[ליצירה]
*.
אני פה.
---
אני לא בטוח שאפשר להסתתר מאחורי ההיתר של POETIC LIECENCE, כאשר מפירים באופן בוטה את חוקי הלשון. אני מתכוון ל"נכמהת".
זה... קצת מאולץ לשיר, כי זה אמור להיות "כמהה", אבל לא הסתדר לך עם הצליל...
אני טועה?
<גם: יחד עם "נכמר" זה מעמיס יותר מדי.>
---
סך הכל זה מעולה ואני אוהב את זה.
[ליצירה]
*.
קודם כל, תודה על ההקדשה.
ברור שאת מסוגלת ליותר מהפי אנדים, השאלה היא אם את רוצה. סחתיין על הנסיון.
ובכל זאת יש משהו שלא אהבתי בסיפור הזה. הסוף רע, וזה טוב, אבל... קצת נגמר באמצע. הייתי מעדי יותר עומק לדמות של יעל, יותר לבדיות.
הרעיון המרכזי יפה ואת דבקה בו. באמת יפה.
(מצטער על הפטרונות של המשפט הראשון.. :)
[ליצירה]
*.
קודם אורי:
לא זלזול מתנשא, אלא אבחנה שמכירה בכך שתגובה שטחית מעידה על הבנה שטחית.
וגם אם לא:
אולי מוטב שלא תיאמר כלל...?
עכשיו גם לחתלתול וגם לאורי:
הקושי בהבנה הוא לא מטרה, אלא מעיד על עדינות רגשות, על מסר שעולה מבין השורות, ולא מתפרץ בצורה קיצונית ומתייהרת. סוד היופי הזה הוא בעדינות, ביכולת להבין דבר מתוך דבר.
לא כל ציור חייב להיות עז צבעים.
[ליצירה]
אפקט החמשיר.
המבנה יוצר קלילות שהיא אולי מכוונת, אבל פוגעת בטעם. הרעיון בעיני דומה (מדי) ל"סעודה שלישית" שלך, וגם לשיר של שחר יהלום על יום כיפור ושירותים.
תגובות