דייט (פ.ע) לאלכס, במענה לצי"ח יש שלוש אופציות: א. היא מגיעה כמו שסיכמנו, והאיחור שלה שמגיע כבר לדקה ו-17 שניות (שעה ביציאה, יבוטל במקרה של הצטיינות מיוחדת, ישולש במקרה של איחור נוסף במהלך השבוע) נובע מסיבה מוצדקת (פיגוע באוטובוס מינימום, כל דבר אחר מהווה תירוץ ולא סיבה, פעם הבאה שתצא שני אוטובוסים קודם). ב. היא לא מגיעה לפגישה (תכלול לקוי של הגורמים האנושיים המעורבים באירוע, איסוף מודיעין לקוי, והערכה שגוייה אודות כוונות הצד השני). ג. אני עוזב את מקום האירוע עכשיו (שיפור עמדות והערכות מחודשת בעקבות ההתפתחויות בשטח). מציץ שוב בשעון, האיחור שלה כבר מגיע לשלוש דקות ו-21 שניות (שעתיים ביציאה). אני מחליט לחכות לה עוד קצת (אופציה רביעית מצביעה על מקוריות ועצמאיות - חלק מסגולות הקצין). מעביר את הידיים על מדי ה-א' המגוהצים שלי, בודק שהכפתור של הכיס הקטן סגור, שהח.ע. האדום בולט ממנו (4 חודש קורס חובשים), מחליק את היד על כיס החזה, סיכת המתכת של היחידה (שנה ושמונה מסלול), כנפי הצניחה (5 צניחות), הכומתה האדומה המשופצרת (120 קילומטר), הארון על הכתף (8 חודש בה"ד 1). מציץ שוב בשעון, 4 דקות ו-8 שניות איחור (שבת). מעביר את הפלאטאופ שלי עם כוונת הטריג'יקון קדימה (מקבץ 3 סנטימטר למטרת ראש מטווח של 200 מטר), משחק עם התריס. טוב, מה נסגר איתה? לא עומדת בזמנים? פתיחה לא טובה, לא טובה. עמידה בזמנים היא אלף-בית, עמידה בזמנים היא הבסיס להכל: למשמעת, למילוי משימות (לפעילות תקינה של הצוות), והייתי מצפה מבחורה אחראית ש...עכשיו מתקרבת אלי בצעדים מהירים עם חיוך גדול שמרוח על הפנים הבהירות שלה ושיער שאטני ארוך שמתנפנף ברוח ועושה לי שלום מרחוק עם היד (לצורך העניין אני אקבל את זה כהצדעה), אני מציץ בשעון, 6 וחצי דקות איחור (שלילת רגילה), היא מגיעה לטווח אפס, אני רואה לה את הלבן בעיניים, מסביב לאישונים הירוקים היפים שלה, "שלום! נעים מאוד!", מושיטה יד קטנה, "מצטערת על האיחור פשוט בדיוק פגשתי...", דיבור שוטף, מתגלגל, באוטומט, קול נעים, צלול, הידיעות המודיעיניות מתממשות, היא נראית הרבה יותר יפה במציאות מאשר בתמונות (עזר שת"פ) "...אני רואה שאתה כבר מסתכל בשעון, עד מתי יש לנו ביחד?" (עד מתי אוג' 00'?), כעיקרון שעה וחצי, אבל אני מוכן לחתום עוד...