'עברית מדוברת'
----------------
בנמל-תעופה הומה ושוקק חיים
(ומופלא: הוא אפילו איננו 'שלנו')
שומע אנוכי 'עברית מדוברת'
בפי מליוני נוכרים...
...כנראה שאינם כה שונים (בהרבה)
מעימנו...
[ליצירה]
איי... "חג הביכורים"...
אורי, אתה גדול!.. "חג ה'ביכורים'"..! לדעתי הענייה, 'מילולית' יכולה לרקוד בשני אתרים (אויש, מה זה! איזו פליטת-פה אומללה!) סליחה... 'בשתי חתונות' (אה, איך אני? זה גם מתקשר לסיפור...) ב'מכה אחת'..! ולגבי הסיפור עצמו... אח... נהנתי מכל רגע!
[ליצירה]
זה מזכיר ממש
את המערכון של בראבא, מכיר? הוא מציג איש זקן הפותח את העיתון ואומר בזעף: "היום- אתה פותח את העיתון, מה אתה קורא? זה רצח, זה גנב, זה שדד, פיצוץ פה פיצוץ שם. פעם...(בערגה), היית פותח את העתון, היית יכול לקרוא: זה רצח... זה גנב... זה שדד... פיצוץ פה...פיצוץ שם...אח! פעם היו ימים אחרים!"
[ליצירה]
כן, מי זה באמת-
"גיא מינץ"? הרי- לא ייתכן שזה אתה! אתה הוא הלא...
"רן * "!!! לא, לא... אל תהרוס לי את המיתוס הזה... בבקשה!!! (אגב, ירושלמי- שיר מאוד רגוע ובלתי-מתלהם... המשך-כך!)
[ליצירה]
אינני יכול
שלא להגיב על-כך! פעם, כשגם אני הייתי בישיבה, גם אני עברתי אותה חווייה: לא היה לי מה להגיד, אבל לחצו עליי, ולכן אמרתי, אבל לאחר-מכן הרגשתי, שהיה מה לשפר, תמיד יש מה לשפר... אבל אז (כמו תמיד)- היה כבר מאוחר מדי... וגם אני, ממש כמוך, רק רציתי לשיר... טוב, כנראה שבגלל זה נעשיתי חזן... לפעמים, השירה הרבה יותר מהותית, הרבה יותר 'אמיתית', מכל דבר-תורה שבעולם. האם לא כך מלמדת אותנו החסידות (על ר - ו - ב פלגיה, על-כל-פנים), שהכל צריך לנבוע מהלב? נקודה למחשבה... בכל-מקרה, שבוע טוב לכולם, ממני, הראל.
תגובות