וְאֲנִי
כָּתַבְתִּי אֶת הַשִיר הַזֶה
רַק כּדֵי
שְתוּכלוּ לִראוֹת
שְאֶפְשָר
בַּצוּרָה הַמַרְשִימָה
הַזאת,
לִכְתוֹב הַרְבֵּה
שְטוּיוֹת.
בול, גלויה ונסתרת
-
הו, כל הצמא לכו למים!
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] נפלא! לכל המגיבים הנ"ל, למה שלא תכתבו יצירות מהתגובות שלכם? אל תשכחו להודיע בהתחלה שאורך היצירה ארוך יותר מהסיפורים של מרק דגים... [ליצירה]
- [ליצירה] השיר והתגובות על הכיפאק, כיף חיים לא נורמלי. כדי שה"צוּרָה הַמַרְשִימָה הַזאת", תמשיך להיות- בפורום הגיעו לכמה מסקנות, ולפי הזיכרון המקרטע שלי- כדי להתקדם באמת ולשפר את האתר, הרי יש הרבה פחות טעם בלי התקדמות, העורכים צריכים באמת לשים לב מה מאשרים פה. כבר קרה שאישרו שטויות במיץ זבל ואחר כך ירדו עליהן- מפה אפשר להתקדם, זה נכון. אבל צריך לדעת את הגבול בין יצירות שאפשר לקדם לבין . המסקנה השניה והחשובה יותר היא להגיב בחכמה. [ליצירה]
- [ליצירה] מותר לבקר? קשה לי עם ה"יצירה" הזו שיש בה נימה של שיפוט (וזלזול?) כלפי יצירות (שלך או של אחרים. לוממש משנה). התחושה שלי היא שאין יצירות שטותיות. אין יצירות שמותר לקוראים להתייחס אליהם כבעיה (שרה בערוגה, בתגובות), כי בנאדם כותב טקסטים מתוך רצון להביע משהו, לשחרר, ליצור מתוכו (ועוד). מה שהוא כתב מבטא חלק ממנו! והוא בוחר או עושה את זה בדרך שנראית לו הטובה ביותר למטרה אותה רצה להשיג. את לא מתחברת? את לא מסכימה? זה לא הסגנון שלך? לא הרמה שלך? - אז *בשבילך* לטקסט אין משמעות. אז פשוט אל תקראי. אל תקראי ואל תשפטי! אבל לעולם לא לגמרי תדעי מה הטקסט הזה בשביל הכותב, אז איך אפשר לקרוא לו שטויות?! [ליצירה]
- [ליצירה] החתלתול, כתבת "העניין הוא שמתפרסמות פה הרבה יצירות ש.. הן נראות.. כאילו.." אז ה"נראות וכאילו" הן בהחלט סיבות טובות ומוצדקות לביקורת ולהסתייגות אישית. אבל "שטויות" היא שפיטה שמעבר לביקורת והיא לא יכולה להיעשות על סמך זה. ואולי בכלל לא. יכוליות שלא הבעתי את עצמי טוב- פה אנ'לא עוסקת בכלל בשאלה של "אתר צורה, לאן?!" שנידונה בפורום. (שזו בהחלט שאלה נכונה במקום הנכון שיש למצוא לה את הפתרונות הנכונים) אלא בהתייחסות הלא מוצדקת ליצירות גם אם הן באמת גרועות כמו שאתה כותב. [ליצירה]
- [ליצירה] מה שאת אומרת נכון עבור הרבה יצירות, אבל לפעמים באמת אין מילה לתאר יצירה חוץ מ'שטויות/'. זה נכון שכמו בהרבה דברים אי אפשר לסמן איפה עובר הגבול, אבל שוב, כמו בהרבה דברים, אפשר לפעמים להצביע על דברים ולומר בוודאות שהם עברו אותו. באשר לשאלה אם לומר את זה 'בפנים' לאנשים- אני מסכים איתך שזה לא טוב ומעליב ועדיף לשתוק. אבל להעביר ביקורת בסגנון השיר הנ"ל של גלויה- זו דרך טובה מאד, לדעתי, לרמוז לאנשים שהם לא חייבים לפרסם כל שטות (כן, שטות!) שעולה להם בראש. אחרי שקוראים את זה חושבים עוד פעם אם לפרסם משהו שאתה יודע שהוא בוסרי או חסר תוכן, וזה טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] ווידוי: (ובולית, מכיוון וזה תומך ביצירה שלך אני מרשה לעצמי לספר את זה כאן.) הרבה לפני שהצטרפתי לצורה, קראתי כאן. ויומאחד אמרתי לחברתי הטובה- "וואלה, יש שם דברים יפים. אבל גם הרבה גרועים. את ואני כותבת יותר טוב". באותו רגע המצאתי שיר, שהיה מיעד להיות שיר שטותי. צחקנו נהנו ועברנו הלאה. למחרת חברה שלי הכניסה את השיר הזה לפה, והוא זכה לתגובות נלהבות ואף לככב באהודות. לא המצאנו את התרגיל הזה, לא רצינו להוכיח שומדבר וזה בטבת תשס"ג- הרבה לפני שצורה פשטה את צורתה. מסקנה, יש כאם הרבה שטויות. תראי, סימנית, אני בהחלט לא יוצרת דגולה, ובהחלט פגם במידת הענווה שלי מביא אותי לכתוב את הדברים האלה. אבל פחות משבאתי להגן על כתביי, באתי להגן על יוצרים ויצירות שמוערכים בעיניי, ומגיעה להם במה רצינית וראויה. ישנו טווח אפור גדול, אבל בנתיים הזהב שיש כאן, ויש כאן, הולך לאיבוד. וחבל. [ליצירה]
- [ליצירה] לסימן שאלה: אילו המצב היה כמו שאמרת, ניחא, (וגם על זה יש שיחלקו). העניין הוא שמתפרסמות פה הרבה יצירות שקשה להאמין שהכותב השקיע בהן את נשמתו. הן נראות -גם מבחינה חיצונית, ברמת ההגהה הבסיסית והדקדוק- כאילו נכתבו כלאחר יד,בלי העמקה ובלי מאמץ. העובדה שקל לפרסם דברים באינטרנט לא אמורה להכשיר דברים כאלה. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר על שמי פשוט יוצא מן הכלל. האקספוזיציה המינימליסטית של "ואני", תואמת למסר החוויתי שהשיר מנסה להעביר. השילוב בין ציטוטים השאולים מכתיבה גבוהה וכתיבה פופולרית גם הם משדרים תחכום עדין. למשל: ב"השיר הזה" בחירת המילה "הזה", המתכתבת עם הלייטמוטיב אצל נתן יונתן ז"ל, ראה "איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא", ומאידך הרפרור לפיקיות ואמן התמלילנית מירית שם אור יבדל"א. ואילו הייתי אחת מהצד, טובי וכל החבר'ה הטובים הייתי ממשיכה ושופכת קולמוסי אט אט עד חשיפת גאונותו של המבנה הלירי הנדיר שלפנינו, המסווה עצמו במעטפת של מעין לעג עצמי. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. אני הרבה יותר חכמה ממה שחשבתי. אני אתחיל לשלוח לך עוד שירים שתנתחי אותם. את עושה את זה מעולה, וכל מילה שאמרת- אמת. נתן יונתן ופראפרזה וכו'. אולי אני אתחיל להעביר שיעורים. [ליצירה]
- [ליצירה] יו, מישי, לכי תשטפי את הפה שלך בסבון ומים לפני שאת מאשימה אותי בזלזול בבולגלוינסתרת! (האירוניה בתגובה הקודמת שלי עבה כמו פיל, אל תגידי שפספסת אותה...) ויבוא החתלתול ויסביר אותי? [ליצירה]
- [ליצירה] ביביל!!! את ענקית, בחיי, את פשוט גדולה! הכתיבה שלך נהדרת. [ליצירה]
- [ליצירה] התמים, אני אציע לו את זה. באמת חברת נסיעות עוד לא הייתה לנו. עוד לא היה לנו גם עיתון, מאלה שצצים כל בוקר בסגנון "מרכז עירי" או "מפתח הידיעות". אתה אמרת, אני אציע. [ליצירה]
- [ליצירה] וואי, המון תודה! כל העלילה הזו של הסיפור התרקמה לי בראש בשעה תשע וחצי בבוקר, כשהתעוררתי ושמעתי את הגננת ששרה את השיר הנ"ל. היא מעצבנת אותי, שהלכה לישון בשש, באופן קבוע- אבל הפעם זה היה חורקני ובלתי נסבל ממש. מתחת לכרית רצו אלי המילים והמון קטעים מצחיקים התחברו במוחי הישן. כשקמתי, שכחתי חצי- אבל ככה זה תמיד: באמצע הלילה אני חושבת על הסיפורים הכי מגניבים, ושוכחת אותם בבוקר, או שלאור יום הם נראים משמעממים ומתמיהים כאחד. בקשר לההיא עם בטהובן- מאחר והוא האהוב בקומפוזיטורי, ואני אכן מכירה כמה תווים נוגים מעט ביצירותיו- הרשיתי לעצמי להתפרע. מלבד זאת, כל דבר שהגננת תנגן ישמע בקול נכאים. המון תודה על התגובות האוהדות. אאסוף אותן אחת אחת ואשלח לגננת, שעכשיו היא בטח נמה את שנתה בלי אף כלי מפריע. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר גדול- מוכשרת קטנה!! [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד מאוד!! גם לי מתחשק איזה פצפון... [ליצירה]
- [ליצירה] בדאגה הזעיקו השכנים את מד"א. וואי, כמה שצחקתי. המון. בחיי. מלא. מליון. סיפור אדיר. לא ארוך מדי ולא כלום. רעיונות ענקיים. תוכן אדיר. כתיבה מרעננת. אין מילים, וזה נדיר אצלי. תמשיך לכתוב עוד, והרבה. אתה טוב. בחיי. [ליצירה]
- [ליצירה] קטע טוב! וואו, כתיבה מאלפת. אהבתי כל הניואנסים הדקים באמצע, ואת כל המחשבות האישיות והקטנות שלה, שבעצם מגלות המון על טיב הקשר. כתיבה מעניינת ומיוחדת. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, נו, זה שסו הגיבה זה גם משהו... איפה, איפה הזמנים עם היוצרים הישנים? [ליצירה]
- [ליצירה] מאורהל'ה, את רוצה את נתן הראשון או השני? [ליצירה]
- [ליצירה] משלחת מלאכים רעים עלבון צורב, כאב וזעם על מירב זו, בת החן אמנם נאה היא, אך בלי טעם עשות כזאת- לא יתכן! כותבות כאן רווקות אין ספור מהן שוות, מהן יותר ואם תקרא לדמיון דרור (למרות ש"שי" קליט יותר) תראה איך אחת כוכבת. כל אחת- מלאך מושלם. שים לב איך כל אחת כותבת, תזכור המסר לעולם: אל תתחיל עם אחרות, כשאלף עלמות סביבך. אכן בלי בעל, אך לא עיוורות תראה את המבחר מולך! אז אנא, בחר אחת מכאן אחת מאלף קורבנות. פן יכתב עוד שיר נרגן ויזדמזם בין הבנות. [ליצירה]
תגובות