[ליצירה]
ילדים כותבים לאלוקים..
כשיש להם רגילה..
כמה זמן לא קראתי אותך, סו! כמעט שכחתי את המתיקות הזו, של פנטזיות רומנטיות בדרך מ- ובדרך אל.
הפעם זה בהחלט עובר מסך, ולו רק בגלל סימן השאלה שסוגר את הסיפור.
ילד קטן שמזמן לא כאן.
[ליצירה]
*.
כדי שלא יהיו טעויות:
אני עומד מאחורי דברי הקודמים, ביתר תוקף.
אכן, חגית, אנו נמצאים במקומות שונים בחיינו. אין זה גורע מחשיבות הויכוח הזה, שראוי שייעשה.
כל הדמגוגיה של "אוי לבנות ישראל החסודות שאני מלמדת אותן תורה", אינה יכולה לכסות על העובדה, שאין מה להשוות בין עדינות בתיאורים של רגש האהבה לסוגיו, לבין, להבדיל אלף אלפי הבדלות, פורנוגרפיה מן הסוג הגרוע.
אני בעד יצירה ארוטית, אך כזו שאני יכול להבחין שהיא באה מתוך לב ישר ואמיתי, ולא מתוך מערבולת יצרית גסה.
כמו"כ, מה שענית לקופירייטינג של ממזי, איננו הוגן. הוא כתב "יצרים" במובן ובהקשר המיני, ואת לקחת זאת לכיוון של יצריות כלשהי, שבודאי קיימת באדם. בכך הוצאת עצמך מגזרת הויכוח הלגיטימי. אם יש לך טענות נגד- את מוזמנת לומר אותן, ולא לטשטש.
עוד דבר: אין לכך שום קשר עם ההלכה. ההתנגדות שלי נובעת לא מחמת "האיסור ההלכתי לצפות בנשים", אלא מן הרגש הפשוט והקודם, של הבושה. ואלמלא ניתנה תורה, למדנו צניעות מחתול. כנראה שיש אנשים שאינם מגיעים לרמת חתול, ועוד צריכים להראות את זה ברשת.
ואחרון: למרות שציפית לעזרה ממנחם, משום מה הוא סירב להתייחס ספציפית. אולי משום שמורגל בפיו לומר, שאין האתר מוגדר כדתי, מכיוון שהוא לא אוהב דגלים דתיים. הוא מצפה שיראו שיש לנו משהו טוב ביד, וממילא כולם יבואו.
האם ה"יצירה" הזאת יכולה להחשב שמשהו שאפשר להראות?
התשובה היא חד משמעית:
לא.
[ליצירה]
חוץ מלגמור את ההלל על השיר,
רציתי להצביע על ההדרגה המיוחדת במספרים- הירידה משמונה אוחזים במיטה, לארבעה נגנים, לשני ילדים, ולמת נוכח-נעדר (מייצג החידלון והאפס), ושבירת השרשרת הזו בעזיבת הידיים,
פשוט מצמררת.
(רק הערה קטנה- אם המת נישא בידי שמונה "הדורים", אזי יש לכנותם בלשון זכר, והם הופכים לשְׁמוֹנָה, נ' קמוצה)
תגובות