*.
אֲנִי אָדָם אִטִּי.
הַשָּׁמַיִם אֵינָם נִשְׁמָעִים לִי
וְחוֹלְפִים עַל פָּנַי
לִפְנֵי שֶׁאֲנִי מַסְפִּיק לְגַלּוֹת לָהֶם
אֶת לִבִּי
לִפְנֵי שֶׁאֲנִי מַסְפִּיק
לַעֲצֹר בָּהֶם אֶת הָעֲנָנִים.
אֲנִי אָדָם אִטִּי.
יְלָדִים שֶׁהֵנַחְתִּי מִתְבּוֹסְסִים
בְּאוֹר שֶׁמֶשׁ וּבִשְׁלוּלִיּוֹת
עוֹשִׂים כָּעֵת אֶת דַּרְכָּם הָאַחֲרוֹנָה
בְּפַנְטַזְיוֹת הַיַּלְדוּת, מְפַרְפְּרִים
(גְּלָמִים נִפְתָּחִים
וּפוֹרְשִׁים כְּנָפַיִם)
בַּדֶּרֶךְ אֶל הַבְּדִידוּת.
אֲנִי אָדָם.
אִתִּי הַדְּבָרִים שֶׁהָיוּ בַּעֲבָרִי
שֶׁחֲקוּקִים עַל עַצְמוֹתַי.
אִתִּי הַזִּכְרוֹנוֹת.
הַסְּלָעִים שֶׁנִּפְקְחוּ לִקְרָאתִי
סוֹגְרִים עָלַי הַיּוֹם
וְהֵם רַכִּים וְחַמִּים,
וְהֵם יוֹדְעִים אוֹתִי יוֹתֵר מִכָּל בְּשַׂר אָדָם.
לוּ הָיִיתִי בּוֹנֵה קִיר תֶּמֶךְ
לְהַצִּיל אֶת הָעוֹלָם מִן הַסַּחַף,
לְעוֹלָם לֹא הָיִיתִי חוֹצֵב בָּהָר שֶׁיִּהְיֶה יָשָׁר וְחָזָק וְחָשׂוּף.
אֲנִי הָיִיתִי בּוֹנֵה טֶרָסוֹת רַבּוֹת
אֶבֶן עַל אֶבֶן
וּמְמַלֵּא אוֹתָן בֶּעָפָר מִן הָאֲדָמָה.
טֶרָסוֹת- טֶרָסוֹת אֲרֻכּוֹת אֲנִי בּוֹנֶה אֶת חַיַּי
מֵאַבְנֵי זִכָּרוֹן שֶׁמָּצָאתִי בְּצִדִּי הַדְּרָכִים
וּמֵאַהֲבָה שֶׁבָּאָה מִן הֶעָפָר.
תגובות