עומדת שם. מול קְהַל אדם עצום ורב מצפים, שקטים וַאֵפתח את פי ואשיר. בכל העוצמה בכל הכוח ביופי המרקיע שחקים צלילי הנפש צלילי הרוח הנובעות מבפנים מתוכי. אעצום עיני, אביט פנימה, ארגיש סיפוק גואֵה. בשירה עדינה החוֹדרֵת נוהמֵת שוקקֵת הולמֵת אל תוך נימי נשמתם של הסובבים. השוקקים לרוות צמאונם. וַארווֵה.