*. --- אחרי שכל הילדים הלכו ראיתי את א-להים מתהלך בגן מצרף את הקוביות הקטנות שהשאירו בבלגן ובודק את יַשְנוּת הבובות. ראיתי אותו אוסף צילי ילדים מנדנדות נעזבות, ומחייך בעצב מול קיר הציורים שנמלא באבאים עם ראש גדול ורגליים קטנות. ראיתי אותו כשפסע בשבילים אל חצר הריכוז, כשישב על הכסאות הקטנים ובכה כל כך (אדם בני בנִי אדם) ~~~ פורסם בכתב העת "דקה"