[ליצירה]
בלי קשר לעובדה שהשיר מצוין-
אם היית מסיימת כך:
"אני מקריאה לו מספרו וקוראת לו בשמו
ובמישרים
אני קוראת לו-
"
היית מרויחה גם את המתח של החרוז החסר, גם את המשמעות הנוספת שבקריאה לאלהים, וגם הופכת את השיר למעגל קסמים, שתחילתו נעוצה בסופו. קצת חבל..
[ליצירה]
ילדים כותבים לאלוקים..
כשיש להם רגילה..
כמה זמן לא קראתי אותך, סו! כמעט שכחתי את המתיקות הזו, של פנטזיות רומנטיות בדרך מ- ובדרך אל.
הפעם זה בהחלט עובר מסך, ולו רק בגלל סימן השאלה שסוגר את הסיפור.
ילד קטן שמזמן לא כאן.
[ליצירה]
למאיר פרידמן.
לעיתים אנחנו מגלים דברים משעשעים בחיים. הנה למשל תגובה שנכתבה באתר על יצירה מסוימת, ולא היית מאמין מי כתב אותה- אתה!
שים לב לשניות המבצבצת בין התגובה הזאת שלך, לבין תגובתך הנמצאת שתיים מעלי:
"אני מכבד אותך על כך ומעריך אותך שהתייחסת ליצירה עצמה ולא כפי
שרבים עושים ומתייחסים רק לביוגרפיה של הכותב."
נעים לגלות שאנשים עדיין נאמנים לכלל הישן, ופוסלים במומם שלהם עצמם.
----
ובלי קשר: התגובה הנוכחית שלך מתנשאת ומכוערת,
והיא מתבססת על ההנחה המוקדמת שאני כפרי בער שלא קרא את כתבי קארבר ובוקובסקי, ויותר מכך: שעצם זה שאתה קראת אותם, מעיד על יכולות גבוהות יותר. תתנשא לך.
תגובות