[ליצירה]
ציור מקסים!
אני הק' הייתי מעדיף "לאור הירח",
אבל איך שנראה לך (כמובן).
אהבתי את יחסי המרחקים בין העצמים השונים בתמונה. מעניין לראות עוד ציורים שלך!
[ליצירה]
נכון שזה שחוק, אבל גם לפני השואה אף אחד לא האמין שזה יקרה.
נכון שזה שחוק אבל גם לפני השואה הצליחו לגרום לעם שלם לשנוא קבוצה מסויימת ללא כל סיבה נראית לעיין (אגב, האשימו את היהודים שהם לוקחים את כל הכסף של גרמניה, מדברים כל הזמן על הכספים שמושקעים בהתנחלויות, ההקלות שכבר לא קיימות).
נכון שזה שחוק אבל גם לפני השואה עשו דמוניזציה מטורפת לאותה קבוצה.
בימים האחרונים אני מוצא את עצמי חושב יותר ויותר על הדברים הדומים. אמנם יש גם הרבה שוני: הרבה קשרי משפחה (מן הסתם הרבה יותר מאשר שם), הרבה אנשים שלא יתנו לדבר כזה לקרות.
גם לא מדובר על יהודים גלותיים חסרי אונים, רובם שירתו בצבא. וכן כל מני אפשרויות אחרות.
אבל מי שמכבה את הנורות האדומות (והרבה כאלו נדלקו לאחרונה) לא נכון הוא עושה. עמונה היא כבר לא נורה אדומה. עמונה זו השריפה שהתחילה לבעור.
[ליצירה]
בס"ד
אסף, השורה האחרונה היא בסגנון ביאליקי (כלומר בהגיה אשכנזית) כמו שדיקלוש אמרה. ורציתי לכתוב עוד בית על איך שאיש עני וטוב לב אוסף את החרוז אל ביתו ומטפל בו ולא צלח בידי. בינתיים אני רואה שאתם עושים את זה טוב ממני.
[ליצירה]
בס"ד
היה לנו מדריך שהסתבך בין הקשיחות לחברמניות נורא ובסוף גם לא החזיק מעמד הרבה זמן. עשינו לו את המוות... תלמידי תיכון הם מהיצורים האיומים ביותר עלי אדמות. אהבתי את הפיתרון המבריק של הסרט - הוא גרם לילדים להרגיש שהוא לא רק רע, גם ההנאה שלהם חשובה לו.
[ליצירה]
רואה עולם שכמותך. כשקראתי שאתה מאמין שאלקים נמצא איפה שהאדם מאמין שהוא נמצא ישר בא לי לשאול אותך - אז מי שלא מאמין הורג אותו?
אבל במחשבה שניה, אלקים צמצם את עצמו בדיוק בשביל שיהיה לנו מקום "ללא אלקים" להתפתח בו. במציאות של אלוקות גלויה לכל לא יתכן קיום לכל דבר אחר "לא יראני האדם וחי", לכן ה' מסתיר את עצמו וככה הוא מאפשר לנו להתקיים.
(מצורף קישור לשיר יפה שמתאר איך התפילה מגיעה לפני כיסא כבודו ומתבטלת שם לגמרי בפניו)
מכאן ואילך - עלינו להאמין במציאותו כדי "להחזיר" אותו לעולמינו ולהנות מטובו הגדול. אם לא נאמין בו, הוא (במידה מסויימת) באמת לא יהיה פה.
יו, אתה גאון! תודה.
[ליצירה]
שנאה?
בס"ד
הייתי ילד כשרבין נרצח. על האווירה שהיתה בארץ לפני הרצח שמעתי מאנשים אחרים. אם השמאל היום מכפיש את הציבור הדתי לאומי ללא הרף ומנכס לעצמו את האבל על רבין, ראוי שמישהו יזכיר להם איך הם התנהגו אליו לפני הרצח.
כמדומני שזאת היתה הכונה בשיר הזה.
[ליצירה]
כי האדם עף השדה. מבחוץ אפור, עבה, סגור, מתגונן,
מבפנים כולו חי, ריבוי גוונים, שכבות שכבות, מים, זרימה.
וכמו העץ, גם את האדם אפשר לחשוף בשתי דרכים. אפשר להתבונן בגדילה שלו, בענפים, בעלים, בפירות, במעשיו, בדרכו, באופי
ואפשר להתבונן בו כשהוא נגדע. אז הכל נחשף בבת אחת. אז, בהספד, כולם יודעים הכל. אפילו אנשים שלא הכירו אותו בחייו מכירים אותו לאחר מותו.
סליחה שבלבלתי בשכל, לא יודע אם זה קשור לתמונה, אבל זה גרם לי לחשוב על זה. תודה!
[ליצירה]
שיר יפה.
אהבתי: ולא אאלץ עוד לחפש מחסה, דוק של מלכות יכסה את ימייך גם ימיי לא ישובו להיות כבראשונה, מן כזה סיום של העבר והתחלה של העתיד. מין אופטימיות כזו.
לא הבנתי מה פירוש שפחת הימים, וגם למה נדבק ונהייה לרוח אחת בשיר - רק בשיר?
קצת קלקל לי השורה האחרונה, זה נשמע קצת כמו שמסבירים בדיחה.
נהניתי! תודה.
[ליצירה]
עם כל הכבוד למרפי, הוא קצת עיוות.
צ"ל: חייך, מחר יהיה רע יותר - חייך, מחר יהיה טוב יותר (וחוזר חלילה).
{כלומר, כשטוב לך תדע תמיד שעוד יהיה רע, כשרע לך תדע תמיד שעוד יהיה טוב. ככה יקל לך לעבור את הכל ולשמוח}
תגובות