[ליצירה]
וואו. זה נהדר. כתוב טוב, עד שלרגע התחלתי לרחם על מישהו פה....
הציניות חזקה ומצויינת!!!
אהבתי את החיבור לאם סיסרא, ואהבתי את התוספת על המכונית תופת בשבי שומרון!
prednisolone side effects in dogs go prednisolone 5mg tablets
quetiapine dosage for sleep asser.nl quetiapine overdose amount
[ליצירה]
אני ממש אהבתי, כאחת שלומדת כימיה בשנתה האחרונה בתיכון אני מבינה בדיוק על מה אתה מדבר!
אני לא יכולה לספור את הפעמים שחשבתי לקפוץ מחלון הכיתה או לעשות משהו רק כדי שיעיפו אותי החוצה בשעה 3 בצהריים בה למדנו על פולימרים.
בכל מקרה- קליל משעשע ומעלה הזדהות.
תודה!
[ליצירה]
אז מה אם לא קראתי את 1984? כל הזמן מישהי בבית שלי מדברת על הספר הזה. אני יודע אותו בעל-פה בלי לקרוא אותו! (ראי המשפט הראשון בהקדמה ל'הנסיכה הקסומה' של ויליאם גולדמן...)
אולי את יודעת על מי אני מדבר? האחות הגדולה?
אל תדאגי. לא התכוונתי אלייך: א. אין מצב שאי-פעם תיבחרי לנשיאת הזבל, כך שארצות הברית- עוד חזון למועד. ב. נראה לך שאני אסכים להיות אח של מישהי שקוראים לה סוזי?
[ליצירה]
מזל שאתה פה, אז אני לא אצטרך להשתמש במטבע ההגדי: "לו היה שם לא היה נגאל".
אתה לא תיגאל. פורגאט איט!
ויש ליש יר תגובה:
העם הכי מודרני בעולם,
שגם לפני אלפיים שנה ידע יותר מכולם-
גם כיום הגמרא מדייקת יותר מנאס"א
ויש לחז"ל יותר שכל מאשר לך.
אז אולי תסתום כבר ת'פה,
ותיקח לעצמך בימה-
בה תשתוק כמו פגר,
מול כתב ומצלמה?
בטוח תגרוף יותר תגובות חיוביות שם...
[ליצירה]
אין ספק, שבקטע האמנותי ניצחת.
נותר לי רק לחתום בברכת "ממית ומחיה ומצמיח ישועה" - מתוך שממית, הוא יחיה ויצמיח לנו ישועה. אמן.
מאיר פרידמן - בלום כאן ועכשיו, בבקשה. אף אחד לא איים עליך, אלא אם כן אתה מפחד מהמשיח... (נשמע קצת כמו "מפחד מהחושך". בייחוד כשאתה לא מאמין בביאתו בכלל. אז באמת כדאי לך להפסיק...)
[ליצירה]
אני מסכים עם הדס.
וגם עם לאה מרחב. הנושא צריך להיכנס לסיפורים, לא לשירה.
השיר יפה, אך אינו גורם לך באמת להזדעזע ולחשוב על הנושא.
זה לא זה. מצטער לאכזב. (ועל אף שכבר כתבתי לך ששירה איננה התחום שלי, זו הרגשתי הפנימית בקריאת שיר זה. והרגשתם של עוד כמה, מסתבר.)
[ליצירה]
אוהו. התשובה היא ברורה: כי צריך לעשות מצעד לפידים לנוער הכתום, ואז הכתום בטוח לא ידהה. נכון?
אמנם גם הציניות הממורמרת שלי לא תחזיר את הצבע הכתום לכהותו, אבל היא תעודד אותי לפעול בצורה מעשית, בעז"ה.
כואב הלב לקרוא. אכן דהה הצבע. דהתה הארץ.
ואכן כואב הלב לקרוע. מי יתן וכולם יבינו שהרוח לא ניצחה (חוץ מהקתרינה, שהיוותה את ניצחון הרוח על החומר במלוא משמעות הביטוי...) ושאם רוצים מלאי חולצות לא-קרועות בארון, כדאי לקחת את העניינים לידיים.
אמן.
[ליצירה]
אאוץ'. אני מקווה שאני לא שנוא עלייך. אני עוד עלול למצוא את עצמי בתור... שימפנזה? או שמא כבר מצאתי?
הפסוק שציטטת מתאים בול. אני חייב לציין ששבית את ליבי עם הציניות. אשרייך.
את כותבת יפה, אבל אם כבר ניקדת- צריך לבוא מפיק גם בשורה שלפני האחרונה, לא? (מלבושיה- המלבושים שלה. נראה לי, אם כי אני רק מתחיל בניקוד...)
[ליצירה]
מעניין ששנינו חושבים אותו הדבר על הסרט: הספר היה יותר טוב!
יחי לואיס קרול, שמת כבר מזמן. (או, כפי שאחותי נוהגת לומר: לו לואיס קרול היה בחיים, הוא היה מתהפך בקברו...)
[ליצירה]
את רוצה תגובות על תוכן? קיבלת אותן בבית.
זה סיפור מרתיח כי זה מעלה שאלה שאת לא רוצה שידונו בה, וזה מעלה אותה בצורה חריפה מאוד. ומוקצנת.
ומכיוון שאני לא בטוח מסכים עם הדעה שאת משדרת בסיפור, כל שנותר לי הוא להחמיא לך על הכתיבה היפה ולהתחנף עוד קצת ועוד קצת ועוד קצת עד שהמקלדת תשבוק חיים, או עד שהמחשב שלנו שוב ייתקע באמצע האינטרנט ויצטרכו לשלוח אותו לתיקונים.
עד אז תיאלצי לקרוא את התגובות שלי ולטפוח על עצמך על השכם. כל-הכבוד!
[ליצירה]
עזבי, נשמת: כולנו רוצחים פאשיסטים, ובאמת- ההבטחה של אלוקים לאבותינו לא מהווה בסיס והצדקה לקבל את הארץ הזאת. הלא כן? זאת אומרת, זה כולו עוד איזה אל- כמו זאוס, הרה, ענת, סנטה-קלאוס... לא משהו רציני מדי. זה כמו שנאמר שאנחנו צריכים לקיים מצוות או משהו...