[ליצירה]
השיר טוב, אך אם יורשה לי מעט ביקורת:
הסוגריים הופכים את הציניות שבביטוי למקום גלוי מדי, וחבל.
החזרה על "הזה" בבית השני, לא עוברת אא"כ "הזה" השני ירד לשורה נפרדת,
ויש שימוש מוגזם בבית השלישי בצורה של גוף ראשון רבים, שימוש שמסרבל את הלשון ומעייף.
(ואת ההערה בסוף כדאי לשים יותר רחוק, או לפחות להקטין)
[ליצירה]
בתווך-
בין אור לחושך, בין עצמי לחוץ ממני, בין זמני לנצחי.
וגם ציפייה יש פה, לטוב או לרע.
(ובאמת הצוואר ארוך טיפ טיפה, אבל זה מגדיל את הציפייה, כמו אדם שמתאמץ לראות אם הגיע האוטובוס.)
תגובות