רות

 

באמצע הלילה נלפתי שכור וחרד

מפני דבר מה פלאי בל ידעתיו

על ערמת השיבולים שלמרגלותיי.

 

אדמומיות עמדה בחשכת שמיים

כעורב ועורבה על ניצת דובדבן

מנקרת עניים וריחה כה טמיר.

 

מצע רך. מטייל סביבו בשיטוטיו

ירח עגול כפני נערה עגומה

אור נוגע לא נוגע, הלגעת?

 

רוחשים מי ´באר נערים´ ומגל

מעוקל מהסס ונוסס כדודי ירח

ברווז מהדס לברכה השלווה.

 

לפות וחם מברזל מלובן

נמתח ללגעת, לאחוז עצם חי

והלילה ארוך ואפוי לחמים.

 

טל צעיר ורונן ירד על פניי

שדות החיטה; יצר פתוח

מואביה מייחלת...מחכה ומחכה.