אני רואה החלטתם לפצוח בירידות על נשים...
אז בתור בת אני יגיד:
אהבתי מאוד.
זה גם נכון מאוד אבל זה כזה רשע...
וחוץ מזה מה הייתם עושים בלי נשים?
אנחנו הדבר הכי יפה עלי אדמות (אני מנסה להחזיר את הכבוד האבוד...)
יא רשעים.
:-)
[ליצירה]
אי אפשר איתך!!!
אתה פשוט טוב בזה!! מאיפה זה בא?????????..
[ליצירה]
[ליצירה]
ואם בנשים עסקינן,
ב"ה
עשרה קווין של טלפון ירדו לעולם. תשעה נטלו הנשים, והעשירי היה תפוס. (יש עוד המון גרסאות: עם העשירי אפשר לעשות מה שרוצים).
[ליצירה]
"וגם הייתה לי אז שורה- קצת שירית, קצת לא ברורה, אך לא הגיע לה שאשתגע, ואז במכונית שכורה..."
לדעתי העסק פה מעורפל מדי, אני רק מקווה שלא עשית תאונה.
[ליצירה]
נעם,אני לא יודע אם התגייסת כבר או לא,ובאיזה צד אתה,אבל שתדע שכתבת דברים נכונים מאד. טוב מאד.
הצבא בהחלט גורם לאנשים להפוך את החיים שלהם לספורים וראשי תיבות,ולא רק החברים באזרחות סובלים מזה ,אלא גם כל אחד שמספיק מודע לעצמו ומגלה את זה.
וכן,לפעמים טוב זה ניתוק.
[ליצירה]
שוברים שתיקה.(וכמה עצמות)
מאיר פרידמן.
בדרך כלל אני משתדל להיות נחמד.
א. אני בטוח שהביקורת שנכתבה לך נכתבה בצורה שנועדה להיות מפרגנת ולא מתנשאת, ועם זאת קונקרטית. (גם אני קיבלתי ביקורת על שירים על שמירות בחברון) ואתה מתייחס אל הביקורת כאל לא לגיטימית.
ב. לכתוב משפט כמו
"אבל מעולם לא קראתי ביקורת שמנסה לשחק אותצה אינטלגנטית ומבינה
כשבעצם האדם אשר כותב אותה ריקני, נבוב, חלול ובמילים
ישראליות..טיפש כמוך..."
כשאתה בעצמך כותב
"מכיוון שהייתה התפתחות בסוף שנות ה50 בארה"ב בשירה הביטניקית אשר העלתה את הסלנג לשפת שירה ולאחר מכן ההתפתחות בצרפת שלהשירה..."
ואז כותב משפט כמו
"המשפט הוא תקין בכללים
המודרנים של צה"לית..."
זה סוג של גול עצמי אתה גם "משחק אותה אינטיליגנט" כשאתה "נבוב": מה תקין בצה"לית???
כנראה (אני מקווה) שלא היית כותב בשיר שלך "אני רוצה למלאות את ליבי באהבה" ומסביר שבצבא אמרו לך למלאות מימיה ולכן זה תקין.
ג. עד כאן החלק הרגוע.
חתיכת אפס!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
מי אתה חושב שאתה?????????????
אם תקרא קצת יצירות של האנשים שאתה נכנס בהם (כן, פה לגיטימי להשתמש ב"נכנס בהם") תראה שיש לך עוד דבר או שניים ללמוד. גם הביקורות מראות את זה. התגובה היחידה שקיבלת הייתה מערוגה,
ועוד איזה משהו סתמי מתמי.
כנראה שזה אומר משהו על רמת היצירה ושיש עוד משהו לשפר בה. אז לפני שאתה כותב על אנשים שהם עוד לא סיימו כיתה ב' או משהו בסגנון כדאי שתשתמש בהמלצת חז"ל אליה הפנית את ערוגה.
אני יכול גם להתווכח איתך על עניין ה"פשיסטים" אבל חבל על הפיקסלים.
על זה נאמר "מאיר מכעיס".
אני מכיר עוד כמה אנשים באתר שהיו מתפחלצים למקרא תגובתך. אני חושב שאני אפנה אותם ליצירתך כדי שהם יבהירו מה שאני אולי לא הצלחתי להבהיר.
[ליצירה]
דע לך אסף,שהביטוי הזה אכן עלה בשיר,אבל ירד בעריכה...
תודה בחולופן.
[ליצירה]
[ליצירה]
מול עיניי עולים ציורים של ברוך נחשון, אתה ודאי מכיר. תיאורים יפים יש לך כאן, ומי יתן ונזכה לבניין ירושלים, יפה לפחות כמו שכתבת.
ובהצלחה בצבא.
הצד הממזרי שלי מבקש להוסיף הערה צינית: מילא שהצפור תנשק ראשי זהב, אבל למה שתנשק טסה?
[ליצירה]
נדב היקר.
אכן, ככה זה בחיים.
פתרונות קסם לא יופיעו לך כשתהיה במבוי סתום, מול קירות האבנים של המציאות.
ברור שה"קטע" דרש שימוש בסצנה קולנועית קיטשית, שגיבורים נקלעים אליה ויוצאים דרך פלא. או שהם מוצאים דלת או משהו, או שהיריות שהצופה בסרט שומע,
מסתבר שהרגו את הפושע, אך כאמור-
בחיים, הבמאי לא יציל אותך אם לא תציל את עצמך.
ניתוח עמוק יותר תוכל למצוא בספר "המרד השפוף" של גדי טאוב, שם מנתח טאוב את "ספרות זולה"- סרט שפועל על-פי אותו עיקרון, שאם הגיבור צריך להספיק משהו תוך זמן קצר הוא צריך לעבוד מהר, ובאותה מידה הוא עלול גם להיכשל.
בשאר הסרטים, על-פי טאוב, "הגיבור לא צריך לנעול את מכוניתו כיוון שהוא יודע שהיא לא תיגנב, שכן היא דרושה להמשך הסרט" (הציטוט איננו מדויק,אלא על-פי הזיכרון)
בחיים האמיתיים עובדים קשה...
עלה והצלח!
קבל "פרח" לכבוד ל"ג בעומר.
[ליצירה]
אוווויש
את מתארת מעולה כל שלב ושלב, ובהחלט גרמת לקוראים להיות בתוך הסיטואציה. הקטע האנורקסי היה בהחלט חזק.
אני חושב שכולנו מרגישים את מה שאת מעבירה- את כל אלבום החיים שלנו, מודדים כל צעד אחרי שעושים אותו.
ולפעמים, כן, גם הפתרונות שאנחנו מוצאים מתפוררים לנו מבין הידיים.
יפה מאד.
מ.z.
[ליצירה]
112
חרזתי בשרשור לרוב
על כן חזרתי שוב לכתוב,
כאן בחשוון נטול החגים
שאין כלל צורך להדגים-
כי זה הרי עניין ידוע
שב"מר"-חשוון אין שום אירוע
וחודש זה הוא די מנחוס
ולי מביא את הביעוס
למרות שביקרתי בלשכת הגיוס
ומה שעשיתי שם-סוד כמוס!
לא אגלה ולא אספר,
אך זמן לחרוז כעת יש לי יותר...
ולכן אציע לחודש המר,
למרות שהוא בעוד רגע נגמר-
להמציא איזה חג או רק "מועדון"
ואת שם החג ה "מר" נהפוך ל"אדון"...
[ליצירה]
148
"אני מאמין" בתחיית המתים
והכרעתי אחרי מספר לבטים
לנסות להנשים כאן את שלל התגובות
כחודש אחרי החג "שבועות".
כי נכנסתי לפה
עקב פרץ נוסטלגי
לקרוא ת'שירשור
שרבות בו עמלתי
וחשבתי לקרוא רק דברים ישנים
שהולכים ומשתבחים להם עם השנים
ולמרות שבערך תשעים האחוז
יחשבו שלקרוא את הכל זה ביזבוז
מסתבר שפעם חשבו קצת אחרת
ויש מי שחשב לעשות על זה סרט
(האמת, קצת נסחפתי, שטפוני המים
אך דברים הזויים כבר קרו פה כפליים)
אז למי שמתחיל מזו התגובה
המלצה לי קטנה, אך מאד חשובה
מזגו לכם כוס של משקה מלאה
כי צפויה לכם כאן קריאה של שעה
היא שווה כל דקה,כך אעיד בביטחה
כי אתם תרותקו, לא תזוז התנוחה
אז יאללה, תהנו מכל מה שנכתב,
אני צריך לישון קצת עכשיו.
(אם אפשר, לי באימייל, פשוט להודיע
שהשרשור ל149 הגיע
הכתובת נמצאת בצירוף לתגובה
אז אנא שלחו הודעה לי, [כתובה...])
תגובות