[ליצירה]
וואו. זה נהדר. כתוב טוב, עד שלרגע התחלתי לרחם על מישהו פה....
הציניות חזקה ומצויינת!!!
אהבתי את החיבור לאם סיסרא, ואהבתי את התוספת על המכונית תופת בשבי שומרון!
prednisolone side effects in dogs go prednisolone 5mg tablets
quetiapine dosage for sleep asser.nl quetiapine overdose amount
[ליצירה]
אני ממש אהבתי, כאחת שלומדת כימיה בשנתה האחרונה בתיכון אני מבינה בדיוק על מה אתה מדבר!
אני לא יכולה לספור את הפעמים שחשבתי לקפוץ מחלון הכיתה או לעשות משהו רק כדי שיעיפו אותי החוצה בשעה 3 בצהריים בה למדנו על פולימרים.
בכל מקרה- קליל משעשע ומעלה הזדהות.
תודה!
[ליצירה]
אז מה אם לא קראתי את 1984? כל הזמן מישהי בבית שלי מדברת על הספר הזה. אני יודע אותו בעל-פה בלי לקרוא אותו! (ראי המשפט הראשון בהקדמה ל'הנסיכה הקסומה' של ויליאם גולדמן...)
אולי את יודעת על מי אני מדבר? האחות הגדולה?
אל תדאגי. לא התכוונתי אלייך: א. אין מצב שאי-פעם תיבחרי לנשיאת הזבל, כך שארצות הברית- עוד חזון למועד. ב. נראה לך שאני אסכים להיות אח של מישהי שקוראים לה סוזי?
[ליצירה]
אולי אפשר היה להפוך את המילה האחרונה ממְקַדֵש ל'מקודש'. לענ"ד.
לא הבנתי את כל המשמעות- אבל אהבתי את ההכנות לשבת עוד בימי החול, כפי שמתואר בהתחלה.
עלי והצליחי.
[ליצירה]
אני מחכה ליום, סומסום. אולי אני אפילו אהיה הנהג...
את משכירה לי את הנשיונל ג'יאוגרפיק המפורסם: "בגיליונכם הקודם כתבתם שהאדם הניאנדרטלי נכחד לפני כמה מיליארדי שנים. זהו פרט שאינו נכון, אני נשואה לכזה.".
התגובה מוקדשת לך בחום.
[ליצירה]
כל-כך אופייני.
מה באמת היית עושה בלי הביקורת שלי? מתאבדת. אני בטוח בכך. מטביעה את עצמך באיזה מבול או משהו אני מניח.
אל תדאגי. אני תמיד פה בשביל לבקר אותך...
[ליצירה]
עזבי, נשמת: כולנו רוצחים פאשיסטים, ובאמת- ההבטחה של אלוקים לאבותינו לא מהווה בסיס והצדקה לקבל את הארץ הזאת. הלא כן? זאת אומרת, זה כולו עוד איזה אל- כמו זאוס, הרה, ענת, סנטה-קלאוס... לא משהו רציני מדי. זה כמו שנאמר שאנחנו צריכים לקיים מצוות או משהו...
[ליצירה]
סומסום, את ממש מדכאת! אני לא מכיר את הסומסומית הזאת. חוצמיזה- חלום הילדות שלך כן התגשם! את לומדת ארכאולוגיה!
לעומת זאת אני עוד לא רוצח סדרתי...
[ליצירה]
ובאומתנו היקרה,
יושבת חבורה,
של אנשים חסרי שכל, מעוף ודמיון,
שחושבת שכל עם ישראל הוא כשלון.
אולי הוא באמת כזה- עם חבורה שכזאת,
שיצאה מנהיגה שלו ונותנים לה להביע את הדעות שקובעות,
אז אולי תאהב קצת יותר את היהודים,
במקום את הערבים המחורבנים?
אה? חשבת על זה,
חתיכת עוכר-ישראל? מרוצה?
יופי. כי אני לא.
[ליצירה]
אוהו. התשובה היא ברורה: כי צריך לעשות מצעד לפידים לנוער הכתום, ואז הכתום בטוח לא ידהה. נכון?
אמנם גם הציניות הממורמרת שלי לא תחזיר את הצבע הכתום לכהותו, אבל היא תעודד אותי לפעול בצורה מעשית, בעז"ה.
כואב הלב לקרוא. אכן דהה הצבע. דהתה הארץ.
ואכן כואב הלב לקרוע. מי יתן וכולם יבינו שהרוח לא ניצחה (חוץ מהקתרינה, שהיוותה את ניצחון הרוח על החומר במלוא משמעות הביטוי...) ושאם רוצים מלאי חולצות לא-קרועות בארון, כדאי לקחת את העניינים לידיים.
אמן.
[ליצירה]
כתבת ש'זו תופעה ביולוגית הקורית בלה בלה בלה'. יופי באמת. כתוב בגמרא, שכל אחד יודע למה כלה נכנסת לחופה, ובכל זאת- זה שאומר את זה בקול, יאכל אותה ובגדול. (הניסוח החופשי שלי. הנוסח המקורי: "הכל יודעים כלה למה נכנסת לחופה. אלא- כל המנבל פיו, אפילו גזר דין של 70 שנה לטובה קורעין לו". שבת ל"ג, עמוד א'.) לא נראה לי שיש הבדל עקרוני בין דיבור המלים לכתיבתן, ובדיוק כמו שלא הייתי- ואני בטוח שגם אתה לא היית- רוצה לשמוע את כל הנשים סביבי מדברות על כאבי המחזור שלהן, נראה לי שיש סיבה להגביל גם את הכתיבה.