[ליצירה]
ערוגה זה- "שעורגים אליה"
אני חוזר בי.
כנראה שהאוירה שבה קוראים, משפיעה על איכות הקריאה.
מה שהופך סיפור לאיכותי, הוא היכולת שלו לשאת ולכלול, ואני חושב שאת עושה את זה מצוין כאן. דמויות שונות ומגוונות נרקמות לעלילה, ונכנסות בדיוק מתי שצריך אותן.
גם המתח עדין- מה היא עושה בבית החולים, מי מת, מה קרה, וממשיך לאורך כל הסיפור ולא נקטע.
אמנם השפה בתחילת הסיפור מליצית מדי, אבל זורמת (אני לא כ"כ אוהב את המילה "קולחת"), וזה מכפר.
זה מאוד יפה. אם יהיה לך זמן תכתבי עוד כאלה.
ושלא נדע.
[ליצירה]
בלי קשר לעובדה שהשיר מצוין-
אם היית מסיימת כך:
"אני מקריאה לו מספרו וקוראת לו בשמו
ובמישרים
אני קוראת לו-
"
היית מרויחה גם את המתח של החרוז החסר, גם את המשמעות הנוספת שבקריאה לאלהים, וגם הופכת את השיר למעגל קסמים, שתחילתו נעוצה בסופו. קצת חבל..
תגובות