[ליצירה]
את יודע, הרבה יותר קל לומר - לו הייתי...
כתיבה יותר קשה אך יותר עמוקה תתאר את הכלב ואת הכוכב בצורה כזו שבלי להסביר, ניתן להבין מה היחס של הכותב אל החיים של הכלב או אל זוהרו של הכוכב.
[ליצירה]
יש כאן קונפליקט הנוגע בתחושה מוכרת.
ובהחלט יש כאן מחשבה אינטלגנטית
כדי להופכו לשירה
ולא לרשימה
נסי להמחיש רגע בחיי הדוברת
המבטא את הקונפליקט ונותן אותו
ולא
מדבר עליו
כמו שמופיע כאן
שבת שלום
אמילי
[ליצירה]
שורות אלה הן השיר בעיניי
וכך הוא מקסים
שבוע טוב
אמילי
וברגע אחרון
ברגע של התעשתות ממארת
הוא נמתח שוב
עד הגבול הדק
ואז חוזר למצבו הרגיל
למצב בו אפשר לפרוט עליו
ולא לשמוע אפילו זיוף קל
אלא רק צליל ארוך ונוגה
הצליל האנושי של האדם.
[ליצירה]
קטע המעלה נושא חשוב.
יש גבול עד כמה האדם השני יכול לקחת אחריות על האדם האחר (כששניהם בוגרים)
ולפעמים, יש לפנות לאדם מקצועי. תלוי בנסיבות.
ערב טוב
אמילי
[ליצירה]
וואו רעות, הפעם התעלית על עצמך.
כמה עוצמות יש בשיר הזה, הוא כתוב כל כך יפה, המילים כל כך מרגשות...
במיוחד אהבתי את הבית הזה-
"צריך להיזהר
שמא יוצאו
המילים
מהקשר
המעשים
שמא תדבק בהם
נטיית גרון
וגבה לב
ונמיכות קומה..."
שיר יפיפה!
מוריה
[ליצירה]
אמילי היקרה!
כנראה שהפעם לא הבנת את הכוונה שלי בשיר,
תקראי שוב...
אני התכוונתי למישהי שנאבקת עם האני העצמי שלה.
תיארתי לעצמי שזה לא יהיה כל כך מובן, אבל ככה בחרתי לתאר את זה.
תודה על תגובתך,
מוריה.
[ליצירה]
שיר יפייפה, אני אהבתי אותו גם בלי כל השינויים, אני חושבת שעכשיו הוא טוב יותר, אבל יש מקרים בהם עדיף להשאיר את השיר כמו שהוא.
בעיקר אהבתי את הסוף "ונשמתי חלום הממאן להיפתר" אני מרגישה את זה גם לגבי עצמי...
מוריה.
[ליצירה]
נצח יקר!
השיר באמת מעביר את הכאב שאתה חש. וזה יפה שאתה עוצר ונזכר פתאום לחשוב על החללים.
מרגש עד מאוד.
בנוסף אהבתי את הניגודיות החזקה בשיר בין החיים למוות, בין שמיים מחייכים ופרחים פורחים לבין האבנים הדוממות.
תודה.
[ליצירה]
שייקוש!
שיר תהליכי כל כך יפה.
אהבתי את השילוב של העבר עם ההווה בשיר. מה שהיה, ומה שקורה עכשיו.
אני מוצאת בו גם אופטימיות, עצם זה שהצלחת להתגבר על האהבה...
מוריה.
[ליצירה]
ניצן ופרח היקר שלום!
האמת שאחרי שכתבתי את השיר הנחתי שאנשים לא יבינו את המשמעות שלו, אך בכל זאת אני אנסה להסביר לך...
כשכתבתי בסוף עוולת שווא התכוונתי שכל הפעולות שעושה הנמען בשיר הם הסוואה, ההתנהגות שלו נבעה בגלל מניע מסויים, הוא נאנח צעק והפציר, משום שחש צורך להסתיר את ההתנהגות האמיתית שלו, על מנת ששמי שנמצאת איתולא תבין מה פשר העצבות והכעס שנופלים עליו כל פעם שהוא רואה אותה, שנובעת מהעובדה שקשה לו להגיד לה מה הוא מרגיש כלפיה. ולכן הסהר בתור מטאפורה מחייך ויודע שההתנהגות של הנמען היא "עוולת שווא"- שקר, שמטרתו להסתיר את סערת הרגשות.
[ליצירה]
נצח יקר!
תחושה כל כך מוכרת...
יש תקופות של יובש ויש תקופות פוריות, ככה זה אצל יוצר.
גרמת לי להזדהות עם השיר הזה, יש פעמים שאני גם מרגישה בלומה, דף אחר דף נזרק ולא יוצא דבר...
שנה טובה ומתוקה!
מוריה.