[ליצירה]
לכולם יש חברים כאלה?
(אהבתי את ה'שכויח', כמה תגובות מעלי. זה כמו לומר "הועלת לי רבות בקריאת יצירתך, שכן ע"י כך השתחררתי, וכעת אוכל לחזור ללמוד", וכו'.)
[ליצירה]
מצטער אם אני מחדש לך אבל..
זה לא עובד ככה.
כמעט אף פעם.
ונראה לי שכמות הדמיונות שעפים באוויר בטרמפים מהסוג הזה, היו יכולים לפרנס את המתחרים של האחים גרים עד שאף אחד על הכדור לא היה יודע מי זו כיפה אדומה.
השאלה היא אם זה יוצר משהו חיובי.
נדמה לי שלא.
[ליצירה]
מקק כאן גפרור
מה שאני זוכר מהלילות האלה נשמע יותר כמו:
-"תפוז מש"ג, קבל 3 אביגיל בדרך אליך"
-"רות קיבלתי"
תשמע, אם אלה החויות שלך משלוש, אני לא רוצה לדעת איזה מלחמת עולם העברת במזרחית...
חלומות נעימים, יש לך. הרגת את כולנו והשארת לך את שלוש..
וערוגה: תפוז= תצפית.
[ליצירה]
חוץ מלגמור את ההלל על השיר,
רציתי להצביע על ההדרגה המיוחדת במספרים- הירידה משמונה אוחזים במיטה, לארבעה נגנים, לשני ילדים, ולמת נוכח-נעדר (מייצג החידלון והאפס), ושבירת השרשרת הזו בעזיבת הידיים,
פשוט מצמררת.
(רק הערה קטנה- אם המת נישא בידי שמונה "הדורים", אזי יש לכנותם בלשון זכר, והם הופכים לשְׁמוֹנָה, נ' קמוצה)
[ליצירה]
בשביל ששיר יהיה מוצלח, לא מספיק לצרף מילים יפות (והן יפות!), אלא שיהיה רעיון שעומד מאחוריו.
אז אולי כדאי לשנות את הסיווג מ"שירה" לתפילה".
עלי והצליחי.
[ליצירה]
*.
יאיר...
אני מתלבט בין "הולך על ביצים" לבין "חוצה גבולות" או סתם "מטורף אחד מה עשית ממשנה סתמ(א)ית לחלוטין".
אבל..
אני בטוח שרוב הקוראים עד עתה לא ירדו לסוף דעתך העמוקה. לקוראים מוכשרים, ולהעלאת רמת הסיפור, הייתי מציע שתמחק את הסוגריים שבתחילת "רביעי" ("לא כל קשר"..), כי זה כבר כפית של כסף.
ניתן לדלל גם בהשתפכויות שלאחר מכן.
אוי, יאיר. גמרת אותי. לנשום עמוק, שוב. כמה נפלא.
תגובות