א. רגע לפני, האהבה והכמיהה והחיכיון הטשטשו בי לכדי זיכרון פשוט אחד: אתה עייף ישן במיטתי כולך פשוט אל העולם כמו תינוק. ומשהו נחנק בי אז ומשהו צחק שהלוואי יהיה הכל פשוט כל כך כמו לאהוב אותך פשוט כך ב. היא שואלת אם אוכל לומר מה השתנה בי מאז היותך. לא אוכל לומר. את היבול שהבשיל אל העולם מריחים כולם ואיש לא רואה את הזרע ואיש לא מריח התלם. ותפילת האיכר מה? דבר? (אם אפשר להקשיב, לשמוע אפשר. לא, לא אוכל לומר) ג. לומדת את השניים שלנו את השניים שאנו גם ממרחק. ובלכה דודי לדעת שאתה מעבר למחיצה גם כשאינך הינך אני יודעת אותך.