ממש מרגישים שזה צילום. כישרוני! ועוד איך.
גם הפוזה ממש מוצלחת, עושה את ההבדל.
משהו באוזן קצת לא מספיק צילומי, לא שאני עושה את זה יותר טוב, אבל בשביל זה אתה לביא זוהר... (אם לא הבנת תשאל את מיבלאש)
[ליצירה]
אני אנסה להסביר לך, למרות שזה הורס את ההבנה העצמית של כל אחד + זה ישמע פלצני להפליא.
קודם כל ניתוח קצר.
האישה הזקנה (כן זו אישה) נזכרת בזמן מוקדם יותר בחייה. בית הקולנוע לא נמצא באמת מאחוריה, כפי שאפשר לראות ע"י ההפרדה של ה"הילה" שמסביב לראשה.
בזיכרון יש בית קולנוע, ובו סרט קלאסי ישן עם זוג אוהבים מתנשקים.
סוף ניתוח.
הרעיון.
או שהיא נזכרת בזמנים בהם היתה הולכת לקולנוע - כנראה עם אהובה, כפי שאפשר ללמוד מהסרט. נזכרת בימי החיזורים והאהבה בצעירותה. אם זה הרעיון, אז זוהי בעצם נוסטלגיה שמעוררת חיוך ועצב במידה שווה, וקצת מלנכוליה.
אבל יתכן, שהאשה הזקנה הזו היא השחקנית בסרט. אם זהו הרעיון, זהו מבט מעט מפוכח על היופי האנושי, למרות שגם מעט מנחם. פעם היא הייתה יפה ונערצת, ועתה היא זקנה כמו שקורה לכולם. מצד שני, יכול להיות שהיא נזכרת בזה לא כהשוואה למצבה הנוכחי, אלא בסיפוק, שהיא הספיקה לנצל את ימי הזוהר שלה.
ויכול להיות שהענין הוא בכלל אחר, אבל זה מה שעלה במוחי כשאני ציירתי את זה.
אתה מבין, רובינהוד יקר וצעיר שלי, הרעיון מתפתח תוך כדי העבודה, ולא לפניה (לרוב).
עזר?
[ליצירה]
ליוליה...
קודם כל, תודה (:
ציירתי אותה עם עיניים פקוחות מאוד. היו אנשים שאמרו לי שהיא מפחידה. את אומרת שהיא נראית מבוהלת, ואני צריך להסכים איתך. האמת היא (וזה לא לציטוט P: ) שזה לא בכוונה. אני עדיין לומד איך אני צריך לצייר עיניים ופנים בכלל, ולהגיע להבעה שאני רוצה. ככה התרגלתי לרשום עין, אז ככה עשיתי... אני אלמד גם לעשות פנים לא-מפוחדות, אל דאגה (:
בנוגע לשאלות:
1. בציור העליון חסרה גבה כי ככה סרקתי אותו. זה היה תהליך עבודה, שסרקתי בשלבים שונים. לא משהו בעל משמעות.
2. לא, זה לא פרוטרט עצמי (:
[ליצירה]
בקשת המלצות? here you go:
הצללות יותר טובות, כמו שעשית באינשטיין. נראה שהאור חזיתי, מה שמשטח מעט את הציור תמיד, אבל עדיין אפשר לשפר את זה.
התבוננות על ציפורים ונוצות מקרוב. תגלי שהן לא קשקשים :P
בכלליות, עבודה עם פחות קווי מתאר ויותר כתמים. אבל זה באמת השקעה.
[ליצירה]
עם כל הכבוד לוויכוח ולמתווכחים, אני בעד להפסיק אותו בדף התגובות ליצירה ולערוך אותו במקום פרטי. כן, עם כל החשיבות שלו לאמנות בכלל ולאמירה המסויימת בפרט. אז כדי שיהיה נושא חדש לדיון, אני אתייחס לדברים שקדמו לו, ברשותכם.
אז ציפית ממני ליותר, מי? למה, את מעדיפה ביקורת בונה על סתם ככה תגובה? כמו כולנו. אבל פשוט כשראיתי אותה, זה מה שחשבתי. הציור הוא פשוט יפה ממש.
אבל אם בכל זאת ביקורת בונה..
פלג הגוף העליון מעולה. ממש טוב. החצי התחתון.. אני עדיין מתלבט. יש את קו הרגל שהוא מאוד זוויתי וחזק, יוצר ברך חדה-משהו, אבל אני דווקא אהבתי את זה. מצד שני כשזה מגיע לנעל, זה איכשהו פחות מסתדר לי. זה נראה הרבה פחות טוב באיזור ההוא, הנעל איכשהו לא אמיתית. אבל סכהכל הגוף עשוי מעולה.
החסרון העיקרי והבולט בציור - לדעתי - זה כל מה שמסביב לדמות. אני מתאר לעצמי שאם זה היה בסדנא היה פה גם עניין של זמן, ושלא יכולת להספיק הכל, אבל בכל זאת.. זה דורש שיפור שלאחר-סדנא. הרקע, שהוא סתמי במקרה הטוב (למרות שהצבע למטה מוסיף, זה לא מספיק), והכסא, שאי אפשר לתרץ אותו ב"הוא לא העיקר אז לא השקעתי", כי יש בו בעיתיות גדולה יותר - גדלים, מיקום הרגלים אחת ביחס לשניה, הדינמיקה בינו לבין השמלה (לאן הוא פתאום נעלם? למה השמלה לא מתקפלת עליו איכשהו?).. כל אלה דורשים תיקון. אבל בגלל שזה לא מרכז היצירה, אני חוזר לקביעה הראשונית שלי, שהייתה מתומצתת הרבה יותר:
יפה ממש.
תגובות