[ליצירה]
קצת דומה מדי, לטעמי:
דניאל
ביצוע: יהודית רביץ
מילים: יוסי בנאי
לחן: יהודית רביץ
כשדניאל ישן
ישן כל העולם
ציפור קטנה בקן
השמש בטח גם
הרוח לא ישרוק
עץ לא ישיר עליו
רק צל כוכב רחוק
קורץ לו ממרומיו
כשדניאל ישן
פיות אליו באות
ונסיכים גם כן
מכל האגדות
ושלגיה וכל
שבעת הגמדים
יוצאים אליו מכל
ספרי הילדים
כשדניאל ישן
דניאל ישן.
כשדניאל ישן
שני פרפרי זהב
עודרים גומות של חן
באודם לחייו
ומלאכי מרום
סביב למראשותיו
שומרים על החלום
שהוא חולם עכשיו
כשדניאל ישן
דניאל ישן
[ליצירה]
*.
קודם אורי:
לא זלזול מתנשא, אלא אבחנה שמכירה בכך שתגובה שטחית מעידה על הבנה שטחית.
וגם אם לא:
אולי מוטב שלא תיאמר כלל...?
עכשיו גם לחתלתול וגם לאורי:
הקושי בהבנה הוא לא מטרה, אלא מעיד על עדינות רגשות, על מסר שעולה מבין השורות, ולא מתפרץ בצורה קיצונית ומתייהרת. סוד היופי הזה הוא בעדינות, ביכולת להבין דבר מתוך דבר.
לא כל ציור חייב להיות עז צבעים.
[ליצירה]
*.
הנה עוד מגיב שלא מבין, אבל מזדהה. ומפחד מאוד שיצטרך זמן לעצמו, ולא יוכל לקבל.
---
אני חושב שאפשר לקצר או לשנות את הנוסח טיפה בסוף. קצת חינוכי מדי בעיני. הניסוח, לא המסר.
[ליצירה]
ילדים כותבים לאלוקים..
כשיש להם רגילה..
כמה זמן לא קראתי אותך, סו! כמעט שכחתי את המתיקות הזו, של פנטזיות רומנטיות בדרך מ- ובדרך אל.
הפעם זה בהחלט עובר מסך, ולו רק בגלל סימן השאלה שסוגר את הסיפור.
ילד קטן שמזמן לא כאן.
תגובות