[ליצירה]
לא תמיד אני יכול לשתוק.
ולפעמים שתיקה לא בונה, אלא להיפך, מכסה על סוד גדול בבטן שלא מתגלה לפה. והוא מפחיד אותנו ומתרחב בנו, עד שאי אפשר יותר לחסום, ובמקום לדבר קורים דברים אחרים, רעים.
לכי, ילדה אהובה, אל חלומות אחרים.
[ליצירה]
כמה שאת עושה את זה טוב במיתולוגיה יוונית,
את עושה את זה פי אלף בתנ"ך, להבדיל.
כמה מחמאות אפשר לתת ליוצרת אחת שהיא כל כך צעירה. זה כבר אחרי גבול הלגיטימי.
[ליצירה]
*.
א. אכן, דעתי.
ב. שכל ישר- אולי כן. מוסרי- בוודאי שלא.
ג. אולי ברור לך, לא ברור לאחרים, ולכן לא לגיטימי להשתמש בזה בויכוח.
ד. שם, הירידה היתה אישית ולא עניינית. המגיב *ההוא* הביע גועל מהאדם עצמו, והיה עלול לפגוע בו. *כאן*, הכותב גאה בהליכותיו המפוקפקות, ואף חסר רגישות מינימלית, בהציגו ותן לראווה בפני מי שיודע שלא יאהבו אותן. ועוד: שם מוקד היצריות הוא חולשה, וכאן מתוך אידיאל.
אבל את צודקת. אולי טעיתי.
ואולי לא: כאשר באים לשלול יצירה של מישהו, התגובה תלויה מאוד בכוונה איתה הוא בא. שם הוא בא מתוך חולשה, כאן מתוך עזות.
זה מגעיל.
[ליצירה]
למאיר פרידמן.
לעיתים אנחנו מגלים דברים משעשעים בחיים. הנה למשל תגובה שנכתבה באתר על יצירה מסוימת, ולא היית מאמין מי כתב אותה- אתה!
שים לב לשניות המבצבצת בין התגובה הזאת שלך, לבין תגובתך הנמצאת שתיים מעלי:
"אני מכבד אותך על כך ומעריך אותך שהתייחסת ליצירה עצמה ולא כפי
שרבים עושים ומתייחסים רק לביוגרפיה של הכותב."
נעים לגלות שאנשים עדיין נאמנים לכלל הישן, ופוסלים במומם שלהם עצמם.
----
ובלי קשר: התגובה הנוכחית שלך מתנשאת ומכוערת,
והיא מתבססת על ההנחה המוקדמת שאני כפרי בער שלא קרא את כתבי קארבר ובוקובסקי, ויותר מכך: שעצם זה שאתה קראת אותם, מעיד על יכולות גבוהות יותר. תתנשא לך.
[ליצירה]
ילדים כותבים לאלוקים..
כשיש להם רגילה..
כמה זמן לא קראתי אותך, סו! כמעט שכחתי את המתיקות הזו, של פנטזיות רומנטיות בדרך מ- ובדרך אל.
הפעם זה בהחלט עובר מסך, ולו רק בגלל סימן השאלה שסוגר את הסיפור.
ילד קטן שמזמן לא כאן.
תגובות