שם בדוי שלום לך!
אני אוהב את יצירתך זו מורגש הרצון שלך להתקדם בשטח זה!
נסה גם צבעים אחרים הכוונה לסוג של צבעים אחר!
היצירה מקסימה כשלעצמה!
תודה לך:
חיים
רק עבור סתיו לשם!
כמה תגובתך הייתה נכונה זה סיגנון הנקרא בשם:
נאיבי והוא מאד פופולרי וידוע הביצוע כאן מושלם
טכניקה מלאה ויסודית ציור מעולה.
תודה כי שוב נהנתי מהיצירה:
חיים
[ליצירה]
כואב מאוד שתאונות דרכים גורמות יותר הרג גם מפיגועים, הרשלנות הורגת יותר מהמחבלים.
קצת הפריעה לי החריזה, היא יצרה מעין צליל מבודח (בדרך כלל אני לא נגד חריזה, אולי בצורה אחרת זה היה יותר מתאים).
[ליצירה]
אתמר, יש המשך. הנשמה מתה לתוך העולם הזה כדי להוליד בו את האדם, הגילוי שלה. אבל זה כל כך קשה שהוא העדיין לא נולד בשלמות, למרות כל המוות. אבל לפעמים אפשר לראות ניצנוצים של מה שזה הולך להיות.
"כי באדם אאמין"
[ליצירה]
סוף סוף אני רואה את המוות בעינים! (בעעעע!!! נשמע גרוע.)
חס וחלילה. סתם, אבל רק עכשיו ראיתי את הדמות. אבל נראה לי הכרחי ממש לשים שם דמות שרוע על הרצפה מול המוות, ולעשות את העיין יותר פעורה באימה. משום מה היא לא נראית לי מספיק מפוחדת.
[ליצירה]
רואה עולם שכמותך. כשקראתי שאתה מאמין שאלקים נמצא איפה שהאדם מאמין שהוא נמצא ישר בא לי לשאול אותך - אז מי שלא מאמין הורג אותו?
אבל במחשבה שניה, אלקים צמצם את עצמו בדיוק בשביל שיהיה לנו מקום "ללא אלקים" להתפתח בו. במציאות של אלוקות גלויה לכל לא יתכן קיום לכל דבר אחר "לא יראני האדם וחי", לכן ה' מסתיר את עצמו וככה הוא מאפשר לנו להתקיים.
(מצורף קישור לשיר יפה שמתאר איך התפילה מגיעה לפני כיסא כבודו ומתבטלת שם לגמרי בפניו)
מכאן ואילך - עלינו להאמין במציאותו כדי "להחזיר" אותו לעולמינו ולהנות מטובו הגדול. אם לא נאמין בו, הוא (במידה מסויימת) באמת לא יהיה פה.
יו, אתה גאון! תודה.
תגובות