כי האדם עף השדה. מבחוץ אפור, עבה, סגור, מתגונן,
מבפנים כולו חי, ריבוי גוונים, שכבות שכבות, מים, זרימה.
וכמו העץ, גם את האדם אפשר לחשוף בשתי דרכים. אפשר להתבונן בגדילה שלו, בענפים, בעלים, בפירות, במעשיו, בדרכו, באופי
ואפשר להתבונן בו כשהוא נגדע. אז הכל נחשף בבת אחת. אז, בהספד, כולם יודעים הכל. אפילו אנשים שלא הכירו אותו בחייו מכירים אותו לאחר מותו.
סליחה שבלבלתי בשכל, לא יודע אם זה קשור לתמונה, אבל זה גרם לי לחשוב על זה. תודה!
[ליצירה]
חשוף טרי
צילום מעניין, בניגוד לעצים הכרותים האחרים, שהשלימו עם גורלם, נראה כאילו העץ עדייו מחכה לגואל למרות שסופו ידוע, אהבתי את הצילום. לא אהבתי את הכורת.
[ליצירה]
מרשים
צילום מאוד מאוד יפה בעיני. גם הניתוחים שנתנו לו המגיבים.
ושם בדוי- קשור או לא קשור. כל כך נכון מה שכתבת. גרמת לי לדמוע...
שנשמע רק בשורות טובות
[ליצירה]
כי האדם עף השדה. מבחוץ אפור, עבה, סגור, מתגונן,
מבפנים כולו חי, ריבוי גוונים, שכבות שכבות, מים, זרימה.
וכמו העץ, גם את האדם אפשר לחשוף בשתי דרכים. אפשר להתבונן בגדילה שלו, בענפים, בעלים, בפירות, במעשיו, בדרכו, באופי
ואפשר להתבונן בו כשהוא נגדע. אז הכל נחשף בבת אחת. אז, בהספד, כולם יודעים הכל. אפילו אנשים שלא הכירו אותו בחייו מכירים אותו לאחר מותו.
סליחה שבלבלתי בשכל, לא יודע אם זה קשור לתמונה, אבל זה גרם לי לחשוב על זה. תודה!
[ליצירה]
וואו,מופלא! משהו במילים מזכיר לי את מילות הרב ("שמש האידיאה", "ינהרו אלי תודעה",קול מזמר בפנים"). ייתכן שהושפעת ממנו?
בטוחה שלא הבנתי הכל ומבטיחה לקרוא עוד פעמיים לפחות :-)
[ליצירה]
מצטערת,אבל אני מוכרחה:
התמונה גזורה בצורה מרושלת ולא נעימה לעין, כאילו נערכה בחיפזון-העיקר להציגה ברבים.אבל מעבר לקטנוניות העיסוק בויזואליות של ה"יצירה" אני מתקשה להבין איך אדם יהודי מסוגל להשוות יהודי אחר לחיה, ובעצם לטעון כי הוא פחות ממנה. רק לי יש אסוציאציות של מלחמת העולם השניה? כמה רחוק עוד תגיע ההסתה נטולת הרסן הזו? האם היא תיפסק רק כאשר יישפך פה דם? האם אי אפשר לעמוד על עקרונות ולדבוק באידיאלים בדרכים חיוביות?
מאט יקירי, כן. מאחורי כ-ל זוג עיניים יש נשמה. (ניצוץ אלוקי למקרה שסיסמאות ולהט המונים השכיחו ממך את העובדה), גם אם היא לא חושבת כמוך.
תגובות