[ליצירה]
*.
האמנם שירים עד כאן?
שירה היא לא מקצוע וגם לא קורס באוניברסיטה.
שירה היא לא משחק ולא תפילה ולא טיול.
שירה היא לא מכה ולא צליל ולא תנועה.
שירה היא לא כיוון ולא מגמה ולא אידיאל.
שירה היא לא צינור ולא צדיק
ולא בורא.
שירה היא לא אלוהים.
אבל השירה היא שלך ורק שלך ורק את, והיא חזקה כמוך ופחות ממך וגם קצת יותר, ושירה היא העונג שלך והחופש שלך והיופי שלך והשקיעה והזריחה.
את לא יכולה לעזוב את השירה, מית. גם לא כדאי לך לנסות.
חושב עליכם. אנסה לבוא.
[ליצירה]
*.
קודם אורי:
לא זלזול מתנשא, אלא אבחנה שמכירה בכך שתגובה שטחית מעידה על הבנה שטחית.
וגם אם לא:
אולי מוטב שלא תיאמר כלל...?
עכשיו גם לחתלתול וגם לאורי:
הקושי בהבנה הוא לא מטרה, אלא מעיד על עדינות רגשות, על מסר שעולה מבין השורות, ולא מתפרץ בצורה קיצונית ומתייהרת. סוד היופי הזה הוא בעדינות, ביכולת להבין דבר מתוך דבר.
לא כל ציור חייב להיות עז צבעים.
[ליצירה]
ובכן, מספר הערות שיש לקרוא בעדינות:
- התחביר לא ברור בשורה הרביעית. אם נושא השורה השלישית הוא "הרוח", עליו בהחלט אפשר לומר "וימות" (למרות שלא כדאי, כי התייחסת אליו בשורה ראשונה כנקבה), באה מקהלת האתמולים הנקבית וחותכת את הקשר בין הנושא לנשוא.
אי אפשר לקרוא את זה כך, אולי אם תשימי סוגריים, כך:
רוח ים מלוחה כרסמה בי
את שכבות הכורכר החמות –
(מקהלת אתמולים פתאומית
שוב אספה השרב,)
וימות.
- הביטוי עבודת אלולים:
http://www.tzura.co.il/tshsd/yezira.asp?codyezira=14235&code=980
http://www.tzura.co.il/tshsd/yezira.asp?codyezira=7477&code=550
תגובות