שיר על נערי שאבד

 לזכר רעי הטוב ממני,

ממזר פרחים.

הָיָה לִי חָבֵר שֶׁהִטְעִים אֲנָשִׁים רַבִּים מִיֵין הַחַיִּים

וְאִלּוּ אֶת יֵין חַיָּיו לֹא טָעַם.

בְּסוֹף יָמָיו אָסַף נְעַרִים לְמַקְהֵלָה שְׁמֵיְמִית

וּכְּשֶׁהָיוּ לוֹ מַסְפִּיק סוֹפְּרָנִים

פָּנָה לָשֶׁבֶת בַּקָּהָל.

הֵיכָן נַעְרִי, שֶׁהָיָה לוֹחֵץ יָד וּמֵכִין קָפֶה

בְּאוֹתָה טָעוּת חִנָּנִית:

חָזָק מִדַּי, כְּמוֹ מְבַקֵּשׁ לָדַעַת אֶת כֹּחֲךָ

מָתוֹק מִדַּי, כְּאִלּוּ אֶת הַמְּרִירוּת לֹא נִתַּן לָשֵׂאת.

אָבַד נַעְרִי, שֶׁהָיָה לִי מָגֵן מִצִנָה

שֶׁרַעַם צְחוֹקוֹ עוֹד עוֹשֶׂה בִּי בַּלֵּילוֹת סִמוּרִים- סִמוּרִים

וּבְחֲלוֹמוֹתַי אֲנִי פּוֹגְשׁוֹ בָּחַדְרֵי מַדְרֵגוֹת

וְעוֹדוֹ מֻצָּב אַרְצָה

וְהוּא מְאֻשָּׁר יוֹתֵר מִמַּה שֶׁהָיָה בְּחַיָּיו,

אַף אֲנִי שָׂמֵחַ אֵלָיו

וְשׁוֹכֵחַ אֶת מוֹצָאֵי הַשַּׁבָּת בָּהּ הִשִּׂיג מוֹתוֹ

אֶת חַיַּי

כְּמוֹ אֵם שּׁוּנַמִּית אֶת נָבִיא

שֶׁאַזְלוּ קִסְמֵי הַמִּלִּים בְּכֵלָיו.