[ליצירה]
אחת מאהבותי הגדולות הוא הנסיך הקטן. רק מה? חבל לי, ודווקא בעיתון לחיילי ישיבה, שהפוטנציאל הגבוה שנמצא ברעיון, לא מוצה. אתה לוקח את ה"דתי" ומציג ממנו "מבוגר אמיתי" בניגוד למה שיכולת לעשות ממנו... כאילו הוא משתלב לגמרי בעולם מבחוץ, ואנחנו, הרי מאמינים, שיש לנו סגולה מיוחדת, בעצם היותנו יהודים, לא?
[ליצירה]
אוי כמה שזה מוכר! אתה כותב וכותב, וכל מה שיוצא זה ערימת מילים מגובבות שאולי מזכירות איכשהו את מה שרצית לכתוב וכל אחת כבדה כמו בלוק.
דווקא יצא לך שיר די טוב, יחסית ל"שומם ומחוספס"...
אהבתי.
דנדוש.
[ליצירה]
כרובי היקר שבכרובים!
בעצם כולם כאן מגמגמים.
השאלה האם ברבות השנים,
מצליחים לעלות.
והשאלה החשובה באמת,
האם תוכל מתוך הקרקור להוציא אמת חבויה ולהעיף מילים באוויר. זה תלוי בך ובמוזה ובמאורעות שיש בחייך.
אם תשאל לדעתי, אתה בכיוון הנכון, שכן השיר הזה מלא חן ויושר גדול. ללא מסכות.
אהבתי.
אני מכתירה לך את כתר אהבת דנדוש.
לא הרבה, אבל בכל זאת, כתר...
[ליצירה]
איזה קסם! יש לך לשון כל כך ציורית, שאני ממש רואה הכל מול העיניים! אני אוהבת איך שהשיר הזה נמרח לאט לאט, ומכסה את הכל, אבל לא מלשון מרוח! זה מרוח חיובי, לשם שינוי...
תגובות