[ליצירה]
לא הבנתי את הקשר לכותרת - אלא אם כן במקום 'פנקס' התכוונת ל'פניקס', ואז זה בסדר. אהבתי את ה'נסקתי מתחת ללבך'. שורה רביעית מהסוף - מוחה מלשון למחות, או בכוונה של 'למחוא כף'? כי אם כן, במקום ה' אז א'.
והשורה האחרונה מיותרת. היא אמנם סוגרת את השיר ומחזירה אותנו להתחלה, אבל כשהיא מנותקת בצורה כזאת מהבית האחרון זה נותן הרגשה של חיבור לא כמו שצריך. והאמירה ברורה שם מדי - אתה מצליח להעביר אותה לאורך כל השיר, ואולי כדאי לשנות קצת את השורה האחרונה כך שיישאר רק הרמז, כי אחרת היא פשוט מקטינה את כל השאר.
[ליצירה]
אולי
זה בכלל לא יקרה
אולי הכל ישתנה
אולי חיי יהפכו אחרים
אם רק מגלים
אולי היא בכלל תשכחי מליבי
ואולי.
יתחבב עלי מצבי..
באמת אנחנו חיים הרבה במצבי אולי..
[ליצירה]
לא מסכים
לדעתי יש משהו יפה בלדעת את הסיפור האישי שעבר על המשוררת. נחמד לדעת שאנו גם בני אדם ולא רק להתייחס לשירה הטכנית. כך שלדעתי הצנועה אל תורדי את ההקדמה בבקשה ממך.
הסיפור הזכיר לי במעט את משלו של האמפטי דאמפטי איך במצב זה אנו לא חושבים על כך שעלמו הלך עליו שהוא נהפך לשבר כלי אלא צחוקים על היצור דמוי הביצה הגמלוני שנפל.
אבל בסיפור זה הספיק אדם אחד נוסף החקלאי כדי להרכיב מחדש לכדי יצור שלם. וזה מה שאני ממליץ לך לעשות בחרי אדם אחד בין עם בקומנה בין עם מחוצה לה אדם שאת יוכלה לסמוך עליו ודברי איתו.
ותמשכי לכתוב כאן כי הכתיבה משחררת
ויש לך את זה
שלך סול
[ליצירה]
השיר כתוב בצורה מעניינת
הוא מזכיר לי מאוד דיונים פילוספים
אני שמח שאתה מאמין כי בכוח שלך לתקן את העולם
זאת אומנם שאיפה קשה מאוד להשגה על אדם אחד
אבל מי יודע אולי היא אפשרית
[ליצירה]
חיבוקי
אולי אני לא האדם לכתוב את זה אבל בכל זאת
אני מבין את ההרגשה שלך אני מקווה
שאת תרגישי טוב יותר
אני יודע שהוא לא היה רוצה לראות אותך עצובה