[ליצירה]
את ממש מוכשרת!!!
זה חמוד להפליא, (וקראתי עד הסוף)
אפילו אפשר לעשות מזה ספר, אמנם הוא יהיה קצת ארוך, אבל בתור ספר ילדים זה מקסים!
(בתור ילדה הייתי אוהבת להקשיב לזה. וגם לא בתור ילדה...)
[ליצירה]
זה סוף שהוא לגמרי התחלה.
כאילו ליווינו את יגאל בתסביכיו כעובר כל הזמן הזה והפרק האחרון הוא למעשה פרק הלידה.
יש בה הרבה כאב אכזבה וייסורים אבל...
היא עצמאית ומלאת תקווה ואור!
או במילה אחת- טוב. טוב אמיתי, מוחלט ואנושי, טוב שהוא כולו מהול ברע (פיקטיבי) אבל הוא אמיתי ומוחשי, לא אשליה.
יצאנו מהמסגרות המגוננות אל זרועות הלא נודע...
וכל הקישקוש הספרותי הזה כשבכלל רציתי לומר,
תודה :) !
[ליצירה]
אהבתי את השיר, הצלחתי לטעום מאותה אווירה למרות שגם כותבת התגובה הזאת לא הייתה מעולם במלחמה... רק מפריעות לי מילים בשפה עממית שמתערבבות עם מילים בשפה גבוהה ככה פתאום- "רבים כבר חושבים - שהלכה המדינה", או "נותרה בסך הכל תמונה", נראה לי שאפשר לקצר ל- נותרה רק תמונה.
אהבתי במיוחד את הבית השני והאחרון... כל הכבוד על האומץ לכתוב על נושא טעון כל כך :)
[ליצירה]
ענק!!!!
ואני חשבתי שאין יותר מה להמציא!
שאין יותר מקוריות בעולם ממה שכבר קיים...
ול- כוכב אחד מעז, מה לא חדשני?!?!
בשבילי זאת חדשה מרעישה וחוץ מזה, זה הביצוע המתוק הזה שגולש לך ישר להומור הרדום וגורם לך לצחוק, ואם לא לצחוק, אז לפחות לגחך בחיוך... בכל אופן קשה לי להאמין שמישהו קרא את זה ונשאר חתום פנים...
[ליצירה]
קצת מחריד מדי... ואולי זה מה שעושה את הקטע כל כך חזק וטוב?!...
(באופן צורמני ולא נעים, זה מזכיר לי גם קצת את עצמי, בתור ילדה...) ובכל זאת, תודה.
[ליצירה]
עוד אחת לאהודות,
זה מזכיר לי נסיעה באוטובוס בשעת לילה מאוחרת אחרי יום מהנה אך סוחף וכדי לסכם את כל רגעי האושר של אותו יום שולחים לי מלמעלה שקיעה יפיפיה על פני נופים רצים במהירות... כמו נשיקת לילה טוב.
תודה!