[ליצירה]
ציור מקסים!
אני הק' הייתי מעדיף "לאור הירח",
אבל איך שנראה לך (כמובן).
אהבתי את יחסי המרחקים בין העצמים השונים בתמונה. מעניין לראות עוד ציורים שלך!
[ליצירה]
כי האדם עף השדה. מבחוץ אפור, עבה, סגור, מתגונן,
מבפנים כולו חי, ריבוי גוונים, שכבות שכבות, מים, זרימה.
וכמו העץ, גם את האדם אפשר לחשוף בשתי דרכים. אפשר להתבונן בגדילה שלו, בענפים, בעלים, בפירות, במעשיו, בדרכו, באופי
ואפשר להתבונן בו כשהוא נגדע. אז הכל נחשף בבת אחת. אז, בהספד, כולם יודעים הכל. אפילו אנשים שלא הכירו אותו בחייו מכירים אותו לאחר מותו.
סליחה שבלבלתי בשכל, לא יודע אם זה קשור לתמונה, אבל זה גרם לי לחשוב על זה. תודה!
[ליצירה]
בס"ד
טוב, אחרי שביררתי את המושגים שלך, (הומופוביה וכו')
כוונתך שאין כל סטייה בשיר אלא שמתוך שנאת הומופוביה הכנסת בו ביטויים הומוארוטיים?! לא מוגזם קצת?
השיר יפה, הוא מבוטא יפה, לא "מסריח" מסטיה כמו דברים שקיימים (לא דווקא פה באתר) ואם יש בו רמיזה שכזו זה חבל אבל לא מקלקל את השיר ככלל.
נ.ב. עם כל הדיבורים על סינונים אולי כדאי שאחד העורכים יגזום פה כמה ענפים דוקרניים...
[ליצירה]
לביא, איש ביקורת אנוכי הפעם.
הזקנה שנראית כמו זקן, זו בעיה (למרות שזה לא מסתיר את הרעיון של הציור - הוא "תופס" גם בזקן).
ליתר פירוט, היא נראית זקופה מדי, צואר ארוך מדי ועבה מדי, היא מוצקה מדי, גם המבט שלה נראה לי נוקשה מדי (הוא צריך להביע את הרגש שלה, שמחה או עצב), כל הדברים האלה מצויים יותר בזקנים ופחות בזקנות לענ"ד.
עוד מפריעה לי "זווית הצילום" של הציור. נדושה מדי לדעתי. אולי תופסת פחות מדיי מהאישה.
בכל זאת יש פה רמת דיוק נדירה, פחות מבציורים אחרים אבל אני מניח שזו לא היתה הכוונה פה.
לגבי הרעיון, אני פירשתי את זה כזקנה שהיתה יפה ונאהבת בצעירותה, וכל הקשרים שלה (לא רק אהבה) היו מבוססים על היופי ונעלמו יחד איתו, בהנגדה לדמות אחרת שמובנת מאליה של אישה שהיתה פחות יפה בצעירותה וזכתה לקשרים שהיו מבוססים על אופי, על נתינה וקבלה, קשרים שנשארו איתה לעת זקנה.
תגובות