‏

תקיעת השופר, לשנה הבאה, עוד יום כיפור עבר בשלום. משפחת גרשוני מיהרה הביתה לסעודה אך יותר מכל ציפו הילדים למצוה שכרוכה בו בלילה- בניית הסוכה. לאחר סעודה דשנה מכל מטעמי אמא גרשוני, עלו הילדים לחדריהם להחליף לבגדי עבודה בזמן שאבא גרשוני פתח את חמ"ל סוכה בסלון כבכל שנה. אך כשהגיעו הילדים לסלון חכתה להם הפתעה, אבא החליט שהשנה מרחיבים את הסוכה. הילדים עזרו לאבא להוציא את הקרשים החדשים שהוא קנה והחביא עד עכשיו. שולחן התדריכים נפתח מול כולם היו פרוסות תוכניות הסוכה הישנה על כל מידותיה, שרטוטים מדויקים של כל חלק וחלק, ואז שלף אבא גרשוני שקף ועליו התוספות החדשות לא נראה מסובך מדי. עכשיו החלה חלוקת העבודה הבן הגדול ליבני אחראי על בניית השלבים הישנים בסוכה, ביחד עם האחים הקטנים. הבן השני שמעי אחראי על הכנת הקישוטים יחד עם הבנות. ולבסוף כולם אחראים על בניית השלבים החדשים. כולם עבדו בחריצות- ליבני עם עיפרון מאחורי אוזנו והמטר בידו, נותן לוק של אחראי. שמעי תקתק את הקישוטים. ואז הגיעו התוספות- החלו הויכוחים איך בדיוק עושים את זה. חזרה לשולחן הדיונים שוב השקף אבא מנסה להסביר כנראה שזה לא כזה פשוט. לאחר שעות של דיונים אדריכליים הוחלט לדחות למחר את העבודות. י"א תשרי חזרה לעבודה הוחלט איך לבנות מנסרים את הקרשים לגדלים הנכונים מתאימים כל בורג ומסמר ולבסוף הושלמה הבנייה. ובסוף עמדה לה סוכת שלושת החדרים: חדר אוכל, חדר בנים וחדר בנות, לחדר אוכל השנה יכלו להוסיף את הסלון, בחדר בנים היה המחשב ובחדר בנות, איך לא, הטלפון. שבעת ימי סוכות עברו להם- לישב בסוכה,על נטילת לולב, קול מבשר מבשר ואומר, וסוכת עורו של לוויתן. שמחת תורה עברה בשקט ובשמחה. לקראת סוף תשרי לפני החזרה ללימודים התחיל מבצע פירוק הסוכה. הסוכה פורקה במהירות וביעילות, קישוטים, חדשים וישנים הראויים הושמו בארגז הקישוטים. ברגים מסמרים ווים לארגז הכלים, כל אלו והקרשים היישר לבוידעם. השנה עברה לה- חנוכה, ט"ו בשבט, פורים, פסח, יום העצמאות. השנה לל"ג בעומר החליטו גם להדר ועשו מדורה כמעט כמו במירון, יום ירושלים, שבועות, שלושת השבועות. וכשחודש אלול הגיע אוירת הימים הנוראים החלה לנשב בבית משפחת גרשוני, ששיאה דרך ראש השנה עילאי, עשרת ימי תשובה מרוממים, היישר ליום כיפור פסגת כל הפסגות. מכל נדרי עד נעילה, ברכת כהנים ואבינו מלכנו מילה במילה, תקיעת שופר, לשנה הבאה יום כיפור יצא בתרועה. חזרה לבית לארוחה דשנה ממטעמיה של אם המשפחה. שוב התסריט של שנה שעברה החלפה לבגדי עבודה , הפיכת הסלון לחמ"ל אבא מוציא תרשימים ו... איפה הקרשים החדשים? אז גילו משפחת גרשוני לחרדתם כי שכחו לסמן ולמספר את הקרשים משנה שעברה, ועכשיו אתם מבינים מה סיפק בל"ג בעומר חומר לבעירה.

במדבר ד´ ל"ב:

"...וּבְשֵׁמֹת תִּפְקְדוּ אֶת כְּלֵי מִשְׁמֶרֶת מַשָּׂאָם"

מדרש הגדול:

"הכתוב מדבר בקרשים שצריכין לקרוא להן שם יותר על הכל. ומה היו עושין? אמר ר´ יהודה היו כותבין עליהן אלף בית, כדי לידע איזה הוא בן זוגו של קרש".