[ליצירה]
אנחנו כל כך רגילים להזדהות עם רבקה ויעקב, שזווית ההסתכלות של אמון של אב בבנו, בלי הרקע שלנו, היא מעניינת. יפה. אהבתי את המעבר מההתחלה הצינית ל"אני מבטיח לצפות".
סחה היפי.
[ליצירה]
מאוד מצאה חן בעיני הבחירה בנקודת הראות של יצחק ולשון הציווי בגוף ראשון- לפי דעתי היא בונה את השיר באופן מרתק עם בניית המתח , כמו גם העובדה שאתה חף מה"מחויבות" השגרתית לנקודת ההשקפה של חז"ל, ומציג את הלבטים האנושיים אשר לעתים נגזלים מאבותינו בניסיון לחלק את המציאות ההיסטורית לטובים ורעים... נהניתי.
[ליצירה]
הסוף מעולה!
אהבתי מאד את המשחק פעלים-אברים (שאין לי שם ספרותי מעמיק לתת לו). גם השילוב של "מנגינה" בשיר, כרקע לתחושות עהולות דיבר אלי.
בקיצור - אהבתי, ואם הייתי נתון באותה סיטואציה אזי הייתי גם מזדהה.
רק טוב,
היפ.
[ליצירה]
באמת מה?!
לפעמים תופסת אותי הרגשה,
שלמרות האופטמיות בכח,
כל כך מתסכל,
שאין מה לעשות,
אלא
להתפלל.
השיר נגע לי באיזו נקודה ששכחתי ממנה,
תודה על התזכורת, ליקו,
לפעמים אני פשוט מעדיף לשכוח.
[ליצירה]
אשריך!
ליקו,
אפתח בהתנצלות על כך שבגלל הבנתי הדלה בספרות אני לא אכתוב תגובה ארוכה ומפורטת בעלת משמעות. בכל מקרה את דעתי על הסיפור אתה מכיר כבר, אז רק אומר לבאי האתר שאהבתי אותו.
בכל זאת הייתי רוצה להפנות את תשומת הלב לבקשה שלך ולתוצאותיה. כוונתי לבקשה לתגובות "ענייניות" ובעלות משמעות לכותב. אני גם מפרסם פה באתר מספר יצירות, והלוואי שהיתי זוכה לתגובות בעלות תוכן משמעותי לעיתים תכופות יותר (אם בכלל). למעשה, זו הייתה הסיבה ש"עברתי" לכאן מאתר "במה" (למי שמכיר), כי שם זה היה בלתי נסבל, וקיוויתי שהמצב פה ישתפר.
אז יכול להיות שאני לא כותב טוב ולכן אנשים לא טורחים להגיב. אבל לפי מה שאני רואה, אצלך זה
דוקא דרבן אנשים.
ועל כך אשריך.
[ליצירה]
רעיון
תהילך ההתכנסות בהתחלה דיבר אלי,
אבל שתי השורות "אין עוד.." ו"הפסימי.." קלקלו.
הן מנוסחות בצורה לא מתאימה לשיר (הזה).
ההמשך כבר משתפר חזר.
כדאי לנסות לנסח מחדש את החלק השני של השיר, כך שהוא יתחבר יותר טוב אל החלק הראשון, ולא תהיה כזו אבחנה בניהם.
סה"כ הרעין דיבר אלי, שיר יפה.