[ליצירה]
*.
כדי שלא יהיו טעויות:
אני עומד מאחורי דברי הקודמים, ביתר תוקף.
אכן, חגית, אנו נמצאים במקומות שונים בחיינו. אין זה גורע מחשיבות הויכוח הזה, שראוי שייעשה.
כל הדמגוגיה של "אוי לבנות ישראל החסודות שאני מלמדת אותן תורה", אינה יכולה לכסות על העובדה, שאין מה להשוות בין עדינות בתיאורים של רגש האהבה לסוגיו, לבין, להבדיל אלף אלפי הבדלות, פורנוגרפיה מן הסוג הגרוע.
אני בעד יצירה ארוטית, אך כזו שאני יכול להבחין שהיא באה מתוך לב ישר ואמיתי, ולא מתוך מערבולת יצרית גסה.
כמו"כ, מה שענית לקופירייטינג של ממזי, איננו הוגן. הוא כתב "יצרים" במובן ובהקשר המיני, ואת לקחת זאת לכיוון של יצריות כלשהי, שבודאי קיימת באדם. בכך הוצאת עצמך מגזרת הויכוח הלגיטימי. אם יש לך טענות נגד- את מוזמנת לומר אותן, ולא לטשטש.
עוד דבר: אין לכך שום קשר עם ההלכה. ההתנגדות שלי נובעת לא מחמת "האיסור ההלכתי לצפות בנשים", אלא מן הרגש הפשוט והקודם, של הבושה. ואלמלא ניתנה תורה, למדנו צניעות מחתול. כנראה שיש אנשים שאינם מגיעים לרמת חתול, ועוד צריכים להראות את זה ברשת.
ואחרון: למרות שציפית לעזרה ממנחם, משום מה הוא סירב להתייחס ספציפית. אולי משום שמורגל בפיו לומר, שאין האתר מוגדר כדתי, מכיוון שהוא לא אוהב דגלים דתיים. הוא מצפה שיראו שיש לנו משהו טוב ביד, וממילא כולם יבואו.
האם ה"יצירה" הזאת יכולה להחשב שמשהו שאפשר להראות?
התשובה היא חד משמעית:
לא.
[ליצירה]
משום מה יש לי הרגשה מתנחלית לא נעימה של פרובוקציה שמאלנית.
האמנם הטיפשות כה פשתה בקרב מחננו?
כל היוצר והיצירה נראים כמו מניפולציה. אולי זה לא נעים לראות יוצר שבור, אבל זה בתנאי שהוא יוצר.
סלחו לי על שאט הנפש.
[ליצירה]
איפכא.
כמו שציינת בתגובה הראשונה, האיש הוא רק דמות ספרותית. אני לא חושב שיש עניין להציג אותו בתור "דוחה ומגעיל", כי הוא לא באמת קיים, אלא בא לייצג את החולשות האנושיות שבאדם, וככזה יש להתייחס אליו.
גם חתלתול: אינני בא להצדיק תרבות חיצונית וניהיליזם, אלא להדגיש את הקיום של מישהו כזה בכל אחד מאיתנו, ומתוך כך להגיע אל ההכרה שהוא עושה בנו משהו, שיש לו תפקיד.
נ.ב- ברור שיש יותר מדי אידיוטים כאלה, ועל כך יכול להעיד כל ותיק דייטים, אבל אין זה הופך את הסיפור לכזה שעוסק בנושא, אלא למשהו אחר, עמוק יותר לדעתי- כזה שעוסק בנפש האדם.
[ליצירה]
נמאס לשתוק אותך ואי אפשר אחרת.
ואי אפשר יותר להתחכם ולחרוז ולמצוא פואנטות ולחנך.
כי יש דברים שמולם מילים לא יועילו- השתמשו כבר במילים שלך למשהו הרבה יותר נשגב. עזוב, אל תדבר, שב בצד על מזרון האבלים, תתבונן, תכיל בתוכך, ולך עם זה אל החוץ, אל הרחוב, לדכא בעיניך, עד עפר, את ההמולה המצטחקת הזו, שפתאום כל כך תפלה.
תגובות