[ליצירה]
השיר טוב, אך אם יורשה לי מעט ביקורת:
הסוגריים הופכים את הציניות שבביטוי למקום גלוי מדי, וחבל.
החזרה על "הזה" בבית השני, לא עוברת אא"כ "הזה" השני ירד לשורה נפרדת,
ויש שימוש מוגזם בבית השלישי בצורה של גוף ראשון רבים, שימוש שמסרבל את הלשון ומעייף.
(ואת ההערה בסוף כדאי לשים יותר רחוק, או לפחות להקטין)
[ליצירה]
א. זו לא שירה.
ב. זו לא אמת.
ג. לא כך, לא כך.
אינך רואה מה אתה עושה? בעברית פשוטה קוראים לזה "התנתקות".
מי שמחריב עם מילים, ממשיך את דרכם של מחריבי הבתים.
[ליצירה]
אני שולל זאת באופן מוחלט. לא צריך להיות מטורף ע"מ לכתוב שירים טובים, וגם אם כן, עדיף להיות אדם נורמלי עם חיים ארוכים וטובים, מאשר משורר חולף ביעף עם חיי שגעון.
וגם: נתן יונתן היה אדם רגיל
זלדה חיה בצניעות
איתמר יעוז קסט הוא סבא לנכדים חמודים
רחל היתה קיבוצניקית שאהבה שדות
וכן הלאה.
[ליצירה]
*.
יאיר...
אני מתלבט בין "הולך על ביצים" לבין "חוצה גבולות" או סתם "מטורף אחד מה עשית ממשנה סתמ(א)ית לחלוטין".
אבל..
אני בטוח שרוב הקוראים עד עתה לא ירדו לסוף דעתך העמוקה. לקוראים מוכשרים, ולהעלאת רמת הסיפור, הייתי מציע שתמחק את הסוגריים שבתחילת "רביעי" ("לא כל קשר"..), כי זה כבר כפית של כסף.
ניתן לדלל גם בהשתפכויות שלאחר מכן.
אוי, יאיר. גמרת אותי. לנשום עמוק, שוב. כמה נפלא.
תגובות