'עברית מדוברת'
----------------
בנמל-תעופה הומה ושוקק חיים
(ומופלא: הוא אפילו איננו 'שלנו')
שומע אנוכי 'עברית מדוברת'
בפי מליוני נוכרים...
...כנראה שאינם כה שונים (בהרבה)
מעימנו...
[ליצירה]
למה, אבל
למה- ההרגשה המלנכולית הזאת? ומה לעזאזל הקשר בין הבבלי והירושלמי ליצירה זו? חדש אני באתר זה, ואת שפת הסתרים הזאת- לא אבין! בתקווה למורה נבוכים זמין, החזן.
prednisolone side effects in dogs go prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
רגע אחד,אז
זה שלך או שלו? כי אם זה שלו- אז תני לו את הכבוד הראוי לו ותשאירי זאת ברשותו. את יודעת- כתוב בפרקי-אבות: "האומר שלי שלי ושלך שלי- רשע"...
[ליצירה]
כן, לצערנו...
במציאות החומרנית השלטת כבר עשרות שנים בארצנו (ובמדינתנו) וש'מתעבה' יותר ויותר עם השנים- כבר
מ-מ-ש לא נותנים כבוד לאנשי רוח דגולים, חיים ומתים כאחד...
[ליצירה]
גמני
אהבתי. אכן, כל אחד והמוסיקה החביבה עליו, אין עוררין על-כך... אגב, ה"פה" (שבכותרת-היצירה)- יכול להקרא גם בקמץ, אבל גם- בסגול... יומנעים לך, החזן.
[ליצירה]
כן, באמת הכל נזיל
הכל יחסי. קראתי את שלושת שיריך האחרונים וזו המסקנה העולה מהם: החול הוא אולי החומר הזול ביותר והנדוש ביותר אך הוא יכסה את גוויות הגמלים בבוא זמנם, ההשתאות לנוכח המכונית ההדורה המתחלפת ברגשות-חמלה לנוכח הפרסונה הנכה (בעלת הקביים) היוצאת ממנה, והזמן- שמצד אחד מרפא את כל מה שזקוק לריפוי ומאידך- גורם ל"חוברי-חבר" למיניהם- להצטער על מעשיהם. אותו רעיון- הנזילות והיחסיות מובע היטב גם בשירך הקודם: דאגות, עליו הגבתי כבר. למקרא השיר האחרון, "רפואה" נזכרתי פתאום בתמונתו המפורסמת של סלוואדור דאלי, בדבר השעונים הנוזלים. גם הוא כיוון לאותו רעיון. אהבתי, החזן.
[ליצירה]
תגובות