החיים- הינם מסע אחד ארוך ומפרך,
מסע פתלתול ורצוף-קשיים.
אך מידי פעם- תוכל למצוא בו גם עיינות-מיים,
דשאים רחבי-ידיים ונאות-מדבר.
והעיקר- לא רק שלא לפחד כלל,
אלא גם לא להתיאש.
המשך נא לנוע לקראת מטרתך,
כי ברוב הימים- תמצאנה.
[ליצירה]
הה, כעת יודעים אנחנו על מוצאו של החבר ירושלמי!
כן, בסופו של דבר... הכל נשאר במשפחה! וכדאי מאוד שגם ידידנו (שנינו יודעים מי...) יקרא זאת. יישר-כוחך, עונותיים! עשית זאת שוב..!
[ליצירה]
יפה מאוד!
מונולוג קסום ביותר! וגם אני מצטרף לשואלים: "איך אתה בדיוק עושה את זה???" ממש..."ללקק את האצבעות!" (למה דווקא הביטוי ה-ז-ה עלה לי לראש?! אנא עארף...)
[ליצירה]
מאוד מזכיר לי
את אימרתו של אחד התנאים (וכל-כך מאוחר עכשיו ואין לי כח לבדוק): "אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו" או: "קשוט עצמך ואחר-כך קשוט אחרים", מדרשים מהסוג הזה. מכל מקום- יפה.
[ליצירה]
יכול להיות ש...
היה פה קשר מכוון של שתיקה... גם כיום- תופעה כזו נפוצה במקומותינו... לגבי כל מיני נושאים שהם בחזקת 'טאבו'. מכל-מקום, עדיין הדבר שווה בדיקה! וחוץ מזה, ספרות שו"ת (לפחות בדורנו) מסתמכת גם על מקורות הסטוריים. כמדומני, (וזאת אני אומר בזהירות רבה) הרב גורן זצ"ל הסתמך מ-א-ו-ד על מקורות הסטוריים וארכיאולוגיים. לכן חושבני, שגם בספרות השו"ת לדורותיה, יש 'התפתחות מעניינת'. ודי לחכימא!
תגובות