קבלת הדין
ילד .
-
"ורק אחד אמר: ילד ילד, עוד תוריד את הירח בשבילם"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תודה תודה לממליצה. ולכותב. למדתי הרבה. [ליצירה]
- [ליצירה] ואני גם חולק טוטאלית על הקביעה שלך ש "סופר טוב הוא כזה שיודע לכתוב על דברים גם כאלה שאין לו מושג קלוש בהם" כי סופר טוב הוא כזה שיודע לכתוב על דברים שלכולם יש מושג בהם, ואפילו יותר ממושג, ובכל זאת הוא מצליח לרגש ולגאול את הדברים מן המקום שבו הוא נמצא. למי שכותב על דברים שאין לו מושג קלוש בהם, לא קוראים סופר טוב אלא שקרן. [ליצירה]
- [ליצירה] קודם כל, יופי שאת פה. שנית, אהבתי את השיר ואת האינטימיות והצניעות שנכרכות בו, אבל דעתי היא שצריך להדק אותו. הערפול בבית הראשון, מה היא הקופסה, מה רקום עליה, הזהות בינה לבין המפה הנרקמת, יצרו, אצלי לפחות, בלבול ולא עושר. כדי להבהיר את כוונתי אשאל כך: מה רקום על המפה, חלומותיכם הישנים, או החלומות שלך לבד? אי אפשר להבין את זה מהשיר. גם לא הבנתי למה לתלוש חוטים ממפה כל כך יפה... אבל הסוף יפה. :) [ליצירה]
- [ליצירה] יש. יש קריאה נכונה. ויש גם כתיבה נכונה. כזאת. [ליצירה]
- [ליצירה] ועוד יצירת בציר: [ליצירה]
- [ליצירה] כמה אירוני. וכדאי להוסיף: נא לגלות רגישות בתגובות. בהחלט יכול להיות שאחד מבני המשפחה המתאבלת, נוכח עמנו או יזדמן לפה ביום מן הימים, ואפשר להניח שהוא יתקשה לקבל תגובות כמו "מגניב!!!", "צחקתי לאללה!" או "יש לך את זה...", בתור תגובה על פטירת סבתו או אמו ע"ה. משבית שמחות, כבר אמרתי? [ליצירה]
- [ליצירה] "חטיבה עצמותית שלמה, קשורה בקשר חיים עם האומה, חבוקה בסגולותיה הפנימיות..." מחמם את הלב, מנחמוס. [ליצירה]
- [ליצירה] הכל מתחבר, הא? הנושא מעניין, הכתיבה טובה. יש לי כמה הערות. קודם כל, יש קפיצה מבלבלת בין הזהויות. כאילו, כשאתה עולה לטרמפ אני לא בטוח מי עולה, קל וחומר כשאתה מגיע לישיבה. אולי זה עדיין החרדי. כמו"כ "נכנסת" לדמות אחרת רק פעם אחת בסיפור. אולי כדאי להכנס גם לעיניים של דליה. וגם: הנושא משתנה. מראיית השונה בתחילת הסיפור, למנטרה של "הידידה שמתחתנת" "האקסית שהשתנתה", ועוד. כדאי למקד. שתמצא, סגריר. שתמצא. [ליצירה]
- [ליצירה] לא תיקנו אותה. [ליצירה]
- [ליצירה] [ליצירה]
תגובות