קבלת הדין
ילד .
-
"ורק אחד אמר: ילד ילד, עוד תוריד את הירח בשבילם"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] *. סו. יש לי כאב פיזי עכשיו. אני... חושב שאלך לנוח. |שתיקה שלי| אני.. הלוואי והיה לי מרפא מעט. הייתי נותן לך את כולו. [ליצירה]
- [ליצירה] עשית זאת שוב. [ליצירה]
- [ליצירה] יש. יש קריאה נכונה. ויש גם כתיבה נכונה. כזאת. [ליצירה]
- [ליצירה] *. אם אפשר לנתח את השיר, כחילוק שבין דור ההורים (ומכאן הקושי בהבחנה, בין גבר לאשה, כי הוא מדבר אל ההורים כקולקטיב) לבין דור ההמשך, הצעירים, שיודעים מה זה תולעת בטקילה, שדפוקים מרוב אלכוהול. והפרשנות שלהם לזה שההורים שלהם שורדים בעולם שעבורם הוא בלתי אפשרי, נראית להם כחמקמקות, כהשתנות ע"פ המציאות. והם שואנים את זה. גם אם זה לא נכון, השיר יפה בעיני. [ליצירה]
- [ליצירה] *. באמת, היצירה היתה יכולה להיות טובה מאוד, גם בלי כ"כ הרבה מוות. אם מדובר במקרה אמיתי, סלחי לי. --- והתנצלותי מעידה מה אני חושב על היצירה. [ליצירה]
- [ליצירה] *. אבל אני חצוף! וגם מגעיל! :)) ככל שאני קורא את זה יותר, אני משתכנע שהסוף שלי יותר יפה... עז מצח! [ליצירה]
- [ליצירה] קצת דיוק: "על התפילה הנהוגה היום הוטלו שתי משימות נוספות, ששינו את אופיה באופן משמעותי. ראשית, תפילת היום אינה מתוקנת רק כנגד האבות, אלא אף כנגד תמידין. מאז חורבן המקדש הוטל על התפילה להיות גם תחליף זמני לעבודת הקרבנות. בשל כך חייבת היא להתמסד: הקרבנות היו קבועים ע"י חוקה מסוימת, ועל כן גם התפילה היא כזו; התמידין היו קרבנות ציבור, ועל כן על התפילה להיות ציבורית. משימה זו מביאה בהכרח ליצירת נוסח קבוע, כיוון שלא ניתן לגבש את הציבור סביב נוסחים עצמאיים..." "...הקרבנות היו ראויים לבוא לפני ה' במקדש בלבד, ומשום כך נקבע כי אין תפילת אדם נשמעת אלא בבית הכנסת, ועוד ועוד. החובה שהוטלה על התפילה, לשמש כתחליף למקדש, שינתה את אופייה המקראי לבלי הכר. המשימות הרוחניות המוטלות עתה על האדם המתפלל הן להתכוון למילים שמישהו אחר ניסח, לבוא בזמנים הראויים לבית הכנסת, להיות שותף בתפילת הציבור בעניית אמן ובאמירות נוספות שההלכה מחייבת אותן, ולקבוע מקום לתפילתו. התפילה המקראית נעלמה כמעט לחלוטין, ואת מקום התחנונים תפס מוסד הקבע."...אין להשיב את התפילה המקורית למכונה קודם שנתחדשה עבודת הקרבנות, שאת מקומה התפילה ממלאת. ברם לו היה התנ"ך משפיע על אורחותינו הדתיים, היה מתפתח ב-צ-ד ה-ת-פ-י-ל-ה ה-מ-נ-ו-ס-ח-ת מ-ר-א-ש (ההדגשה שלי. ילד) , עולם מלא של פניות לריבונו של עולם בעת שמחה ובעת מצוקה, והיה הקשר האינטימי והאישי עמו הולך ומתעלה. גם צורת התפילה היתה תרה אחר מימדים של חידוש..." (הרב יובל שרלו, "האם התנ"ך 'היה'?", מאמר מתוך מגדים לג, ע"מ 75) [ליצירה]
- [ליצירה] אני... אני עדיין מחכה שיקרה משהו רע. |אנחה| אבל בסיפורים שלך כבר הפסקתי לקוות.. :) [ליצירה]
- [ליצירה] המקום של התמונה הזו הוא תחת הסיווג "שירה", ולא "חזותי". תודה לך, אדם. [ליצירה]
- [ליצירה] ממזר, :)) אתה כזה אידיוט, משהו נהדר.. [ליצירה]
תגובות