[ליצירה]
מה?
אצל מי?
מגניב שהיית בשלום זכר. נכון שהוא חמוד, "הזכר"?
שמו בישראל: אלעד דוד הוד אהרון (הורים עם החלטיות מוגבלת זו בעיה, אכן).
טוב לראות אותך.
שלומי טוב, תודה.
(הוא שלח לי הודעת שגיאה, אז אני מנסה ממקום אחר. מצטער אם זה שלח 3 פעמים)
[ליצירה]
לא הבנת, ממזר:
לא אמרתי שאתה אדיוט נהדר, אלא שאתה אדיוט, וזה נהדר להסתכל על זה מהצד ולצחוק.
אבל אמרתי את זה על החלק הפחות רציני בהודעה שלך, זה שמציע איך להפטר משקרנים.
[ליצירה]
*.
א. אכן, דעתי.
ב. שכל ישר- אולי כן. מוסרי- בוודאי שלא.
ג. אולי ברור לך, לא ברור לאחרים, ולכן לא לגיטימי להשתמש בזה בויכוח.
ד. שם, הירידה היתה אישית ולא עניינית. המגיב *ההוא* הביע גועל מהאדם עצמו, והיה עלול לפגוע בו. *כאן*, הכותב גאה בהליכותיו המפוקפקות, ואף חסר רגישות מינימלית, בהציגו ותן לראווה בפני מי שיודע שלא יאהבו אותן. ועוד: שם מוקד היצריות הוא חולשה, וכאן מתוך אידיאל.
אבל את צודקת. אולי טעיתי.
ואולי לא: כאשר באים לשלול יצירה של מישהו, התגובה תלויה מאוד בכוונה איתה הוא בא. שם הוא בא מתוך חולשה, כאן מתוך עזות.
זה מגעיל.
[ליצירה]
*.
הייתי גם מוסיף תגובה
לשיר הנ"ל בינתים,
אך אין מנוס כי בצבא
לי אבלה שנתיים
וגם אם בת שרות תמה
לי תעפעף בטרמפים,
אומַר לה: מצטער, אך מה
נסי אותי בדייטים.
:)
[ליצירה]
*.
קודם כל- זה טוב מאוד.
עכשיו-
"לטמא פה את הקדושה כשאני ככה"- איך בדיוק? בזה שאתה מנגן בחדר? לא נראה לי.
אם תוכל לפרט ע"מ שנוכל להזדהות..
"כמו שהרב כותב"- הרב זצ"ל? מאיפה הידע הנרחב (והכינוי המתחסד) אם אתה כל היום מנגן בחדר?
דבר אחרון: אם אתה מנגן בגיטרה, גם בחלומות שלך יש סולמות....
יפה יפה. עלי והצליחי.
[ליצירה]
ליבי נחמץ.
אל תשקעי. תזכרי תמיד מה שאמרה ילדה טובה אחת, והוא כל כך נכון:
"אנחנו כל הזמן צריכים לזכור שזה מהלך, כמו כל דבר אחר שקורה לנו. אסור לנו לשקוע בתוך זה.
אני לא אומרת חלילה שאסור לזכור ושצריך לסלוח, אבל לא להתקע.
אנחנו עם שהיעוד שלו הוא לצעוד ולהצעיד קדימה."
אל תמחי זכרונות. הם יישארו איתך. הם יבואו בחלומותייך. הם ילוו אותך. כי הזכרונות שלך הם את. הם עושים אותך למה שאת.
עוד אבנך ונבנית, בתולת ישראל.
אנחנו נהיה חזקים.
תגובות