[ליצירה]
מוזר שלקטע הזה קראת מונולוג, ולקטע "הכתיבה שלי" שיר.
בשיר הזה (ולדעתי זה שיר, והדעה שלי בעניין היא די ביקורתית) יש פיסת אמת חשובה.
"ולמה שתרצה בי כך?
הו,
הלוואי שתרצה בי כך."
את מה אנחנו משווקים - את החיצוניות או הפנימיות?
האם אנו באמת רוצים את מי שיסתפק בנו כמו שאנחנו?
בוודאי. זאת אמת. זה שיר
חודש ונהפוכו שמח ומבדח
נביש
[ליצירה]
את,
הרגישה למעברי העונות,
למדי את עינוגי אותו אוויר חורפי,
גלי את חשקו המתפרץ,
את חיבוקו המרווה.
חווי גם את זעפו העז,
אך זכרי את הבלו המלטף.
וכך אולי תוכלי לנשום
גם היום.
וכך אולי תוכלי לארוג
גם מחר
נביש
שרגיש
לא רק למעברים
[ליצירה]
מדהים
קטע גם מרגש כל כך נוגע וגם כתוב בשפה נפלאה את חייבת להמשיך לכתוב...
אהבתי גם את ההנגדה בין השומעת (דיאט קולה) לבין המספרת (חצי ליטר מכבי...)