MoonMan
לביא זוהר
-
"כשרוני בפוטנציה, לא משקיע מספיק"
לקט יצירות
- Heaven is somewhere out there, but you are too afraid to seek
- WorkProcess
- Can U See Death?
- Mi
- ללא כותרת
קשור אלי
- [ליצירה] האנשים למטה, על המזח פשוט מדהימים. הדיוק שלהם, הקווים. הם נראים ממש אנושיים. [ליצירה]
- [ליצירה] לא, זה לא איור ל"מון" של מאיר פרידמן. נחמד ששאלת. [ליצירה]
- [ליצירה] זה איור ל"מון" של מאיר פרידמן? דימיינתי אותו שונה... [ליצירה]
- [ליצירה] ראיתי את כל החזותיות שלך וגם את כל השירים קראתי אהבתי ונהנתי תודה על כל תרומתך מאיר. שלך: חיים אכן כל העולם במה! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד. הזכיר לי שני דברים: המופע של טרומן (סתם ככה) ו - "כשא-להים ברא את החושך, הוא ברא לנו ירח שנראה כמה אנחנו בודדים"... [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאד מאד. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי אהבתי מאוד תודה על הציור המקסים [ליצירה]
- [ליצירה] ציור יפה מאוד הדיוק באנשים, מדהים. [ליצירה]
- [ליצירה] מזכיר לי איזו יצירה כאן שנקראת " הנער שעל הירח" [ליצירה]
- [ליצירה] ואגב דמעות, דמעה יכולה לרדת גם מהקצה הקרוב לאף, שם היא נוצרת. בדרך כלל משם היא יורדת. [ליצירה]
- [ליצירה] למה לחשוב שאני בת? רק בנות מציירות יפה? [ליצירה]
- [ליצירה] מקנא קלות אהבתי. טכניקה מעולה, ועניין שהוא מעבר להעתקת מציאות נטו, גם אם ריאליסטי להפליא. מעולה. [ליצירה]
- [ליצירה] כשרונית אני לא, אבל אם התכוונת כישרוני, אז תודה על המחמאה (: [ליצירה]
- [ליצירה] יפה ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] בקשת המלצות? here you go: הצללות יותר טובות, כמו שעשית באינשטיין. נראה שהאור חזיתי, מה שמשטח מעט את הציור תמיד, אבל עדיין אפשר לשפר את זה. התבוננות על ציפורים ונוצות מקרוב. תגלי שהן לא קשקשים :P בכלליות, עבודה עם פחות קווי מתאר ויותר כתמים. אבל זה באמת השקעה. [ליצירה]
- [ליצירה] המצויר הוא אני, אם להודות באמת... מי, יש לי הרגשה שייפית אותי. במציאות אני הרבה פחות... יפה? בובתי? אבל בתור ציור שלא קשור אלי, אהבתי (: צריך קצת יותר תלת מימדיות בחולצה, הייתי אומר. [ליצירה]
- [ליצירה] אין לי מושג מהי המשמעות, אבל הכתיבה נפלאה. שני הבתים הראשונים ממש זורמים טוב, עם חלוקה נכונה. הבית האחרון פחות תופס. יש איזה שהיא מלנכוליות שקטה בשיר ("נוגעים ולא נוגעים ברוח") שאני אוהב. [ליצירה]
- [ליצירה] או, את רעה (: [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי. עכשיו אני אנסה להסביר למה. החלק הראשון מתחכם, זורם, יפה, בלי קלישאות צפויות (למרות ה"נופת צופי" המתקתק מדי). החלק השני נראה בהתחלה כסאטירה - מנתן לחנן, אבל אז הוא מתגלה כסאטירה בוטה וישירה, ולבסוף אתה מבין שזו אינה סאטירה כלל. נדמה לי שבגלל זה אהבתי (: [ליצירה]
תגובות