[ליצירה]
ליבי נחמץ.
אל תשקעי. תזכרי תמיד מה שאמרה ילדה טובה אחת, והוא כל כך נכון:
"אנחנו כל הזמן צריכים לזכור שזה מהלך, כמו כל דבר אחר שקורה לנו. אסור לנו לשקוע בתוך זה.
אני לא אומרת חלילה שאסור לזכור ושצריך לסלוח, אבל לא להתקע.
אנחנו עם שהיעוד שלו הוא לצעוד ולהצעיד קדימה."
אל תמחי זכרונות. הם יישארו איתך. הם יבואו בחלומותייך. הם ילוו אותך. כי הזכרונות שלך הם את. הם עושים אותך למה שאת.
עוד אבנך ונבנית, בתולת ישראל.
אנחנו נהיה חזקים.
[ליצירה]
*.
אחי אחי. האם ראוי כך לגלות סודות נסתרים?
גם אני תוהה עד היכן מגיע גבול הגילוי.
האמנם אנו דנים אותו ולא הוא דן עצמו? (ליקו"מ איפשהו)
על כל פנים, אני כאן, יותר ויותר עם כל שיר.
תגובות