[ליצירה]
אנחנו כל כך רגילים להזדהות עם רבקה ויעקב, שזווית ההסתכלות של אמון של אב בבנו, בלי הרקע שלנו, היא מעניינת. יפה. אהבתי את המעבר מההתחלה הצינית ל"אני מבטיח לצפות".
סחה היפי.
[ליצירה]
מאוד מצאה חן בעיני הבחירה בנקודת הראות של יצחק ולשון הציווי בגוף ראשון- לפי דעתי היא בונה את השיר באופן מרתק עם בניית המתח , כמו גם העובדה שאתה חף מה"מחויבות" השגרתית לנקודת ההשקפה של חז"ל, ומציג את הלבטים האנושיים אשר לעתים נגזלים מאבותינו בניסיון לחלק את המציאות ההיסטורית לטובים ורעים... נהניתי.
[ליצירה]
קצת אחרת
נראה לי שאת היצירה מאפיינת תמימות של התחלה,
וזו היכרות לא רעה...
עושה רושם שהיא כן נכתבה ממקום טבעי ולכן שירה היא משוררת.
לסכום חריזה נחמדה, שמאפשרת הסתכלות שונה על המילה "אחרת".
[ליצירה]
קטע יפה, משל נחמד.
מה שהפתיע אותי הוא שלמרות האובייקט הנדוש ייחסית להמשלה לחברה, הצלחת למצוא כל מיני חידושים קטנים שהופכים אותו למעניין הרבה יותר.
וכל הכבוד על ההסתכלות האופטימית....
(אגב, הצדק עמך בנוגע לפירוש המילים)
[ליצירה]
תשובה
א. על לא דבר.
ב. נראה לי שהפסיק חוסם את השורה, ודווקא לה יש לתת מרחב, כמו זה שיש לשקט אשר אין לו גבול.
יכול להיות שלא הבנתי את השיר כמוך, אבל בראייתי יש כאן נסיון להעצים את השקט עד כדי ש"יצרום" באזניים. לכן, כאשר נאמרת שורת השיא של השיר - תני לה לפחות את המרחב הראוי לה, שחררי אותה מזרועות הפסיק.
את תראי כמה זה יעשה לה טוב...