הדרך עוד ארוכה
מתפתלת ועולה
ואני
כאן יושבת
מחכה שיגיע
הוא.
שאוהב ומרגיע
אבא שלי
שמחכה לי
שאני יעשה
צעד ראשון
הקשה מכולם.
וקשה לי
ואני
צולעת.
בוא אלי
אבא
עזור לי להגיע
קרוב
אל תוך נבכי נשמתי
שם אגלה
אותך
[ליצירה]
יאללה!
יו!! אני לא מאמינה! וואלה-אתה מטיב לקלוע, אחי...
זה קרה לי כ"כה הרבה פעמים, ועד שכתבתי כאלה דברים יפים-שלא נשמרו בשום מקום-זה נעלם מעל פני האדמה.
ואתה לא יודע איך התעצבנתי בטירוף על האתר(מה הוא אשם? רחמים..)
והיצירה שכתבתי-הלכה לעולמה.לבלי שוב.
מה אני אגיד לך, באסה.
אבל טוב לי שכתבת את זה בעיקר שכתבת "שאת כועסת" פשוט הרגשתי שאתה אומר את זה לי...
ובאמת כעסתי. כי אני לא יכולה לחזור בדיוק על מה שכתבתי.
הלך לעזעזל...
לפחות אולי שם יהנו מזה..
ותאמין לי אני מקווה שזה לא יחזור על עצמו..
רק טוב!
עטרת
[ליצירה]
אמל'ה.
מדהים
מדהים
וואו.
דווקא אהבתי. אהבתי את האמת בדבר. כ"כ ...ממ..נכון.
כ"כ קשה לעמוד מול האמת הפנימית של עצמך. מי אני,ולמה עשיתי את כל הדברים הנוראים שעשיתי-שאני חייב לבקש סליחה ממי שברא אותי,ותודו-זה קשה מאוד. ולא תמיד נעים לעמוד מולו,ולהתחרט, וזה גם כ"כ קשה,
אני מבינה אותך.
מבינה, ו..מה אני אגיד לך,צריך פשוט לעבור את זה,כמו כולם,עם כולם-ובסוף זה עובר... כמו כל דבר בחיים...
תקופה קשה,ומחייבת,אבל,אין מה לעשות..
עטרת
[ליצירה]
באמונה.
זה לא נורמלי.
זה מטריף ומטורף
ויפייפההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה
. אני ממליצה-לשנות את הכתב ליותר קטן ולא צבעוני-כך אפשר לקורא את זה שוטף וזורם.
אניהיא.
תגובות