בע"ה.
איני מאמין באסטרולוגיה
אך, שמי הלילה מזהירים
אני צופה בבתולה אחת
המבזיקה בחושך
עת היא נמלטת מפני האריה
אני תוהה
באשר היא מתבוננת בשמיים
אם היא צופה אותי
קשת או טלה.
הלך רוח
-
אוהב את הכנות.
שונא את הציניות.
אוהב את השפה שלנו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תודה למגיבים. רוחי- אותה הרוח וכטיבה של רוח, היא משנה את כיוונה לעיתים. כעת זה סתו ובסתו מחפשים עלים נטושים שכמותי אדמה חמה ואוהבת. (עוד לא מצאתי, אני רק צופה ותוהה אם היא גם צופה ואיך). ושוב, תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] גם אני [אוהבת]. מצא חן בעיני הסיום, עם הקריצה שבו. [ליצירה]
- [ליצירה] אחרי שתיקנה והבהרת, אפשר להשאיר מהתגובה הקודמת שלי רק מילה אחת: מקסימקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] בהחלט רוח חדשה שורה עליך וזה מעולה. מעניין מאוד. מצטרפת לקודמיי במיוחד עם עניין קריצה זה טוב. תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר נהדר. עוד אחת מאותן יצירות חיזור שלך אחר משלימה? קצת אבדתי בין התיאורים והרעיון, אך כתיבתך נפלאה ונותנת לכל אחד להריח את רגשותיך. במה אברכך? שירבו כמותך, ושיהיו שאר יצירותיך יפות כמו זו. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] הלך, אני אוהבת את הרוח ששורה עליך לאחרונה. אבל שוב יש לי בעיה בכותרת, היא קצת דוחפת את הדימוי מכתחילה, ובמקום שיתגלה עם השיר היא משרה על הכל אווירת חמשיר "על החלון ישבתי/ ושיר על המזלות כתבתי/ את כולם שיבצתי/ ומאוד אהבתי" וחבל. כי זה שיר מקסימקסים. תמסור לה תודה בשמנו.. :) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאד! תודה [ליצירה]
- [ליצירה] אחרי קריאה שכזו...בא לי להצטגנן...:)) מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] כמה מתאים לעונה. זה יפה מאד, זה כמו מיני לידה (השבוע נולד לי אחיין חדש- גם הוא עדיין צהוב, כשזה יעבור לו נעשה לו ברית!) מועדים לשמחה! [ליצירה]
- [ליצירה] "קצף צהבהב סמיך"??! מאיפה זה בא לך? את יודעת שמעתי על אחת שעשתה 60 טסטים עד שהתיאשה בסופו של דבר, זו את במקרה? אם לא יש לך עוד אופק לפנייך. בהצלחה! [ליצירה]
- [ליצירה] זה אתה? נראה שאתה מאד עסוק. הים הוא יפה. איבשת הגלים טובה להניח את הלב מרגושיו. אשרי מי שמרבה לשבת ליד הים. [ליצירה]
- [ליצירה] עמוק מאד ממש עמוק ונפלא לדעת בעצם שכל החושך תלוי רק במציאות של אור . נפלא ממש ומאד מנחם אנחנו לא לבד בעצם כל החושך זה רק מצב של ריבוי גדול של אור שקשה להחיל אותו (כפי שהרב קוק משתמש בביטוי הזה "אוצרות חושך" באיגרת שהוא מביא בתחילת אורות התשובה בהוצאת אור עציון שמתחילה במילים "ביסוד הכל צריכה לבוא ההסברה הכללית בדבר בטחון התשובה ..." או משהו כזה. תבדוק שם בתחתית העמוד). [ליצירה]
- [ליצירה] תיזהר לך מלהתעסק עם מקובלים קדושים. אם אני לא תועה הוא מקובל קדוש אחד, אני לא זוכר כעת את שמו. אבל, באמת תמונה יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] :) תודה לכם. אתם מחזקים אותי מאד. שבת שלום ושנה טובה לכולם הלך. [ליצירה]
- [ליצירה] :) תודה על התגובה, ועל המחמאות. אני בעצמי לא יודע למה כך, גמרתי את הסיפור, יתכן שלא היה לי נעים כך סתם לגרום לרצח, אגב גם "התובנות הגדולות של הנפשות הפועלותהיו משהו ממש לא מתוכנן. בקשר, לשמות, זה פשוט נראה לי יותר מתאים למשפחה אמריקאית מאשר ישראלית (אמנם חברי המטבח נשמעים מאד ישראליים), יתכן וזה יוצר השלמה בין השניים. (אולי כמו ההתנהגות שלנו בארץ ביחס לאו"ם). [ליצירה]
- [ליצירה] אמן. אני מברך אותך שיהיה לך. (בכלל אח, אם זה שייך) [ליצירה]
- [ליצירה] זו קינה עמוקה בבחינת מדרש של עשיו על 'גורלו' ויחס אביו אליו, אביו העיוור לא רואה אותו, אולי חושב שהוא רואה בו משהו אחד ומגלה אצל רבקה יחס אחר אליו, כמובן , לא רואה אותו כדי לברך אותו, אך אני שומע מהשיר שלך שלעשיו יש כאן טענה שהוא לא רואה בו את מה שהוא- הוא הוא, מייצג את האנשים הקשים, העקשים, כמו יצחק עצמו, הבן המורד, הכופר- הוא כמו אביו, אך אביו עיוור מלהכיר בכך. הוא מנסה להפנות את צומת לב האב לשקט שבחוץ (יתכן, השקט שמחוץ לעיניים העיוורות) בחוץ בורות ריקים, נשברים, אפילו למלאכים לא נשאר מה לבכות והם -אלה שסימו את עיני אביו בדמעותיהם, יבש מעיינם. כעת השמיים מלאים עיניים עיוורות, יבשות של מלאכים. עישו שואל את אביו- מי אמר לך בכלל שככה מוכרחים? הוא מנסה בכך לכפור בעקשנות שלו ושל אביו, יש כאן התפכחות, המובילה לאמירה- אני כופר עייף וככזה אפשר כבר להביע בקול את השתיקה שבחוץ, את ה'הינהון' כביכול של הבן הטוב הקונה את אביו בציד פיו וכעת אומר את כל אשר על ליבו ברגע של פיקחון הקורא גם לאביו לפקוח את עין דעתו. ההקבלה בין הידיים הריקות בסוף השיר לבורות הריקים בתחילתו מדגישה את טענת הבן שאין בעצם מקור שאיבה, אין מעיין חיים, אין לך ממה לתת,( לפחות לו לבן אובד כמותי). חווית הפסימיות בשיר נורא קשה, אם כי כנה מאד. מאפשרת היזדהות, בהלך החיים המצוי לצערינו כיום- פער בין בנים לאבות, בנים המראים לאבות את פרצופם במעשיהם שלהם. בקיצור הדס, השיר חזק ומורכב. אני לא בטוח שדייקתי. רק כמה מחשבות שעלו בעקבותיו. ועוד לא דברתי על מה שמחבר אותך לדמות הזו של עישו הזנוח, הרדוף על ידי חז"ל. מעניין באמת ומובן. [ליצירה]
- [ליצירה] גמני אוהב. וכואב *_*. [ליצירה]
תגובות