מכוֹרה ------ הלוואי והיינו חקלאים. לאור שקיעות אחרונות הייתי חורש בך תלמים ראשונים ובעת קציר זורה את המוץ והרוח. הלוואי והיינו חקלאים אני רציתי למסוק את מרירות זיתיך, כשאת בביתי תאפי את הלחם החם. היום איננו חקלאים. אדמתנו מטורשת לרוח ואנו שני טפסנים הרריים זה אל זה כל הלילה.