[ליצירה]
כמה שאת עושה את זה טוב במיתולוגיה יוונית,
את עושה את זה פי אלף בתנ"ך, להבדיל.
כמה מחמאות אפשר לתת ליוצרת אחת שהיא כל כך צעירה. זה כבר אחרי גבול הלגיטימי.
[ליצירה]
אכן, גם לי זהו מיתוס מכונן.
לא נשכח את גיבורי האצ"ל, אשר נפלו בקרב על כיבוש מולדתנו הקדומה.
לא נשכח את אותם גיבורי ישראל, אבותינו, שחרפו נפשם על הגנת עם ישראל מידי תוקפיו האכזריים.
לא נשכח את טבח שיירת הדסה, את פרעות תרפ"ט בחברון, באב אל ואד, את לוחמי כפר עציון שנפלו בשבי והועמדו אל הקיר ל"צילום" ושם נטבחו, את מגיני צפת, את כובשי לטרון, משחררי ירושלים, כובשי חברון,
ושאר לוחמינו האמיצים.
לא נשכח.
[ליצירה]
הכל מתחבר, הא?
הנושא מעניין, הכתיבה טובה. יש לי כמה הערות.
קודם כל, יש קפיצה מבלבלת בין הזהויות. כאילו, כשאתה עולה לטרמפ אני לא בטוח מי עולה, קל וחומר כשאתה מגיע לישיבה. אולי זה עדיין החרדי.
כמו"כ "נכנסת" לדמות אחרת רק פעם אחת בסיפור. אולי כדאי להכנס גם לעיניים של דליה.
וגם: הנושא משתנה. מראיית השונה בתחילת הסיפור, למנטרה של "הידידה שמתחתנת" "האקסית שהשתנתה", ועוד. כדאי למקד.
שתמצא, סגריר. שתמצא.
[ליצירה]
*.
מית, זה בסדר, הטובים בצד שלך..
ואני מציע למי ש ז ה מה שכתוב בפרטי היוצר שלו: "מחר חשבתי יהיה טוב אמרתי :"חציל" ויצאתי בריצה להפריח יונים בבית לויה", לצמצם את עצמו לפני שהוא כותב ביקורת באף גבוה.
חוץ מזה שארוטיקה זה לא רע בהכרח..
נו, די.
ותודה לשרה בערוגה, שהתגובות שלה מצחיקות אותי תמיד. אשיב ממצולות, בחיי...
תגובות