[ליצירה]
*.
אחי אחי. האם ראוי כך לגלות סודות נסתרים?
גם אני תוהה עד היכן מגיע גבול הגילוי.
האמנם אנו דנים אותו ולא הוא דן עצמו? (ליקו"מ איפשהו)
על כל פנים, אני כאן, יותר ויותר עם כל שיר.
[ליצירה]
ליבי נחמץ.
אל תשקעי. תזכרי תמיד מה שאמרה ילדה טובה אחת, והוא כל כך נכון:
"אנחנו כל הזמן צריכים לזכור שזה מהלך, כמו כל דבר אחר שקורה לנו. אסור לנו לשקוע בתוך זה.
אני לא אומרת חלילה שאסור לזכור ושצריך לסלוח, אבל לא להתקע.
אנחנו עם שהיעוד שלו הוא לצעוד ולהצעיד קדימה."
אל תמחי זכרונות. הם יישארו איתך. הם יבואו בחלומותייך. הם ילוו אותך. כי הזכרונות שלך הם את. הם עושים אותך למה שאת.
עוד אבנך ונבנית, בתולת ישראל.
אנחנו נהיה חזקים.
[ליצירה]
אכן, גם לי זהו מיתוס מכונן.
לא נשכח את גיבורי האצ"ל, אשר נפלו בקרב על כיבוש מולדתנו הקדומה.
לא נשכח את אותם גיבורי ישראל, אבותינו, שחרפו נפשם על הגנת עם ישראל מידי תוקפיו האכזריים.
לא נשכח את טבח שיירת הדסה, את פרעות תרפ"ט בחברון, באב אל ואד, את לוחמי כפר עציון שנפלו בשבי והועמדו אל הקיר ל"צילום" ושם נטבחו, את מגיני צפת, את כובשי לטרון, משחררי ירושלים, כובשי חברון,
ושאר לוחמינו האמיצים.
לא נשכח.
[ליצירה]
*.
קודם כל- זה טוב מאוד.
עכשיו-
"לטמא פה את הקדושה כשאני ככה"- איך בדיוק? בזה שאתה מנגן בחדר? לא נראה לי.
אם תוכל לפרט ע"מ שנוכל להזדהות..
"כמו שהרב כותב"- הרב זצ"ל? מאיפה הידע הנרחב (והכינוי המתחסד) אם אתה כל היום מנגן בחדר?
דבר אחרון: אם אתה מנגן בגיטרה, גם בחלומות שלך יש סולמות....
יפה יפה. עלי והצליחי.
[ליצירה]
שיר גאוני.
(חוץ משורת המחץ. בעיני, כמה שפחות פאנץ' ליינים בשיר, הופכים אותו ליותר עמוק. אל תדאגי, את הקישור אל עצמנו כבר נעשה, את לא צריכה להאכיל בכפית.)
תגובות