[ליצירה]
יחסות (1)
זה נראה כאילו כך האדם שולט בעולם יותר, ולא היא! כי כשכולם נעים ואתה עומד אתה ממלא את רוב זמנך במדידות של מה שזז יחסית אליך במקום להיות זה שזז ויוצר........ (כתבתי על זה משהו אבל טרם פרסמתי אולי בהזדמנות..)
חוצמזה שלא יפה להאשים את איינשטיין הוא דוקא הגאון בכל הסיפור
[ליצירה]
לא רע להיות פסימיים, אפילו כיף, אבל צריך איזה נקודת אחיזה. אני למשל פסימי עם נטיות אופטימיות, אני בטוח שכולנו הולכים למות אבל אני מאמין בעולם הבא. הרעיון מובע יפה, רק חבל שלא תמצתת אותו קצת.
[ליצירה]
אופס, נשלח באמצע..
אמן השפה
ישב ונעץ מבטו
ביצירת המופת היפה
פרי מוחו ועטו
זה מקסים, זה נפלא,
אומרים המבקרים
בדמעה נעלה
בקולות נסערים
הם משבחים נלהבות
"מדהים, זה מדמיע,
מלא רגשות"
הוא מביט בשירו השובר לבבות
ועיניו יבשות
מלאכותי ויבש
הן אינני דומע
ולא קצת מתרגש
זה בכלל לא נוגע
והיא
בחרדת משורר כאובה
נגשה עד אליו
וקראה מעל לוח ליבה
את הדיו והכתב
בעילגות נרגשת, חיננית,
במקצב מהוסס ושובב
בחירות כאובה
כשהרים את ראשו בשנית
היא חשבה שקראה בעיניו
אכזבה.
אז נכון, להגיב הוא סירב,
וחשק את שפתיו
ועיניה דימו להביט לקרבו
אבל
כל זה רק כי מצא לו כותב
שפרץ את כלאי חומותיו
ונגע לליבו.
וטל, זה לא אני, זה רגשי הנחיתות שלה.
[ליצירה]
הייתי אומר שהרוסים הם דווקא הפחות זכורים מבין בעלות הברית במלחמת העולם השניה.
הייתי מעדיף כבר להקדיש את השיר הזה למחתרת הצרפתית, לבריטים, לפרטיזנים, ללוחמי גטו ורשה..
[ליצירה]
תודה רבה, מאיר. מאחר ואתה יוצא מנקודת ההנחה שאני אידיוט, אנלא בטוח שמשהו שאני אגיד יזיז אותך מעמדתך.
בקשר לטענתך על "העתקה של מוזה", מה הקטע? השתמשתי במגש הכסף בתור מיתוס, שימוש ציני. רציתי להראות עד כמה הדאגה לנופלים (במקומות מסוימים לפחות) מזויפת כשזה מגיע למקומות מסוימים.
אתה חושב שאני לא "ממלכתי" ושלא טעמתי טעם דמוקרטיה כי כואב לי שיש אנשים שנתנו למדינה את הכל והיא מוציאה אותו מהקבר?
מצטער, מאיר, אם זאת הממלכתיות שלך, הייתי קורא לה אטימות.
"חילול של דור הבונים"? שום דבר לא קדוש מספיק בשביל לא להשתמש בו למטרה קדושה אחרת. אני מעריך יותר ממה שאתה חושב את לוחמי תש"ח ואת דור תש"ח. אבל חיים בהווה, ונראה לי צריך להזכיר לאנשים שבנו את המדינה הזאת מה סדר העדיפויות הנכון.
אבל לא פלא, אני הרי אידיוט.