[ליצירה]
פיספסת!
ממך הייתי מצפה ל:
הם
---
ערימה סבוכה של ידיים ורגליים ושיער שטני עם חלקיקי עור קנדי, מרוחים על הרצפה לאורך 13 מטר שזה המרחק שעובר גוף במהירות מסוימת שפוגע בגוף במהירות אחרת...
או משהו בסגנון לפחות... יופי של כתיבה. וגם ידע לא מוסבר בתרבות אמריקאית שאני לא מכיר..
[ליצירה]
השיר טוב, אך אם יורשה לי מעט ביקורת:
הסוגריים הופכים את הציניות שבביטוי למקום גלוי מדי, וחבל.
החזרה על "הזה" בבית השני, לא עוברת אא"כ "הזה" השני ירד לשורה נפרדת,
ויש שימוש מוגזם בבית השלישי בצורה של גוף ראשון רבים, שימוש שמסרבל את הלשון ומעייף.
(ואת ההערה בסוף כדאי לשים יותר רחוק, או לפחות להקטין)
[ליצירה]
חצאי המשפטים מציירים את הביקור בשלמותו, אך החוויה העולה ממנו קטועה כמו שהיא צריכה להיות. זה מדהים אותי כל פעם מחדש, הגילוף הזה שאתה עושה במילה הכתובה.
[ליצירה]
קצת דומה מדי, לטעמי:
דניאל
ביצוע: יהודית רביץ
מילים: יוסי בנאי
לחן: יהודית רביץ
כשדניאל ישן
ישן כל העולם
ציפור קטנה בקן
השמש בטח גם
הרוח לא ישרוק
עץ לא ישיר עליו
רק צל כוכב רחוק
קורץ לו ממרומיו
כשדניאל ישן
פיות אליו באות
ונסיכים גם כן
מכל האגדות
ושלגיה וכל
שבעת הגמדים
יוצאים אליו מכל
ספרי הילדים
כשדניאל ישן
דניאל ישן.
כשדניאל ישן
שני פרפרי זהב
עודרים גומות של חן
באודם לחייו
ומלאכי מרום
סביב למראשותיו
שומרים על החלום
שהוא חולם עכשיו
כשדניאל ישן
דניאל ישן
תגובות