[ליצירה]
קצת דיוק:
"על התפילה הנהוגה היום הוטלו שתי משימות נוספות, ששינו את אופיה באופן משמעותי. ראשית, תפילת היום אינה מתוקנת רק כנגד האבות, אלא אף כנגד תמידין. מאז חורבן המקדש הוטל על התפילה להיות גם תחליף זמני לעבודת הקרבנות. בשל כך חייבת היא להתמסד: הקרבנות היו קבועים ע"י חוקה מסוימת, ועל כן גם התפילה היא כזו; התמידין היו קרבנות ציבור, ועל כן על התפילה להיות ציבורית. משימה זו מביאה בהכרח ליצירת נוסח קבוע, כיוון שלא ניתן לגבש את הציבור סביב נוסחים עצמאיים..." "...הקרבנות היו ראויים לבוא לפני ה' במקדש בלבד, ומשום כך נקבע כי אין תפילת אדם נשמעת אלא בבית הכנסת, ועוד ועוד. החובה שהוטלה על התפילה, לשמש כתחליף למקדש, שינתה את אופייה המקראי לבלי הכר. המשימות הרוחניות המוטלות עתה על האדם המתפלל הן להתכוון למילים שמישהו אחר ניסח, לבוא בזמנים הראויים לבית הכנסת, להיות שותף בתפילת הציבור בעניית אמן ובאמירות נוספות שההלכה מחייבת אותן, ולקבוע מקום לתפילתו. התפילה המקראית נעלמה כמעט לחלוטין, ואת מקום התחנונים תפס מוסד הקבע."...אין להשיב את התפילה המקורית למכונה קודם שנתחדשה עבודת הקרבנות, שאת מקומה התפילה ממלאת. ברם לו היה התנ"ך משפיע על אורחותינו הדתיים, היה מתפתח ב-צ-ד ה-ת-פ-י-ל-ה ה-מ-נ-ו-ס-ח-ת מ-ר-א-ש (ההדגשה שלי. ילד) , עולם מלא של פניות לריבונו של עולם בעת שמחה ובעת מצוקה, והיה הקשר האינטימי והאישי עמו הולך ומתעלה. גם צורת התפילה היתה תרה אחר מימדים של חידוש..."
(הרב יובל שרלו, "האם התנ"ך 'היה'?", מאמר מתוך מגדים לג, ע"מ 75)
[ליצירה]
ילדים.
זה לא יפה לעשות דברים כאלה לאנשים מיואשים כמוני. פשוט לא יפה. אוי אלוקים.
מתקרבת- רק רציתי לומר, לפני שראיתי את ההתכתבות, שהפעם זה באמת באמת.
קרה לי משהו בפנים. איזה וריד התפוצץ באיזור הלב. אני עדיין לא בטוח.
תגובות