מכוש נניפה!
עם טוריה ביד,
נצא אל הקרב.
לעבר האופק,
נפלס דרך.
עם הלמות מקבת,
העתיד ייצב!
שמואל ירושלמי
-
משורר ופעיל ציבור ידוע. יליד 1972. בארץ מאז 1988. בעיקר, כותב שירי-מחאה פוליטיים
לקט יצירות
- ננתץ סביון וּקיסריה!
- שמחת-שואה של הציונים
- רוח - ארגנטינה, בדימונה
- אחדות מעל פי - התהום
- שלהבת כחולה, של ים
קשור אלי
- [ליצירה] ביקורת ספרותית. אין ספק כי זוהי יצירה דגולה ומומלצת. כאמור, מוטיב הטוריה משמש מוטיב מרכזי בשיר, והוא מסמל את האידאולוגיה האינדיבידואלית הסוציאל-קומוניסטית שהאני השר מיצג. המכוש, כהד לטוריה, מחזק את עניין המוטיב. כמו-כן, דרכי העיצוב היחודיות תורמות להעברת המסר באופן תת-מודע. השיר כולו (וכן כל שיריו של המשורר הדגול הזה), כתוב בסגנון אפוריסטי. בבית הראשון ניתן לראות סתירה לכאורה, שבאה להדגיש את דרכו המיוחדת של האני השר. "עם טוריה ביד / נצא אל הקרב" - האבסורדיות שבציאה לקרב עם טוריה, ממחישה לנו את שאיפתו של האני השר ואת דחפו העז לצאת לקרב, לא משנה עם מה - אפילו טוריה. בבית השני האני השר מנסה לפלס (בעזרת הטוריה) את דרכו אל האופק - דבר רחוק, חלומי, לא ברור. לפיכך, גם הכותב עצמו לא מבין לאן הוא בדיוק מתפלס לו, אבל העיקר שהטוריה ביד. בשיר ישנם הרמזים למובאות ספרותיות או מקראיות, המעשירות את השיר באסוציאציות ורעיונות. הבית הראשון מרמז בבירור לפסוק מישעיהו ב' (וגם ממיכה): "וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות, לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה" (או בגרסת מיכה: "וכתתו חרבותיהם לאתים וחניתותיהם למזמרות, לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדון עוד מלחמה") הפסוק מדבר על הפיכת כלי המלחמה לכלי עבודת אדמה, תהליך שיתרחש באחרית הימים, כאשר לא תהיינה מלחמות. כפי שציינה פרופ' רונית רייטר, המשורר מציג גישה הפוכה מהפסוקים הנ"ל, גישה המובאת באחד מספרי הנביאים, אם אינני טועה איפושהו בתרי-עשר. אשמח אם מישהו יביא מקור. הנביא עליו אני מדברת, אומר לעם לכתת את חניתותיהם ומזמרותיהם, ולהכין מהם כלי מלחמה, כי לא נותרו מספיק כלי מלחמה ויש להלחם גם בעזרת טוריות (או המתכת שממנה עשויות הטוריות). הרמזים נוספים נמצאים בשורות האחרונות: "עם הלמות מקבת, / העתיד ייצב!". המילה "מקבת" מקשרת אותנו ישירות ליצירתו המפורסמת של שייקספיר, ואף המילה "הלמות" מזכירה במצלולה את המילה "המלט". שורה זו מכוונת את הקורא אל המונולוג המפורסם, "להיות או לא להיות", העוסק בשאלת החיים: האם כדאי להתאבד, או שמא מוטב לחיות בזבל. על שאלה זו עונה המשורר: "העתיד ייצב!". אמנם עכשיו הכל מעורפל, הדרך עוד לא ברורה (עיין בפרשנותי על המילים "לעבר האופק, / נפלס דרך"), אך בעתיד - הכל ייצב. לפיכך, המסקנה הנעלה שאליה מגיע האני השר לאחר התהליך שהוא עובר במהלך השיר, היא שיש לחיות בזבל. קדימה; אל העתיד! לפחי - האשפה, נצעודה! [ליצירה]
- [ליצירה] פחחחחחחח משועממת... אבל משקיענית... [ליצירה]
- [ליצירה] שמואל, אינו - ממחזר; יצירות! פשוט; יש לו - מוטיב, חוזר! סגנון - ספרותי, יחודי - לו; חשבת פעם, על המשמעויות - הרבות; הטמונות, במילה - טוריה?! הגימעטרי"ע, של - 'טוריה - קם", היא - שלום; כלומר: הטוריה, תקים - את; השלום! יחי - סטאלין! הקומוניזם, התקוממה! שמואל - לשלטון! [ליצירה]
- [ליצירה] רוב תודות לך, נשמת אני, כמובן, לוקחת את מקצועי ברצינות, וכל מבקר ספרותי הראוי להתכנות כך, חייב להיות משועמם אך משקיען. את מוזמנת לקרוא את שאר תגובותי על יצירתו הענפה של שמואל. (דרך א': להכנס ללינק "תגובות היוצרים" אשר בצד שמאל, ושם לחפש את שמי. דרך ב': למצוא בתוך שיריו של שמואל, שירים שהגבתי עליהם). בברכת עם הטוריה - נלחומה; בקרב! נמישה. [ליצירה]
- [ליצירה] אכן חסר לה בורג... אבל זה טוב שזה ככה : ) [ליצירה]
- [ליצירה] פחחחחח... מטורפים, כולם. [ליצירה]
- [ליצירה] האמת - יחסית נחמד חבר'ה, לפחות תהיו מקוריים בירידות [ליצירה]
- [ליצירה] כבר היו לי שירים עם המילה טוריה [ליצירה]
- [ליצירה] פחחחחחח אז אתה מודה שאתה ממחזר יצירות? [ליצירה]
- [ליצירה] D-: לדעתי זאת דווקא עבודת קודש... ואכן, ממש כיפיית... ;) [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי שירה אישית למילון החדש. לדעתי, המשורר לא צריך להתמקד יותר מדי בכתיבת שירים בנושאים אישיים. מתפקידיו הראשוניים ביותר, של כל משורר המכבד את עצמו, זה להעביר מסרים בעלי משמעות ציבורית ולהגיב במילות שיר, על כל מאורע היסטורי או התפתחות פוליטית וחברתית. בברכה! [ליצירה]
- [ליצירה] להדס את בהחלט צודקת - להשמיד נשק אטומי זה לא מספיק; הרי את הנשק יצרו בני אדם, לכן נכון-הוא, כי משהו לא בסדר עם בני-אדם שבניהול מלחמות רואים תענוג. ולגבי שינוי בני-אדם, אז זה בדיוק על מה שאני עובד. אני משורר קומוניסטי, המאמין בערכים כלל-אנושיםם, המעמידים טובת הכלל בראש סולם העדיפויות. באם את רוצה, אנו יכולים להמשיך בויכוח. [ליצירה]
- [ליצירה] למישהי תשמעי, מישהי! ראשית - כל, דרישתי אלייך, להתנצל לפניי ולהודות בכך, שאני אכן יודע לכתוב נכון. לגבי: זעקי, אז בספרות בדרך - כלל, לא רק מותר אלא אף רצוי להשתמש בכתיב מלא של המילים, את זה ביררתי אצל אנשי ספרות מנוסים וידועי שם לא פחות ממני. ובכלל, אבקש מכלל גולשי האתר, להזהר ביותר, מלערער על אופן כתיבתי את שירים. מהנהלתהאתר, ביקשתי עוד באי - מייל מאתמול, למחוק כל תגובה שמטילה בספק, את נכונות כתיבתי את שיריי. ראשית - כל, תלמדי בורה אחת שכמותך, איך כותבים שירה אמיתית. [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי המילה: זוקר בשירים, מותר גם לשנות מילים; זאת, לשם חריזה. [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי פעלים חדשים ושאר ירקות ראשית, אני דורש את יתנצלותך על כך, שכינית אותי עולה חדש. דבר שני, בשירה, זה מתייחס קודם כל, לאלה מאיתנו יודעי ח"ן בכתיבת שירים הראויים לשמם, מותר ואף רצוי לשנות מילים . הרי רוב גדולי משורריה של השירה העברית, נוהגים כך. וכך גם אנוכי. ומעתה, אני מבקש פעם נוספת, להתנצל בפניי על הכינוי המעליב הזה של עולה חדש, לאדם שנמצא המון שנים בארץ, ושנחשב לבין עמודי התווך של השירה העברית המהפכנית. [ליצירה]
- [ליצירה] גם את העשירים לאחר שיסכימו לוותר על עושרם לטובת הכלל. [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי הקומוניזם מה שלא היה טהור, ואני מבין היטב, למה כוונתך, זה לא הקומוניזם בתור אידיאולוגיה, אלא אנשים מסויימים שישתלטו על הרעיון הקומוניסטי ועיוותו אותו בצורה כפי שעוות. [ליצירה]
- [ליצירה] לרעות! לידיעתך, במקביל לאתר צורה, שיריי מתפרסמים באין ספור אתרים נוספים. שתהיה לך שנה טובה וגמר חתימה טובה! שמואל [ליצירה]
- [ליצירה] לסוערה אז כך, כוונתי, לא לאסקופה, אלא לאסקופא, שזה עקב רגלו של בן אדם. ובעקב רגל, הרי ניתן לרמוס. ועתה, כל בית ישראל ובית פלסטין יחד, רואים את נחשלותך הלשונית, גברתי. [ליצירה]
- [ליצירה] שמע, חזן ללא מניין מתפללים! עתה, אין לי שמץ זוטא של ספק, כי הנך בור בשירה, כי הרי, כל המילים בהן השתמשתי ולא הבנת לפשרן, אלה מילים כה מוכרות ששיניתי את צורתן, לשם גיוון וחריזת השיר. בברכה! ירושלמי [ליצירה]
תגובות