[ליצירה]
ממש שום דבר (=
בס"ד
בהחלט נקודה למחשבה בפעם הבאה שאני נתקלת בשום (בביטחון מלא שזה חייב להיות במקרה - אני לא אמיצה כמוך...). כמובן בהנחה שאני אצליח להתרכז במשהו נוסף מלבד הטעם הנוראאא שלו. (=
מדהים איך הפכת דבר קטן כל כך כך שייצג עולם ומלואו. מקסים במידה שמכניסה לפרופורציות, ומעלה חיוך בו זמנית - המידה הכי יפה (=
מתוק! תודה רבה ממש!
[ליצירה]
הומוריסטי ומשעשע
השום ידוע בסגולותיו המופלאות, ועל אף ריחו הבעייתי משהו, אני ממליץ עליו בכל פה ובכל לשון (לוהטת...)
רק אומר שמומלץ מאוד לאכול אותו עם מזון נוסף ובמנות קטנות, אם לא רוצים לחטוף כיב כיבה..
[ליצירה]
ממש יפה....
השיר ממש העלה לי מחשבות, שהרבה פעמים בשביל לעודד ולהתמודד, אנו משווים את בעייתנו לצרות גדולות יותר,
לו רק היינו לפעמים מתייחסים כל אחד באמת לבעייתו של השני כפי שהיא,
ממש יפה, תודה.
[ליצירה]
לסבול?
בס"ד
אין חובה לסבול אם ממילא כבר סובלים.
ניתן להימנע מהשומים בחיים.
לגבי סגולות רפואיות - אין צורך להכניס ראש בריא למיטה חולה, אפילו עם הרבה שום.
[ליצירה]
כן, אבל יש עניין של סף רגישות. או שאתה נדקר מכל דבר או שלא.
זה טוב מידי פעם להסתכל מסביב ולקבל פרופורציות לגבי החיים שלך, או לגבי גודל השומיים שלך, אם תרצה...
[ליצירה]
תהיה פילוסופית
אבל זו בדיוק הבעיה. שאתה לא יודע אם מוצדק ואם לאו. ואתה ממשיך להתמודד עם הקושי, והאמונה שלך ממילא נותנת לרבש"ע את כל האחריות למה שקורה לך, מלכתחילא. אז מה עניין להגיד לו שהוא יודע ואם מוצדק מוצדק ואם לאו-לאו?
במילים אחרות, זה כבר מוצדק, איך שלא תסתכל על זה, ולא יתכן שזה לא מוצדק כי אז אתה מערער על סמכותו של רבש"ע, ואם סמכותו מעורערת הרי שגם אחריותו מעורערת, ואז אתה האחראי ללא טוב שעובר עליך..
[ליצירה]
וזה קרה כי זה היה צריך לקרות
ולגמתי ונספגתי בתוכך
ואפילו שירד
כאב
כי הרחבתי שפתותייך
וזרמתי ותוכך.
ועם כל זאת
החזקתי בידך
ובליטוף קל אמרתי
יבוא עוד
ויעבור.
[ליצירה]
אני לא יודעת האם הכוונה ממש רצח את כל העולם כמו -לא הבין שכל מה שנמצא בתוכו הוא עולם שלם, שמתוכו יש להפריד את הטוב מן הרע ולהמשיך ולשאוב כח ועידוד, גם אם קשה. ואם את עדיין פה: שאלה לדיון, למה כל המציל נפש אחת מישראל דווקא? מה, לגויים אין עולם פנימי??
[ליצירה]
כרובי היקר שבכרובים!
בעצם כולם כאן מגמגמים.
השאלה האם ברבות השנים,
מצליחים לעלות.
והשאלה החשובה באמת,
האם תוכל מתוך הקרקור להוציא אמת חבויה ולהעיף מילים באוויר. זה תלוי בך ובמוזה ובמאורעות שיש בחייך.
אם תשאל לדעתי, אתה בכיוון הנכון, שכן השיר הזה מלא חן ויושר גדול. ללא מסכות.
אהבתי.
אני מכתירה לך את כתר אהבת דנדוש.
לא הרבה, אבל בכל זאת, כתר...
[ליצירה]
סליחה, מרב עצבים שכחתי: כנפי שחר: זה מתוק ומקסים ואין ספק שזה מתכתב עם רחל.
מעולה!
ואני גם מסכימה שצריכים יותר לטרוח ולהגיב, בעיקר על יצירות של יוצרים שאתה לא מכיר או חדשים. חבל שכאן הכל (כמעט) נשאר בביצה מסוימת.
כל הכבוד על הרמת הכפפה.
[ליצירה]
סליחה אם זה לא נחמד כל כך, אבל למרות שאני מרגישה שיש עוצמות בשיר, אני מרגישה שזה לא ממש בא לידי ביטוי.
הצורה שבה את כותבת, לדעתי, מלאה קטיעות והפסקות, אני מרגישה שהגלישה, במקרה הזה יותר יוצרת מעצורים. בכל שורה מופיעה מילה, וזה מחייב לעצור אחרי כל שורה.
למרות תוכן השיר -
" אהבה מתפרצת
לא עוצרת
סוררת
לא נשלטת"
אני מרגישה חסימה ומעצורים בצורה בה כתוב השיר.
אני כותבת זאת מפני שנראה לי שמאחורי השיר הזה יש עוצמה ואהבה גדולה, ולכן נראה לי זה קצת "מבוזבז" ככה....
יום טוב, דנדוש.
[ליצירה]
שיר קליל וחמוד.
יש כאן חוויה נפוצה יחסית, שכבר רבות נכתב עליה ודובר בה. לדעתי אין כאן זוית חדשה או עיבוד מרשים, אבל מה שכן אהבתי בשיר זה את העצמה שלך. כאילו תוך כדי שאני קוראת אני יכולה לראות את העיניים שלך נוצצות, אני יכולה לדמיין אותך חושבת והמחשבה נודדת, אני ממש מרגישה שאת אוהבת.
יום טוב!
דנדוש
[ליצירה]
זו לא התגוננות זו התמודדות. זה מה שכיף בשיר - אפשר לקטר. זה פשוט שיר על אחד מהימים האלו, שהכל עולה ומציף, הכל עמוס, כולם רוצים הכל בבת אחת ואין לך טיפה לעצמך. זה פשוט שיר לשחרור לחצים, ואני - באמת שאין לי מה להתלונן על בן זוגי. ברוך ד', 99.9 מהפעמים זה באמת נגמר אצלו ולא בכרית. אבל מה? אז לא יוצאים שירים עצובים. הם יוצאים מהפחות מהאחוז שבה הכרית היא היא התחנה הסופית....