[ליצירה]
*.
אם אפשר לנתח את השיר,
כחילוק שבין דור ההורים (ומכאן הקושי בהבחנה, בין גבר לאשה, כי הוא מדבר אל ההורים כקולקטיב) לבין דור ההמשך, הצעירים, שיודעים מה זה תולעת בטקילה, שדפוקים מרוב אלכוהול.
והפרשנות שלהם לזה שההורים שלהם שורדים בעולם שעבורם הוא בלתי אפשרי, נראית להם כחמקמקות, כהשתנות ע"פ המציאות. והם שואנים את זה.
גם אם זה לא נכון,
השיר יפה בעיני.
[ליצירה]
משום מה יש לי הרגשה מתנחלית לא נעימה של פרובוקציה שמאלנית.
האמנם הטיפשות כה פשתה בקרב מחננו?
כל היוצר והיצירה נראים כמו מניפולציה. אולי זה לא נעים לראות יוצר שבור, אבל זה בתנאי שהוא יוצר.
סלחו לי על שאט הנפש.
[ליצירה]
*.
לו היית שותקת, היה זה עוצמתי יותר, לא כן?
הפרדוקס העצוב, השאלה אם לומר את שאין לומר, או שמא יהיה זה אמיתי יותר לשתוק אותו, מכה בנו שוב ושוב.
מיטיב לבטא את הפרדוקס.
המדיום הוא המסר (?)
העלה בי מחשבות, השיר.
[ליצירה]
בשביל ששיר יהיה מוצלח, לא מספיק לצרף מילים יפות (והן יפות!), אלא שיהיה רעיון שעומד מאחוריו.
אז אולי כדאי לשנות את הסיווג מ"שירה" לתפילה".
עלי והצליחי.
תגובות