קבלת הדין
ילד .
-
"ורק אחד אמר: ילד ילד, עוד תוריד את הירח בשבילם"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] *. "כולי האי ואולי...?" שמעתי את הזעקה בתוכי, עוד לפני שנים. ואין לה מענה. [ליצירה]
- [ליצירה] זה אחד הדברים העצובים שקראתי. אבל טוב שיש לו אמא שמקשיבה לו. ויש בזה נחמה. [ליצירה]
- [ליצירה] *. יאיר... אני מתלבט בין "הולך על ביצים" לבין "חוצה גבולות" או סתם "מטורף אחד מה עשית ממשנה סתמ(א)ית לחלוטין". אבל.. אני בטוח שרוב הקוראים עד עתה לא ירדו לסוף דעתך העמוקה. לקוראים מוכשרים, ולהעלאת רמת הסיפור, הייתי מציע שתמחק את הסוגריים שבתחילת "רביעי" ("לא כל קשר"..), כי זה כבר כפית של כסף. ניתן לדלל גם בהשתפכויות שלאחר מכן. אוי, יאיר. גמרת אותי. לנשום עמוק, שוב. כמה נפלא. [ליצירה]
- [ליצירה] *. בקריאה שניה עולים דברים שלא עלו בקריאה ראשונה. אז בואי נסדר קצת: א. הנסיון יפה וכמעט משכנע. אני חושב שהעוצמות של הרצוא ושוב יותר חזקות, חותכות, שוברות, אבל להרגשתי, ללא שמץ של התנשאות, מי שלא היה בתוך זה לא יצליח לכתוב על זה. כמו שאני לא אצליח לכתוב "עד הסוף" סצינה של... לידה נגיד, או לילה אחרי שמירה או משהו כזה, דבר שלא חוויתי מעולם. מה שעשית, לדעתי, הוא לתת את המקסימום שאפשר של מי שרואה את זה מבחוץ, וזה יפה מאוד. ב. יכול להיות שאני טועה, ובעצם הצלחת לבטא יפה תחושות של בחור (מילה מגעיללללה) בשיעור א', שעדיין לא מודע לעומק החוויה, לסחיפה של שני העולמות, ולכן שניהם אצלו במינון די נמוך. ג. עדיין מרגיז אותי הקטע של ה"טומאה". אם את לא מתכוונת לשתף אותנו, למה את זורקת לנו עצמות יבשות? זה ממית את הטקסט בעיני, לא מחייה אותו. ד. אהבתי מאוד את הקטע שלא שמתי לב אליו בהתחלה: "אולי אני עושה את זה יותר מידי, במקום לחשוב על אחרים. לא משנה.. חושב על עצמי". השנינות של "במקום לחשוב על אחרים, לא משנה", מלשון שוני, הופכת את הטקסט לרב רובדי, וזה מגניב... יפה לך. אני מצליח בלהיות נחמד? (אה, גם: תודה על הפירגון. והוא לא ר"מ שלי, סתם רב בישיבה.) מוסיף אור ללא קלישאות. [ליצירה]
- [ליצירה] [ליצירה]
- [ליצירה] ועוד יצירת בציר: [ליצירה]
- [ליצירה] *. אין צורך שאחלק לך ציונים, אבל זה כתוב מצוין. [ליצירה]
- [ליצירה] *. א. אכן, דעתי. ב. שכל ישר- אולי כן. מוסרי- בוודאי שלא. ג. אולי ברור לך, לא ברור לאחרים, ולכן לא לגיטימי להשתמש בזה בויכוח. ד. שם, הירידה היתה אישית ולא עניינית. המגיב *ההוא* הביע גועל מהאדם עצמו, והיה עלול לפגוע בו. *כאן*, הכותב גאה בהליכותיו המפוקפקות, ואף חסר רגישות מינימלית, בהציגו ותן לראווה בפני מי שיודע שלא יאהבו אותן. ועוד: שם מוקד היצריות הוא חולשה, וכאן מתוך אידיאל. אבל את צודקת. אולי טעיתי. ואולי לא: כאשר באים לשלול יצירה של מישהו, התגובה תלויה מאוד בכוונה איתה הוא בא. שם הוא בא מתוך חולשה, כאן מתוך עזות. זה מגעיל. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לממליצה. [ליצירה]
- [ליצירה] מזל טוב. גם כאן זה אחלה... :) [ליצירה]
תגובות