שם בדוי שלום לך!
אני אוהב את יצירתך זו מורגש הרצון שלך להתקדם בשטח זה!
נסה גם צבעים אחרים הכוונה לסוג של צבעים אחר!
היצירה מקסימה כשלעצמה!
תודה לך:
חיים
רק עבור סתיו לשם!
כמה תגובתך הייתה נכונה זה סיגנון הנקרא בשם:
נאיבי והוא מאד פופולרי וידוע הביצוע כאן מושלם
טכניקה מלאה ויסודית ציור מעולה.
תודה כי שוב נהנתי מהיצירה:
חיים
[ליצירה]
נכון, זה היה אמור להיות שביל או כביש אספלט, אבל זה יצא כחול מדי. במציאות זה כחול כהה יותר, כל הצבעים כהים יותר במציאות, כי אני לא צלם מקצועי...
[ליצירה]
בס"ד
אנחנו צריכים לקום ולעשות בירור נוקב, כי יש חולשה שמונעת מאיתנו לקום ולצעוק את האמת. משהו לא מספיק ברור לנו, האמת לא ברורה, ולכן אנחנו לא צועקים אותה בקול גדול. וניכרים דברי אמת, כשנצעק את האמת, לאט לאט כולם ידעו שהיא האמת ויודו.
[ליצירה]
בס"ד
סליחה...
לא הבהרתי את דברי - התכוונתי לתגובה של כנרת, התכוונתי שדברי הגמרא לא חייבים להתנגש עם דברי המורה לרפלקסולוגיה.
הוא אומר שהתסכולים והאכזבות באים מהטחול והגמרא אומרת שטחול שוחק. ידועה האמרה שהליצן תמיד עצוב. לפעמים השחוק בא דווקא ממקום של אכזבות ותסכולים.
אבל אם כבר אמרת, אז לא התכוונתי לסאטירה, כתבתי את השיר מתוך שמחה פשוטה ודי. והוא באמת שיר רציני - אבל לא עצוב.
[ליצירה]
נכון שבבכי רואים את האדם כמו שהוא, אנושי, בלי כל המסיכות והמגינים.
אבל לא רק בבכי.
כשקרובים מאוד רואים את זה בכל דבר.
כשרחוקים מדי גם בבכי לא רואים את זה.
[ליצירה]
אני זוכר את כל תקופת התיגון קשה מאוד.
נכון שממרחק השנים מגלים את כל הטוב שהיה, אבל לא הייתי חוזר לתקופה הזאת בכלל.
מישי צודקת! (אלא מה?!) חכמה גדולה להגיד 'הייתי רוצה לחזור לגיל הזה'.
מרחוק הכל נראה יותר יפה, יותר טוב. הזכרון שלנו יותר מדי סלקטיבי. טוב שלא קראתי את זה בגיל 17, זה עוד היה עושה לי משבר.
[ליצירה]
אם אפשר להוסיף, מתבקשת הקפדה על משקל.
ולגבי התוכן, אני מאמין שכל אדם ראוי למביט מעל, הוא אוהב כל אחד. גם את הרשעים.
ואת השורה האחרונה בשיר, תעשה טובה, תמחק.
[ליצירה]
[ליצירה]
בתמול קראת את זה שונה, לא?
בכל אופן, רעיון שעלה בדעתי:
קירותיי שואלים בלחישה
התבוא,
התבוא האישה?
תגובות