*.
---
א.
אנחנו קהילה בחג הסוכות
אנחנו עשבים ברוח.
אנחנו סחופים כל אחד כדרכו
ונטועים כל אחד כדרכו
מי במים ומי באש.
הנה שכני משמאל
ענווה בוכיה
ושכני מימין
גאה ועצוב ויפה וזקוף
והוא הדס.
אנחנו מחכים לאלוקים
שייטול אותנו מן הסערה.
ב.
ראיתי איש נוטל את לולבו
בחרדת קודש
כמו שנוטלים תינוק מידי אמו
ומנענעו מעבר לעבר
בזהירות
כמפחד לשבור.
התפללתי כך:
אלקים
כאשר אתה מנענע
יהיו פניך חומלים ורכים
וידיך עדינות
כאיש הזה.
ג.
יהודים נוטלים את לולביהם
ועושים חורים בשמיים.
יהודים עושים שמיהם כברה
לקבל את האור הניגר.
הם קורעים קרומים דקים
לפתוח צוהר
לאלוקים שיבוא
וישפך עליהם מלמעלה.
יהודים טובים ומתקני נעליים
חוזרים על הפתחים
ובידיהם אגודות פרחים.
איך לא תשמע אותם בוכים.
תגובות