בצַחור בתים, כיונים,
שלג – לובנם,
זוהר,
תחת צִפְחַתָה של השמש.
הרקיע,
בכחולו בוער;
מפרשי – עננים,
מחצלתם – נוצצת…
שמואל ירושלמי
-
משורר ופעיל ציבור ידוע. יליד 1972. בארץ מאז 1988. בעיקר, כותב שירי-מחאה פוליטיים
לקט יצירות
- מנהיג – התקווה, לעמי המזרח – התיכון
- הכל קורס וּמתקעקע
- שחר התקווה מעל הַבָנה
- איננו פראיירים של קפיטליסטים!
- כל המשאבים - למיליונים!
קשור אלי
- [ליצירה] אחח השמש נותנת צ'פחות ליונים? לא יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] התעלות משורר שמצליח לכתוב על צחור בתים בלי הלמות פטישים, על יונים בלי עלה של זית, על זוהר בלי נצחונות היסטוריים, הוא משורר המתעלה מעל עצמו, שראוי לתשואות. חן-חן! [ליצירה]
- [ליצירה] הירושלמי התעלה על עצמו ומעבר לשיקולי קומוניזם ומרכסיסם [ליצירה]
- [ליצירה] לאדיק הקפצן שמע משהו! לא התגאתי בסטאלין, בכתבתי זאת! אלא רק הבהרתי, שבכל תקופה כולל זאת שבה שלט סטאלין, היו גם הרבה דברים חיוביים, שאסור מתוך להט ההסתה האנטי-קומוניסטית, לשכוח מהם. [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה לעיל, עם תיקונים כל עוד נמשך הכיבוש, לא ייגמרו הפיגועים! שרון, הוא השער אל התופת, בשם הגנה על החיים. יוצא לתקוף, כאשר את השלום, יש לעשותה. בונה גדרות, כשיציאה מהשטחים, היא התרופה היחידה. גם הרוגי הפיגועים, על מצפונו הטמא והפרוע. יש להחליפו. נקודה! [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי השיר השיר הנ"ל, נכתב על ידי, ממש בראשית מאבקה של ויקי כנאפו, עוד לפני כל ההפתחויות שהנך מתאר בתגובתך. אני זוכר, שאפילו נסעתי לירושלים למאהל שלה להזדהות, ונתתי את השיר ועוד כמה שירים נוספים, לה ביד. אחרי שהיא התחילה לעשות שטויות מהסוג של ז'נבה עוד כמה דברים מכוערים, אז שיניתי את דעתי עליה וכתבתי שיר בנושא. נדמה לי, ששמתי אותו גם באתר הזה. תנסה לחפש אותו תחת כותרת: הילוך לאחור של ויקי כנאפו. [ליצירה]
- [ליצירה] לידיעתך בין הפרטיזנים, היו גם לא מעט סובייטים. דבר נוסף, רק הודות לברית-המועצות הושג הניצחון; זאת, כמובן, בלי להמעיט בערך תרומתן לניצחון, של יתר בעלות ברית. [ליצירה]
- [ליצירה] די לקשור את הכל באנטישמיות! שריפת בתי הכנסת, איננה תופעה שצריך להצדיק, עם זאת, אל נשכח שמשך קרוב לארבעים שנה, ישבנו בעזה; דיכאנו ופגענו באוכלוסיה מקומית; על כן, לא מפתיע אותי, שפלסטינאים אחוזי זעם על הכובש ועל סמליו, מסתתערים על הסמלים הללו. אנחנו יצרנו את בעית הכיבוש; אנחנו גם צריכים לדעת לשאת בעונש. ולגבי ערפאת, אז זאת חוצפה לשמה, להשוות בינו לבין נאצים! [ליצירה]
- [ליצירה] למיבלאש על שירים חברתיים אני לא מתבזבז, כי נושא חברתי, הנו בין החשובים והמציאותיים ביותר, שלמרבה הצער, רוב המשוררים המודרניים, לא מרבים לתת עליו את דעתם. שמואל [ליצירה]
- [ליצירה] הנה, על הוא דיבר! דוד המלך, דיבר על חלקים נכבדים מהעלייה של שנות ה - 90, שבהם בכוונתי להילחם עד חורמה. אלה כלבים ומוצצי דם, שבאו הנה, כנחיל של מזיקים ונחשי - אֶרֶס, מתוך מטרה, למצוץ מיצים, מאחדים כמוני, שהצליחו להתקדם ושימים כלילות פעילים, במישור הציבורי. בעלייה של שנות ה - 90, אני מתכוון להילחם בכל הכלים שיעמדו לרשותי. הם האויב, שאני כמו דוד המלך, לפני שלושת אלפים שנה: ארדוף אותו עד שהשיגו. בברכת המהפכה האנטי - עולים! [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי המילה: נַפנַף במילה נַפְנַף, התכוונתי ללדקלים שכפותיהם מתנפנפים ברוח. [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי המרד הערבי הגדול תראה, אינני נמנה על תומכיו של חג' אמין אל-חוסייני, שהיה בין מנהיגי המרד הגדול של סוף שנות ה-30; בסופו של דבר, מדובר במנהיג בורגני לאומני, שבסופו של דבר, לא שירת את מעמד פשוטי העם, לא פלסטיני ולא של איזה עם אחר. לידיעתך, גם בשנות ה-20-30, וגם בחמש שש שנים האחרונות לפני הכרזתה של ישראל, נעשו ניסיונות, מצד ארגוני שמאל מתקדמים, לארגן מאבק משותף יהודי-ערבי הן נגד הבריטים, והן מאבקים חברתיים. אולם, כל פעם, שנושא מאבקים כאלה עלה, מיד קמו הנהגות ריאקציוניות גם של הציונים וגם של ערביי הארץ, ומנעו, ככל הנראה, בהשפעה בריטית, כל אפשרות של שיתוף-פעולה יהודי-ערבי אמיתי. נוסף לזה, ב-1970, בעת ספטמבר השחור, מלך חוסיין היה לא יותר טוב מבן-גוריון ומשה דיין, ב-48. [ליצירה]
- [ליצירה] לא השוותי את המדינה לא השוותי את המדינה לבית - בושת, בגלל המצב הכלכלי או מושחתות השלטון. השוואתי זו, באה בעקבות סחר בנשים, שכאן בארץ, מתנהל בקצב מסחרר ביותר. לדעתי, כל עוד בשטח המדינה מתנהל דבר מחורא כזה, לגיטימי לקרוא לה: בית - בושת ישראל. בברכה! [ליצירה]
תגובות