[ליצירה]
וואאאה. סיפור עצוב. וטוב.
במשך הקריאה חשבתי איך אני אכתוב שהוא אכן די מוזר, ושלדעתי המילים מהשורשים שנכתבו לעיל (ועוד דומות) מורידות מהיופי, ושכדאי לכתוב בשפה גבוהה קצת יותר... אבל הגעתי לסוף והכל נמחק. הסוף הזה מדהים.
ובכל זאת, לדעתי, היה עדיף קצת אחרת.
[ליצירה]
אוקיי, סיפור מוזר
הייתי מוותרת על השימוש הנרחב בשורש "ז.נ.ה". וגם בשורש "ד.פ.ק".
דווקא רעיון יפה לסיפור, ואפילו נותן פן קצת שונה של כל העניין הזה של אבידות ופיגועים (למרות שבאמת לא היה צורך להרחיב על ליה והקבוצה שלה, כאילו - מה הקשר ולמה ואיך זה מתקשר???). הוא פשוט כתוב בצורה קצת.. נאמר, אינפנטילית? כל המילים האלה שהכנסת לסיפור, קצת הורידו את רמתו בעיני.
[ליצירה]
אני פשוט לא יכולה לתאר עד כמה זה כתוב חזק ומביע יפה את מה שאנחנו עמ"י עוברים...שתהיה שנה טובה אמן כן יהי רצון...(נ.ב. אמממ יש שם כמה קללות...שניתן לוותר עליהן)
[ליצירה]
זה סיפור מצמרר....
אכן הוא יפה אבל באמת... הוא יכול להיות אפילו טוב יותר ללא המילים הלא מחמיאות...והזולות... ואני לא אוהבת להעיר ולהאיר לשלילה אבל באמת שזה יעשה את הסיפור ליותר יפה וגבוהה מבחינת השפה.
[ליצירה]
ואני חושבת שדווקא המילים ה"לא מכובדות" היו במקום. מדרשיסטיות וביינישים יקרים, יש גם עולם כזה בחוץ- וספרות אמורה להביע מציאות (כן,כן, גם אם היא לא אידיאלית). אדם שנמצא בתהומות כמו הדמות הזו, בהחלט ישתמש במילה "דפוק" ולא ב"אבוי לי".
ותמי, עשית לי הרגשה של ת"א (האהובה), וגם מעט הכאבת בסוף.
[ליצירה]
מדהים
קטע גם מרגש כל כך נוגע וגם כתוב בשפה נפלאה את חייבת להמשיך לכתוב...
אהבתי גם את ההנגדה בין השומעת (דיאט קולה) לבין המספרת (חצי ליטר מכבי...)