כי האדם עף השדה. מבחוץ אפור, עבה, סגור, מתגונן,
מבפנים כולו חי, ריבוי גוונים, שכבות שכבות, מים, זרימה.
וכמו העץ, גם את האדם אפשר לחשוף בשתי דרכים. אפשר להתבונן בגדילה שלו, בענפים, בעלים, בפירות, במעשיו, בדרכו, באופי
ואפשר להתבונן בו כשהוא נגדע. אז הכל נחשף בבת אחת. אז, בהספד, כולם יודעים הכל. אפילו אנשים שלא הכירו אותו בחייו מכירים אותו לאחר מותו.
סליחה שבלבלתי בשכל, לא יודע אם זה קשור לתמונה, אבל זה גרם לי לחשוב על זה. תודה!
[ליצירה]
חשוף טרי
צילום מעניין, בניגוד לעצים הכרותים האחרים, שהשלימו עם גורלם, נראה כאילו העץ עדייו מחכה לגואל למרות שסופו ידוע, אהבתי את הצילום. לא אהבתי את הכורת.
[ליצירה]
מרשים
צילום מאוד מאוד יפה בעיני. גם הניתוחים שנתנו לו המגיבים.
ושם בדוי- קשור או לא קשור. כל כך נכון מה שכתבת. גרמת לי לדמוע...
שנשמע רק בשורות טובות
[ליצירה]
כי האדם עף השדה. מבחוץ אפור, עבה, סגור, מתגונן,
מבפנים כולו חי, ריבוי גוונים, שכבות שכבות, מים, זרימה.
וכמו העץ, גם את האדם אפשר לחשוף בשתי דרכים. אפשר להתבונן בגדילה שלו, בענפים, בעלים, בפירות, במעשיו, בדרכו, באופי
ואפשר להתבונן בו כשהוא נגדע. אז הכל נחשף בבת אחת. אז, בהספד, כולם יודעים הכל. אפילו אנשים שלא הכירו אותו בחייו מכירים אותו לאחר מותו.
סליחה שבלבלתי בשכל, לא יודע אם זה קשור לתמונה, אבל זה גרם לי לחשוב על זה. תודה!
[ליצירה]
אני..פשוט..חסרת מילים.
כתיבתך כ"כ נעימה לי- לא חוטאת בבנאליות, לא נסחפת למחוזות הקיטש, ובכל זאת..אני מסיימת לקרוא בתחושת "אוווו"... וכמובן, צביטת קינאה בלתי נשלטת.
[ליצירה]
מקסים! אני אף פעם לא שובעת מן הים. לעניין הפוקוס, קיבלת תוצאה מצוינת אבל לא זו שכיוונת אליה. התמונה יוצרת תחושה מאוד ממוקדת (בגל הקרוב) ולא של אינסוף (הגלים ברקע). אני חושבת שקשה להשיג תחושת מרחק כשמצלמים מזוית כ"כ נמוכה (אין עומק).
[ליצירה]
משום מה המחשבה הראשונה שלי הייתה שענן יורד מטה, כמו קרן -אור לעבר הפסל.. ורק אז הבנתי שאולי זו מזרקה פשוטה מאחוריו. בכל אופן, מעניין (למרות שחסר אור). העצים נראים ממש כמו ציור..
[ליצירה]
וואו!! זו פעם ראשונה שאני קוראת משהו מקטגוריית "אגדת ילדים" וכמו שחשדתי- היא אינה מיועדת לילדים כלל ועיקר.
בד"כ אני בעד ביקורת בונה, אבל פה.. חבל להרוס את הקסם בניתוח קר. נהניתי, חייכתי, הרהרתי, ורצה לקרוא שוב! :-) יש לך את זה
[ליצירה]
בדיוק השבוע..
ניהלנו ויכוח סוער על הנושא בבית המדרש. המסקנה האישית שלי (למרות שאני באופן עקרוני נגד הסקת מסקנות וחתימת ויכוחים- תמיד יש מקום להרחיב ולמצוא צדדים חדשים) היתה שהיהדות אינה דמוקרטיה וגם לא דיקטטורה. כל הגדרה, פוליטיקלי קורקט ככל שתהיה, לא שייכת, מאחר והיהדות מעל להגדרות. היא המקור לכולן וכוללת את כולן יחד.
[ליצירה]
אמונה,אני לא חושבת ש"כואב" זו התחושה העולה מן השיר. אולי פיכחות, עמידה כנה מול המציאות.
ושורה אחת לא הבנתי- "שלא תעיזי להתאהב, זו פעם אחרונה"-באחר,שי,או בך..?
תגובות