אני מרגיש כי עלי לפרוש

כנפיים שחורות כסופות

ולשחרר את השד שבפנים

 

אין לי עוד את עצמי

כדי להאמין

כל היתר תמיד איכזבנו

ונשמתי ...היכן היא

אבדה באפלה

 

בתוך עולם שחור משחור

אין איש יוצא ואין איש בא

רק הנשמה שלי שם

בחלל אבודה

 

אני עדיין מרגיש את מכאובה

אני מתמוטט לפני שהלילה עוד בא

אני מתעורר מאוחר

הכל כרגע בזמן עבר

 ואין לי תקווה

 

אני פורש כנפיים גדולות שחורות

ומשתדל פחות לרעוד

לקראת מה שלא בא