שם בדוי שלום לך!
אני אוהב את יצירתך זו מורגש הרצון שלך להתקדם בשטח זה!
נסה גם צבעים אחרים הכוונה לסוג של צבעים אחר!
היצירה מקסימה כשלעצמה!
תודה לך:
חיים
רק עבור סתיו לשם!
כמה תגובתך הייתה נכונה זה סיגנון הנקרא בשם:
נאיבי והוא מאד פופולרי וידוע הביצוע כאן מושלם
טכניקה מלאה ויסודית ציור מעולה.
תודה כי שוב נהנתי מהיצירה:
חיים
[ליצירה]
אל תקשיב להם! הם אומרים בגלל שהם מקנאים. או בגלל שככה אמרו להם. או בגלל שלא אהבו איזה שיר שהם כתבו ומהעלבון\אי נעימות הם מנסים לצאת ע"י שהם גורמים לאחרים אותו דבר.
אבל הדרך הכי חשובה ללמוד לכתוב היא הכתיבה עצמה. בהתחלה זה קשה, אבל אח"כ יוצא החוצה...
[ליצירה]
בס"ד
התיאור של הרגשות של רחל, הצורך שלה לראות שוב את בנה שלא נרגע, החיפוש העקר במנזר כשכל הנזירות מביטות בה בתימהון, השזירה של הזכרונות והחלומות, האהוב שאותו היא לא חיפשה, לפחות לא בפועל, שמופיע במקום הבן ותומך בה, ההתרפקות שלה על התמיכה שלו, והסוף הקשה - הידיעה שהילד מת והיא לא תשוב עוד לראותו. הקשר שלה אליו שחי וקורא לה אליו מקצה היבשת הארורה מתוך האדמה, הקשר שחי עודנו למרות שהבן שלה מת. אלו הדברים שזיעזעו אותי.
[ליצירה]
האיחוד - לאומי,
עם מפדל, יצעודה.
אולי גם את ש"ס יצרפו אליהם.
אולי יהדות התורה תעמודה
איתם שכם אחד מול חילון מכרסם.
ועוד אחד,
איחוד העמים - מחיקת כל טובה
עם אחד חסר אופי יהיה העולם.
דבר זה לא יכון, רב שונה מדמיון
אז שיתוף פעולה טוב, עירבוב לא.
וזהו.
[ליצירה]
בס"ד
יפה מאוד, אבל חסר, חסר עוד בית או שניים, שמרחיבים את הדיבור על אותה מחשבה צלולה, אותם שברונות ואותן תחושות. זאת התחלה יפה של שיר יותר ארוך (ככה זה נראה לי).
תגובות