קבלת הדין
ילד .
-
"ורק אחד אמר: ילד ילד, עוד תוריד את הירח בשבילם"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] *. הייתי גם מוסיף תגובה לשיר הנ"ל בינתים, אך אין מנוס כי בצבא לי אבלה שנתיים וגם אם בת שרות תמה לי תעפעף בטרמפים, אומַר לה: מצטער, אך מה נסי אותי בדייטים. :) [ליצירה]
- [ליצירה] *. כן. יש סיבה. [ליצירה]
- [ליצירה] *. כדי שלא יהיו טעויות: אני עומד מאחורי דברי הקודמים, ביתר תוקף. אכן, חגית, אנו נמצאים במקומות שונים בחיינו. אין זה גורע מחשיבות הויכוח הזה, שראוי שייעשה. כל הדמגוגיה של "אוי לבנות ישראל החסודות שאני מלמדת אותן תורה", אינה יכולה לכסות על העובדה, שאין מה להשוות בין עדינות בתיאורים של רגש האהבה לסוגיו, לבין, להבדיל אלף אלפי הבדלות, פורנוגרפיה מן הסוג הגרוע. אני בעד יצירה ארוטית, אך כזו שאני יכול להבחין שהיא באה מתוך לב ישר ואמיתי, ולא מתוך מערבולת יצרית גסה. כמו"כ, מה שענית לקופירייטינג של ממזי, איננו הוגן. הוא כתב "יצרים" במובן ובהקשר המיני, ואת לקחת זאת לכיוון של יצריות כלשהי, שבודאי קיימת באדם. בכך הוצאת עצמך מגזרת הויכוח הלגיטימי. אם יש לך טענות נגד- את מוזמנת לומר אותן, ולא לטשטש. עוד דבר: אין לכך שום קשר עם ההלכה. ההתנגדות שלי נובעת לא מחמת "האיסור ההלכתי לצפות בנשים", אלא מן הרגש הפשוט והקודם, של הבושה. ואלמלא ניתנה תורה, למדנו צניעות מחתול. כנראה שיש אנשים שאינם מגיעים לרמת חתול, ועוד צריכים להראות את זה ברשת. ואחרון: למרות שציפית לעזרה ממנחם, משום מה הוא סירב להתייחס ספציפית. אולי משום שמורגל בפיו לומר, שאין האתר מוגדר כדתי, מכיוון שהוא לא אוהב דגלים דתיים. הוא מצפה שיראו שיש לנו משהו טוב ביד, וממילא כולם יבואו. האם ה"יצירה" הזאת יכולה להחשב שמשהו שאפשר להראות? התשובה היא חד משמעית: לא. [ליצירה]
- [ליצירה] זה היה פה פעם אבל... אולי מישהי למדה איך אומרים שיר באופן אחר חדש עצום יותר מאתמול .. ? [ליצירה]
- [ליצירה] אוף. כל כך רציתי שמישהו ימות. אפילו שאולי. תקוות המלנכולים מתגשמות רק בחיים, כנראה. [ליצירה]
- [ליצירה] כן, במאוחר, גם אני פה. [ליצירה]
- [ליצירה] זו המודעה על גמ"ח החולצות הלבנות בישיבה שלנו. את חושבת שמישהו ייפגע מזה? [ליצירה]
- [ליצירה] (אני לא מאמין שאני נופל בתגובות האלה) אוך. זה יפהפה. [ליצירה]
- [ליצירה] השיר טוב, אך אם יורשה לי מעט ביקורת: הסוגריים הופכים את הציניות שבביטוי למקום גלוי מדי, וחבל. החזרה על "הזה" בבית השני, לא עוברת אא"כ "הזה" השני ירד לשורה נפרדת, ויש שימוש מוגזם בבית השלישי בצורה של גוף ראשון רבים, שימוש שמסרבל את הלשון ומעייף. (ואת ההערה בסוף כדאי לשים יותר רחוק, או לפחות להקטין) [ליצירה]
- [ליצירה] אנאווג! ENOUGH אני לא יכול לכתוב יותר תגובות אוהדות. זה פוגע במרקם הציני שלי. אבל: השורות האחרונות מיותרות בעיני. מיץ פטל לא חי באותו שיר עם "נִתְעַרְבֵּל בִּגְבִיעֵי בְּדוֹלַח/ וְהָאוֹר יְשַׁלַּח בָּנוּ זַהֲרוּרִים". מצטער. זה באמת שיר יפה. [ליצירה]
תגובות