כי האדם עף השדה. מבחוץ אפור, עבה, סגור, מתגונן,
מבפנים כולו חי, ריבוי גוונים, שכבות שכבות, מים, זרימה.
וכמו העץ, גם את האדם אפשר לחשוף בשתי דרכים. אפשר להתבונן בגדילה שלו, בענפים, בעלים, בפירות, במעשיו, בדרכו, באופי
ואפשר להתבונן בו כשהוא נגדע. אז הכל נחשף בבת אחת. אז, בהספד, כולם יודעים הכל. אפילו אנשים שלא הכירו אותו בחייו מכירים אותו לאחר מותו.
סליחה שבלבלתי בשכל, לא יודע אם זה קשור לתמונה, אבל זה גרם לי לחשוב על זה. תודה!
[ליצירה]
חשוף טרי
צילום מעניין, בניגוד לעצים הכרותים האחרים, שהשלימו עם גורלם, נראה כאילו העץ עדייו מחכה לגואל למרות שסופו ידוע, אהבתי את הצילום. לא אהבתי את הכורת.
[ליצירה]
מרשים
צילום מאוד מאוד יפה בעיני. גם הניתוחים שנתנו לו המגיבים.
ושם בדוי- קשור או לא קשור. כל כך נכון מה שכתבת. גרמת לי לדמוע...
שנשמע רק בשורות טובות
[ליצירה]
כי האדם עף השדה. מבחוץ אפור, עבה, סגור, מתגונן,
מבפנים כולו חי, ריבוי גוונים, שכבות שכבות, מים, זרימה.
וכמו העץ, גם את האדם אפשר לחשוף בשתי דרכים. אפשר להתבונן בגדילה שלו, בענפים, בעלים, בפירות, במעשיו, בדרכו, באופי
ואפשר להתבונן בו כשהוא נגדע. אז הכל נחשף בבת אחת. אז, בהספד, כולם יודעים הכל. אפילו אנשים שלא הכירו אותו בחייו מכירים אותו לאחר מותו.
סליחה שבלבלתי בשכל, לא יודע אם זה קשור לתמונה, אבל זה גרם לי לחשוב על זה. תודה!
[ליצירה]
מספר תהיות:
שרשרת הנדנדה המטושטשת מצד שמאל, התגנבה לתמונה או מכוונת?
החול- בהיר עד כדי סינוור או שהתמונה נשרפה מעט?
והילדה.. הסתובבה במקרה או שקראת לה?
מעבר לכך- קומפוזיציה מצוינת, וההבעה.. רבים וטובים כבר היללו אותה לפניי.. תמונה מוצלחת מאוד, לטעמי.
[ליצירה]
צבע זה משמח, וטוליפים עוד יותר, אבל..עקום. והיצלת (מלשון צל) על הפרחים הקרובים אלייך. אישית, הייתי מוסיפה עוד גבעולים- שיהיה יותר ירוק, ירוק ואדום זה שילוב מנצח ועשיר.
שורה תחתונה, תמונה כייפית
[ליצירה]
ערוגה.. קודם כל- חלילה לך מלהזכיר את המושג "דיגיטלי" לידי :-)
שנית, בכוונה לא העלתי רמת קונטרסט, רציתי שהחתול ייצא כמעין צללית מטושטשת יותר, זה מוסיף לו נופך דרמטי (לטעמי).
[ליצירה]
בצחוק, יקירה! זו תמונה יפה לכשעצמה. (פעם ניהלנו דיון בהקשר לאיזו יצירה על האם בימוי של תמונה גורע מאיכותה או מהאומנות שבה. ואולי אני מתבלבלת וזה היה לפני זמנך.. ).
[ליצירה]
איכשהוא תמיד היה ברור לי שמבריחים אותה מהארמון בתוך כל הבלאגן, או שאחשוורוש מבין את הקשר העמוק שיש לה לעמה ולכן משחרר אותה ללא תנאים.
חיפשתי עכשיו בפסוקים ולא מצאתי תיאור של מה באמת עלה בגורלה, בע"ה אחפש בפרשנים-מבטיחה ליידע אם וכאשר אמצא משהו מעניין.
(ואגב.. אני לא בטוחה שהקרבה של אדם פרטי עבור עם נחשבת לטרגדיה.. לאורך כל הדורות אנשים חשו גאווה של ממש למות על קידוש ה'. לעמ"י אין קיום של ממש-קיום ייעודי-כפרטים. רק כקבוצה).
תגובות