[ליצירה]
יואו, זה מדהים איך לפעמים כל כך מעט מילים יכולות להכיל כל כך הרבה...
אני מרגישה את הכאב, הניסיון לאיפוק, להשלמה ואולי בעצם לא.
היש טעם להלחם?
השיר מקסים, המציאות פחות.
דנדוש.
[ליצירה]
תודה, רון, זה גורם לי להרגיש הרבה יותר חכמה...
כן, הבנתי שיש רמזים, אפשר עזרה בפיענוח?
עקב עבודות היומיום המוח שלי קצת חלוד לאחרונה...
מהו הרעיון הכללי?
[ליצירה]
מה שממש אהבתי ביצירה הזאת זה את הציבעוניות שלה! היא ממש ציורית ואני ממש יכולה לדמיין ולראות לנגד עיניי את כל סוגי הפרחים...
הציבעוניות שזורה גם בין השורות, בתוך מה שלא כתוב: אני מדמיינת כבר איך נראית החנות שלה, ומה היא לובשת... ממש כמו בחלומות שלי. אוהבת מאוד.
[ליצירה]
יפה על האומץ לגבי הפעם ראשונה ניקוד. זה גם תוחם יותר את המקצב. אבל אני חושבת שמרגישים שהפוקוס של השיר לא על התוכן וזה טיפה גורע. כמו תמונה של פרחים מאוד יפים, שהפוקוס מאחורה. אז הנושא טוב אבל צריך עוד ללטש.
חוצמזה, הבעיה בניקוד היא שצריך מאוד לדייק.
לדוגמא, נדמה לי שצריך להיות דִימעותיה (חיריק) ומה זה שבי דבק? ולמה קפלי ודהוי לא מנוקד? אם מנוקד אז מהתחלה ועד הסוף.
סליחה אם יצאתי ביקורתית משהו, אבל זה דווקא כי יש משהו בשיר, וחבל לפספס אותו...
דנדוש.
תגובות