [ליצירה] במילים בודדות אמרת הכל "ואף אחד לא" כמה כאב במשפט הזה... עדינה [ליצירה]
- [ליצירה] ------ נוגע ללב! [ליצירה]
- [ליצירה] שיר קצר ויפה. בשתי התקבולות הראשונות דמויים יפים ואופטימים ,אך הסיפא עצוב ונוגע ללב. [ליצירה]
- [ליצירה] קצר ויפה שיר קצר ומביע הכל [ליצירה]
- [ליצירה] הממ... ובכל-זאת, מרגיש אני איזושהי סימפטיה כאן בשיר, לאנשי העניבות הללו... [ליצירה]
- [ליצירה] תאמיני לי... הבנו את הקטע טוב מאוד, גם בלי המשפט האחרון... (אם היית שמה בסוגריים את אותו משפט פרשני, וכותבת אותו בגודל הכי קטן- 'אולי' היינו סולחים לך...) :-) [ליצירה]
- [ליצירה] הוהו, תתפלא! ישנם חיילים שעקרו מהם דברים הרבה יותר משמעותיים; זכויות, למשל...(שלא לדבר על עקירת איברים וכו', טוב, למה להרוס את המצברוח?) כעת, ברובד היותר עמוק- ניסיתי למצוא משמעות נוספת, פנימית יותר, ולא כל-כך הצלחתי. מכל-מקום, שיר חביב! [ליצירה]
- [ליצירה] הגעתי למסקנה- שהוא עושה את זה בכוונה, נכון "ירושלמי"? ז"א- אתה לא ממש מתכוון לזה, אתה רק מנסה להראות "כאילו" אתה פרו-סובייטי, נכון? אתה כנראה רוצה לפרש לנו את מהותה של המילה- "אנאכרוניזם"... ועכשיו נשאלת השאלה: "למה?", "מה אתה מנסה להשיג בכך?"... אנא ענני, כי כבר פקעה סבלנותי! שונא אני את החזרה המונוטונית הזאת של שירים פרו-סובייטים שאבד עליהם הקלח! מה, נאלמה לשונך או מה..? [ליצירה]
- [ליצירה] כן גם אני מצטרף לכל התשבחות שמעליי... (ו-אגב, באתר אחר רשמתי לך מחמאה, וגיליתי לך ששמי שונה באתר הזה... כתבתי שאתר זה הוא 'מתחרה', ואת מחית בתוקף, וביקשת "אהו"י"... טוב, אז... הא לך התשובה...) [ליצירה]
- [ליצירה] מעולה! (רגע... הנה גם אני אוסיף [בפעם הראשונה!] את הסמיילי ההפוך, הנה: :-) !) [ליצירה]
- [ליצירה] כן, גמני לפעמים השתוקקתי לנשמת-סלע שכזו (מה שאין לי...). יפה ונחמד, החזן. [ליצירה]
- [ליצירה] מעולה. זה כל מה שיכול אני לומר. הכל כבר נאמר לפניי ע"י 'הכותבים מעלה'... [ליצירה]
- [ליצירה] אני מצאתיו בספר "שירי זלדה" שיצא לאור לאחר מותה (הוצאת הקיבוץ המאוחד, כמובן). אם מדברים על 'שירה רליגיוזית', או, ביתר-ספציפיות: 'שירה אמונית-יהודית' בדורות האחרונים, היא לדעתי ה-משוררת (בה"א הידיעה), אם וסוללת-דרך לכל המשוררים ה'אמוניים' הבאים אחריה (קפלון, קוסמן, איזקסון, רבקה מרים, וכו' וכו' וכו'...) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה, אהבתי. המדרש על המאורות ואימרתם של חז"ל- אכן הולכים יד-ביד ומשלימים זה את זה! ו-כן, גם אני חושב שהרבה מאימרותיהם של חז"לינו הם פאראפראזות ותגובות לאימרותיהם של חכמים יווניים ורומים. בהחלט שווה בדיקה! [ליצירה]
תגובות