אני מנסה להניח את המחשבות בצד אחד,

את המעשים בצד שני,

את הכאב בתוך הלב,

את התמימות מאחור,

את החלום מקדימה

ובכל זאת אני נשארת

באותו המקום

על אותה נקודה.

 

למעשה אני יודעת את התשובה

אבל לא מצליחה לשנות

את הקיים.

 

אני רק מחכה לסימן ממך,

(סימן קטן)

אבל שיהיה ברור מובהק

שעליי להמשיך עם החלום שלי.

 

אני הולכת לאיבוד יחד איתו,

או שהוא יחד איתי

אני כבר לא יודעת.

 

ותקווה שהייתה בי אתמול

נמצאה תחת שמי העצב

ואולי מחר

..........

השמש תזרח.