[ליצירה]
קודם כל, יופי שאת פה.
שנית, אהבתי את השיר ואת האינטימיות והצניעות שנכרכות בו, אבל דעתי היא שצריך להדק אותו.
הערפול בבית הראשון, מה היא הקופסה, מה רקום עליה, הזהות בינה לבין המפה הנרקמת, יצרו, אצלי לפחות, בלבול ולא עושר.
כדי להבהיר את כוונתי אשאל כך: מה רקום על המפה, חלומותיכם הישנים, או החלומות שלך לבד? אי אפשר להבין את זה מהשיר.
גם לא הבנתי למה לתלוש חוטים ממפה כל כך יפה... אבל הסוף יפה.
:)
[ליצירה]
המממ...
חכו נא ועמדו הכן
הנה באה תגובת הבן:
ובכן רצינו בת לבחור
אך אין זה מכובד, לאמור
שלא כל קשר וירטואלי
הוא איך שבא לי,
איך נראה לי.
לכן נזהרנו, באמת
אך מה מוזר, הנה כעת
אומרת לנו עלמת חן
שהיא רוצה להתחתן.
ולא עם משודך ידוע
עם דייט גבוה וקבוע
פעמיים בשבוע,
אלא דווקא, פלאי ממש
עם כל ברנ-ש
יוצר נרגש.
[ורק רציתי להזהיר:
"לשנינו אין מקום בעיר"
ואם אני וממזי פה
כל העולם ואחותו
יחליפו צ'יק צ'אק טלפונים
גם אם דרומים, גם אם צפונים]
כיוון שאין זה "לא כלה"
(אך מה רבים בלא כלה)
אזעק ואשתדל המון
שאין זה שוק, לא תיאטרון
כאן המסך עוד לא ירד
כאן אין חשד בכל אחד
שאם כתב תגובה זוהרת,
אז הוא חושק בַּמֶחברת.
לכן אציע, רבותי
השידוכים תדחו, אולי
ליום אחר מתוך המלאי
(אל תשכחו לפנות אלי...)
[ליצירה]
ובכן בעז,
אני מבין שיש לך בעיה, אולם עליך להודות שהנושא כבר נידון ונטחן עד דק, וכבר סוכם שיש יותר מאסכולה אחת בנושא השירה העברית.
אני ממליץ לך לקרוא את 'עדות קריאה' של אורציון ברתנא, שאני קורא עכשיו, כדי להבין את החלוקה הזו והמשמעות שלה.
בכל אופן, ניתן להשתמש במילים עדינות יותר כלפי אנשים אחרים.
כך בעיני.
[ליצירה]
*.
מית, זה בסדר, הטובים בצד שלך..
ואני מציע למי ש ז ה מה שכתוב בפרטי היוצר שלו: "מחר חשבתי יהיה טוב אמרתי :"חציל" ויצאתי בריצה להפריח יונים בבית לויה", לצמצם את עצמו לפני שהוא כותב ביקורת באף גבוה.
חוץ מזה שארוטיקה זה לא רע בהכרח..
נו, די.
ותודה לשרה בערוגה, שהתגובות שלה מצחיקות אותי תמיד. אשיב ממצולות, בחיי...
[ליצירה]
בשביל ששיר יהיה מוצלח, לא מספיק לצרף מילים יפות (והן יפות!), אלא שיהיה רעיון שעומד מאחוריו.
אז אולי כדאי לשנות את הסיווג מ"שירה" לתפילה".
עלי והצליחי.
תגובות