אני מתעטפת במעיל, במעיל השתיקה הוא עוטף את כולי, חונק אותי, מיום ליום השתיקה מתגברת מתעצמת, ואיתה המעיל סוגר עליי בכוח, אין מפלט, אין לי לאן לברוח, והמעיל סוגר וסוגר.. טיפת אוויר אחרונה עוד אליי מגיעה והמעיל סוגר וסוגר, נפלתי דוממת והמעיל כקבר משמש לי, קבר של שתיקה.