[ליצירה]
איזו כתיבה רגישה ואצילה צררת על ממזי בשיר.
מוזר כמה מלים יכולות להלך קסם גם על כאב.
ילד, תודה שהעלית את זיכרו הברוך, המזכיר לי את 'רחל':
"הנה אקח את מבט עיניך -
עצבו השקט, צחוקו המאיר,
הרוך הברוך הרועף ממך,
הרופא לליבי כמרחב הניר -
הנה אקח את מבט עיניך,
הנה אקח וצררתי בשיר..."
תודה ילד
כּנרת
[ליצירה]
שיר מעולה. מעבר למשקלים נכונים וצרופי המילים המוצלחים שמייצרים יחד שורות שמתנגנות על הלשון, כאילו נבראו להיות מילות שירה, השיר הנהדר הזה מצליח למגנט את הקורא, לרגש, וליצור הזדהות עם רגשותיו של הכותב. כל הכבוד!
[ליצירה]
מקק כאן גפרור
מה שאני זוכר מהלילות האלה נשמע יותר כמו:
-"תפוז מש"ג, קבל 3 אביגיל בדרך אליך"
-"רות קיבלתי"
תשמע, אם אלה החויות שלך משלוש, אני לא רוצה לדעת איזה מלחמת עולם העברת במזרחית...
חלומות נעימים, יש לך. הרגת את כולנו והשארת לך את שלוש..
וערוגה: תפוז= תצפית.
[ליצירה]
ובכן בעז,
אני מבין שיש לך בעיה, אולם עליך להודות שהנושא כבר נידון ונטחן עד דק, וכבר סוכם שיש יותר מאסכולה אחת בנושא השירה העברית.
אני ממליץ לך לקרוא את 'עדות קריאה' של אורציון ברתנא, שאני קורא עכשיו, כדי להבין את החלוקה הזו והמשמעות שלה.
בכל אופן, ניתן להשתמש במילים עדינות יותר כלפי אנשים אחרים.
כך בעיני.