[ליצירה]
אנחנו כל כך רגילים להזדהות עם רבקה ויעקב, שזווית ההסתכלות של אמון של אב בבנו, בלי הרקע שלנו, היא מעניינת. יפה. אהבתי את המעבר מההתחלה הצינית ל"אני מבטיח לצפות".
סחה היפי.
[ליצירה]
מאוד מצאה חן בעיני הבחירה בנקודת הראות של יצחק ולשון הציווי בגוף ראשון- לפי דעתי היא בונה את השיר באופן מרתק עם בניית המתח , כמו גם העובדה שאתה חף מה"מחויבות" השגרתית לנקודת ההשקפה של חז"ל, ומציג את הלבטים האנושיים אשר לעתים נגזלים מאבותינו בניסיון לחלק את המציאות ההיסטורית לטובים ורעים... נהניתי.
[ליצירה]
ברוכה הבאה
חבל שלשיר אין את עומקו של הים עליו הוא מדבר.
קצת הפרזת בהסבר לדימויים, היה נכן יותר, לטעמי, להשאר בעולם הים והגלים.
נסי לעבוד על מבנים תחביריים מעט שונים...
סה"כ יפה.
[ליצירה]
מה טוב חלקך!
השיר מעלה בי זכרון תחושה נפלאה שלא חשתי.
אם את כותבת מתוך מקום אמיתי של אושר כזה - אשרייך!
אולי אם הייתי חווה אושר כזה, גם בי הוא היה מפיח את רוח היצירה. בנתיים, עצב ותסכול הם מנת חלקן של רוב יצירותיי...
[ליצירה]
רעיון
תהילך ההתכנסות בהתחלה דיבר אלי,
אבל שתי השורות "אין עוד.." ו"הפסימי.." קלקלו.
הן מנוסחות בצורה לא מתאימה לשיר (הזה).
ההמשך כבר משתפר חזר.
כדאי לנסות לנסח מחדש את החלק השני של השיר, כך שהוא יתחבר יותר טוב אל החלק הראשון, ולא תהיה כזו אבחנה בניהם.
סה"כ הרעין דיבר אלי, שיר יפה.