[ליצירה]
השיר טוב, אך אם יורשה לי מעט ביקורת:
הסוגריים הופכים את הציניות שבביטוי למקום גלוי מדי, וחבל.
החזרה על "הזה" בבית השני, לא עוברת אא"כ "הזה" השני ירד לשורה נפרדת,
ויש שימוש מוגזם בבית השלישי בצורה של גוף ראשון רבים, שימוש שמסרבל את הלשון ומעייף.
(ואת ההערה בסוף כדאי לשים יותר רחוק, או לפחות להקטין)
[ליצירה]
*.
אם אפשר לנתח את השיר,
כחילוק שבין דור ההורים (ומכאן הקושי בהבחנה, בין גבר לאשה, כי הוא מדבר אל ההורים כקולקטיב) לבין דור ההמשך, הצעירים, שיודעים מה זה תולעת בטקילה, שדפוקים מרוב אלכוהול.
והפרשנות שלהם לזה שההורים שלהם שורדים בעולם שעבורם הוא בלתי אפשרי, נראית להם כחמקמקות, כהשתנות ע"פ המציאות. והם שואנים את זה.
גם אם זה לא נכון,
השיר יפה בעיני.
תגובות