שם בדוי שלום לך!
אני אוהב את יצירתך זו מורגש הרצון שלך להתקדם בשטח זה!
נסה גם צבעים אחרים הכוונה לסוג של צבעים אחר!
היצירה מקסימה כשלעצמה!
תודה לך:
חיים
רק עבור סתיו לשם!
כמה תגובתך הייתה נכונה זה סיגנון הנקרא בשם:
נאיבי והוא מאד פופולרי וידוע הביצוע כאן מושלם
טכניקה מלאה ויסודית ציור מעולה.
תודה כי שוב נהנתי מהיצירה:
חיים
[ליצירה]
ועוד:
תקראו שוב את השיר. זה צועק מתוכו.
כשאצלינו 'דם ילדים שוטף ברחובות' ארה"ב מגנה את הפיגוע וממהרת 'לקדם' את התוכניות שלה לשלום באזור, תוכניות שבעיקר מתחנפות לערבים שמחזיקים את כל הנפט (כמעט) בעולם.
זה לא מקומם?! זה לא דורש נקמה?! ארורה ארה"ב!
לפעמים הרצון הזה לראות במדינה כלשהי 'ידידה' בא מתוך תחושת הבדידות האינסופית שלנו בפני העולם, אבל פעם אחרי פעם הגויים מלמדים אותנו כמה צדקו חז"ל כשאמרו ש'עשיו שונא ליעקב'.
[ליצירה]
בס"ד
זה סיפור יפה ונכון מאוד.
עם זאת אני חושב שהשאלה של יהודית בת עמי נכונה:
בדקתי בגוגל, פפוס ולולינוס נהררגו על מעשה - לפי רש"י הם הודו באשמת הריגת בת מלך למרות שהם לא עשו את זה, כדי להציל יהודים. בירושלמי יש סיפור אחר שבו הם נהרגו על כך שסירבו לשתות מכוס זכוכית שהיה עליה ציור של עבודה זרה. בכל מקרה הם עשו מעשה שידעו שיביא להריגתם לכאורה ובכך בוודאי קדשו את השם. אמנם גם על זה אפשר לשאול איך הם שעשו מעשה אחד נמצאים מעל כל הצדיקים שעבדו כל חייהם את הקב"ה.
ככל הנראה במקורות לא כל מי שנהרג על עצם היותו יהודי אם זה בלי ידיעה ומוכנות מראש כלל נחשב מקדש ה'.
לכאורה השאלה\אמירה של רבי יהודה הנשיא על רבי אלעזר בן דורדיא דומה לזה:
'יצאה בת קול ואמרה רבי אלעזר בן דורדיא מזומן לחיי העולם הבא, בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בכמה שנים ויש קונה עולמו בשעה אחת, ואמר רבי לא דיין לבעלי תשובה שמקבלין אותן אלא שקורין אותן רבי.'
אמנם לא נאמר לר' אלעזר בן דורדיא שהוא מזומן למחיצה הגבוהה ביותר, אבל התמיהה הזו על כך שהוא עשה בשעה אחת מה שרבים וטובים עשו בשנים ולא עוד אלא שקורין אותו ר' דומה מעט לכאן.
ואני יודע שזה שונה כי אפשר להגיד שהוא בכה בשעה אחת כמו שרבים וטובים לא בוכים במשך שנים וכו', אבל עובדה שאפילו ר' עשה את ההקבלה הזאת.
לסיכום, השאלה לדעתי היא שאלה טובה, למרות שהיא לא מבטלת הת הנכונות של הסיפור, ולו לגבי אותם שנהרגים במלחמות ישראל או בכל מני הזדמנויות אחרות לא עלינו.
[ליצירה]
בס"ד
באמת יפה מאוד.
לא הרי אהבת גלידה, כהרי אהבת אדם.
שכוחה לא כשל, וקולה לא נדם.
על הרי אהבה כמו שמש זורחת, עולה הנשמה ובאושר פורחת.
לא הרי אהבת הדומם, כהרי אהבת נשמת לב חי, מדמם.
[ליצירה]
אנשים, זה גדול. כמה דברים נכתבו על הנוכחות הדלה בישיבות בסדר ערב.
איזה יופי, הלואי שתכתבו עוד כאלה דברים. האיחוד מחדש, סבב הופעות ארצי.
"חפש אותי בבוקר
מהמיטה לא קם
חפש בצהריים
אני עדיין כאן
אמנם הזמן של שמע כבר תם
וסדר בוקר כבר חלף לו
אבל אני עוד מנומנם
קם רק לאוכל וגם זה לא"
(וואו, כתבו עלי שיר... ;-)
[ליצירה]
'שנוי במחלוקת. אוף! אומרים על מישהו שהוא שנוי במחלוקת ואז זהו, נגמר, התווית הזו לא תרד ממנו יותר. זה אבסורד. אחרי שהבן אדם הוכתר בתואר 'שנוי במחלוקת' אנשים מתייחסים לתואר הזה ממש בקדושה. ואז, במקום להתעסק בנושא המחלוקת עצמו ולנסות להבין את הטענות, מתעסקים בדימוי. "אומרים עליו שהוא שנוי במחלוקת". מי אומר?", "אומרים!".'
אוף! כמה שזה נכון!
תגובות